נתיבות המשפט/חידושים/ריא

מה שתעלה מצודתי מהים אפי' אמר היום לא מהני דדוקא בעני הקילו (סמ"ע) ונתחייב עצמו וכן במפקיר בדבר שאינו ברשותו ע"ב:

ואמר שדה זו:    דכיון דבירר מקחו וירושה ממילא קאתי לא הוי דשלב"ל (סמ"ע) אבל שדה זו לכשאקחנה אינו קונה (ש"ך) וה"ה מטלטל זה ודוקא שאין יורש אלא הוא אבל ביש הרבה אחים אף שנפל לחלקו השדה זו שמכר ע"פ הגורל לא קנה דאחים שחלקו כלקוחות דמי ודומה לשדה זו לכשאקחנה דלא מהני דלאו ממילא קאתי ומכל שכן כשנפל שדה זו שמכר לחלקו ע"פ עלוי דמים ובשדה זו שמכר לדעת ר"ת כשאמר מעכשיו אינו יכול לחזור בו אפילו קודם שמת אביו:

בצרכי קבורה וה"ה הוצאת התכריכין והאבן שמניחין על הקבר (סמ"ע):

והבן עני ואין לו הוצאת הקבורה דאם יש לו לבן אין המכירה כלום (סמ"ע):

יותר מעט:    אבל לא הרבה אם לא שאינו מוצא למכור מעט וכדמסיק (סמ"ע):

כדי חייו לדעת הרא"ש והטור כדי חיי אותו יום דוקא ולהרי"ף והרמב"ם דיכול למכור מה שתעלה מצודתו היום אף שהי' לו כדי חייו לכמה ימים (סמ"ע):

וא"צ להחזיר הדמים דוקא שלא נהנה מהם אבי אביו לא בצרכי קבורה ולא בשאר דברים דאל"כ הא אבי אביו בעצמו חייב מאחר שנהנה מהם ואפי' הוא יורש אבי אביו חייב לשלם חובו (סמ"ע) וע"ב:

ברשות האב פי' אבי אביו של בן (סמ"ע):

יש מי שאומר דכיון דאינו דומה ממש לדין שלפניו דשם מכר הבן דבר של"ב לידו משא"כ זה דראובן מכר ברשות נכסיו של עצמו לכך כתבו בלשון יש מ"ש (סמ"ע):

שיזכה הלוקח בגוף הקרקע היינו שימכור לו כל הגוף אבל למכור רק גוף לפירות לאחר מיתת האב לא מהני כשמת הבן בחיי אביו וע"ב:

וע"ל סימן ס' ואפי' החולקים שם מודים הכא דשם כיון שכתב בו לשון נתתי שהוא לשון עבר הוא לשון הודאה אבל כשידוע שא"ל בלשון הוה אני נותן שאינו לשון הודאה רק לשון קנין שמקנה לו עכשיו לא מהני צריך המקבל להביא ראיה:

מי שהיה לו פקדון מי שהיה לו משכון ביד אחרים יכול למכור מה שיתר על חובו רק שהמלוה גובה תחילה חובו וכן יכול להקדישו וההקדש חל נגד המקדיש אבל אם ההקדש חל נגד השוכר והמלוה לענין שיהי' אסורים לדור בו מחמת שהקדש וחולין מעורבים בו מחלוקת הפוסקים סי' רכ"א אי יכול לאסור עליהם הדירה ועיין ביאורים במי שהשכיר ביתו לאחד דיכול המשכיר להשכירו לאחר אפי' בתוך משך זמן השכירות של הא' שידור בו אחר כלות זמן השכירות של הא' ואין המשכיר יכול לחזור בו אפי' קודם כלות הזמן של הא' אפי' בסתם כאומר מעכשיו דמי אם לא שתלה הקנין בהזמן כגון שאמר לו קנה לאחר הזמן או אל תקנה:

שטר מכירה על שדהו מעכשיו ומיירי שראובן אוכל הפירות דאל"כ הוא ריבית (סמ"ע):