נתיבות המשפט/חידושים/רח
שהוסיף בשווי המקח כגון שהמדה בד' דינרין והוא ניתן בעדה ה' דינרין בשביל המתנת מעות והוא רק אבק רבית כגון שאינו דרך הלואה אלא דרך מו"מ ובפוסק עד שלא יצא השער הוא א"ר ללוקח משום דשמא יתייקר השער והרי קנה ממנו בזול בשביל שהקדים לו המעות (סמ"ע):
ולא היה להמוכר דאילו היה למוכר כדי כל המקח מותר כמבואר בי"ד סי' קע"ה (סמ"ע):
וכן אם נשבע: ויש לתמוה דהא ביורה דיעה סי' ר"ל פסק הרמ"א דהמקח בטל מטעם דאמר רבא בתורה כל מידי דאמר רחמנא לא תעביד אי עביד לא מהני ולא דמי כלל למקח שנעשה באיסור דסי' זה דשא"ה דכיון שאינו נוטל ונותן רק כשער של היתר הרי בטל ליה לאיסורא ולא קנסינן היתרא אטו איסורא משא"כ בנשבע שא"א בקיום המקח כלל ב"א ע"י איסור ואף שכתבו התוס' שם דאיסור שבדה הוא ע"י שבועה לא אמרינן אי עביד לא מהני מ"מ נראה ביון דבכתובות קיי"ל דאפי' באיסור דרבנן אמרינן אי עביד לא מהני לא גרע איסור שבדה הוא מאיסור דרבנן וגם התוס' לא כתבו סברא זו אלא דמה"ט לא רצה הש"ס לאוקמי פלוגתייהו דאביי ורבא בהכי אבל לענין דינא גם התוס' מודו דבנשבע אף שהוא איסור שבדה מ"מ המקח בטל (סמ"ע) . והט"ז מסיק להלכה דבנשבע המקח קיים כהרמ"א כאן ועש"ך וע"ב:
ונתקיים בקנין זה קאי אפסק עד שלא יצא השער וברישא בהוסיף בשיווי המקח דמשכן הלוקח לרשותו ממילא קנאן במשיכה ועיין ביאורים דלדעת הש"ך סי' ר"ט ס"ק י"ג דאינו מועיל קנין בפסק קודם שיצא השער רק למי שפרע ע"כ מיירי הכא שהי' ע"י חיוב ומיירי שקנה דבר שמצוי לקנות רק שלא יצא השער וע"ס ר"ט מש"ש:
מדרכי הקנאות אבל אם לא היה רק קנין מעות דא"צ רק לקבל מי שפרע המקח בטל נגמרי וא"צ לקבל מי שפרע כיון שנעשה באיסור (סמ"ע):
כשער של היתר ארישא קאי דמיירי שנתן י"ב על דבר ששוה י' אינו נותן לו אלא י' ואין אחד מהם יכול לחזור וכן הדין בסיפא בפסק קודם שיצא השער כשלא נתייקר אבל בנתייקר הלוקח יכול לחזור בו כדמסיק (סמ"ע):
הלוקח יכול לחזור כיון שלא היה שער ידוע בשעת פסיקה והפסיקה היתה באיסור כשאתה דל פסיקתן לא נשאר שער לגמרי מה"ה יכול לחזור בו הלוקח אבל לא המוכר כשהלוקח רוצה ליתן כשער היוקר ומכ"ש כשלא נתייקר דאין א' מהם יכול לחזור כיון דנתקיים בקנין משא"כ בהוסיף בשווי המקח שהיה השער ידוע בזה דאמרי' דדל הפסיקה וישאר המקח כדי השער ואין אחד מהם יכול לחזור ע"ב:
או מתנה ע"ב ס"ק א' דריבית קצוצה אף שהוא מתנה שנעשה באיסור ח"מ קנאן המקבל ויכול לקדש בהם אשה רק שחייב להחזיר מעות אחרים משום קיום מצית עשה דוחי אחיך ויורשים פטורין והטעם כיון שהכתוב נתקן לעשה ופוטר להיורשין הורה לנו רחמנא דקנאן והוא ממונו לגמרי: