אזהרה גדולה וחזקה לכם בני, שתרחקו מהערבונות הרחק מאד מאדם יהי' מי שיהי', וכתב החכם ר' משה נתן בס' תוצאות חיים הנ"ל במאמר ה', קחה עצה ברח מן הערבות ותהיה לך כמו יין לנזיר כו'. ואל תבטחו על שקר לאמר אבינו לא כן עשה, שלא זזה ידו ולא נחה לזה ולזה, ויסר טבעתו מעל ידו לחתום במקום שאמרו שלא לחתום בסכי סכים רשומים למאות ולאלפים, אל תדמו לעשות כן כי היא הנותנת, יען כי כוונתי היתה לשמים, ועברי אדרבנן שאמרו הרחק מהערבונות, אבל כבר דבר ויקרא שמואל בגמ' דקדושין, הכל לשם שמים. וכוונתי היתה רצויה להטיב לאחריני ולסיוע ולתתי חיזוק למשפחות ומשפחות. והמופת הוכיח לי שאילולי פני היו נושאים מצדדין וצדדי צדדין בלתי שייכים לזולתי, כמעט הייתי בכל רע מחוייב לפרוע, והרבה פעמים פרעתי, וכמה סכמת עברו עלי וגדול הרועה שהצילני, ולאו כל שעתא ושעתא מתרחיש ניסא ואין סומכין על הנס. ובזהר פ' בשלח דף מ"ה ע"א איתא, מתלא אמר מאן דנשיך מכלבא, מקליה אזדעזע ע"כ. על כן זחלתי ואירא ותהי יראתי על פניכם וזאת עשו תנוסו מהערבונות כמנוסת חרב, לא בכתב ולא בעל פה, ויהיו נגד עיניכם דברי השל"ה לבניו היקרים והאלופים בשער האותיות אות ו' דף ס"ה ע"ב, וכתב שגם היה מצווה ומושבע מאבותיו על זה, ושכמוהם הוא מצווה אותם בתוקף, וכן תמצאו בצוואת יש נוחלין של מר אביו ז"ל, ובטייעא אליהו שלי במס' קמא העליתי דהיינו דמסדרין לבעל חוב ואין מסדרין לערב, דאלמא מעמסין עליו מה שאין עושין כן לבעל חוב, לפי שהערב נכנס בתגר שאינו שלו, ומי הכניסו שיצא, לכן אין מרחמין עליו, וכן אמר שלמה במשלי כ"ב, אל תהי בתוקעי כף בעורבים משאות אם אין לך לשלם למה יקח משכבך מתחתיך, כלומר שאין מסדרין לו כמו שמסדרין לבעל חוב, ובסוף מציעא אמרי' לא תבא אל ביתו לעבוט עבוטו, לביתו אי אתה נכנס אבל אתה נכנס לביתו של ערב.