נתיבות המשפט/חידושים/רד
וחייב לקבל מי שפרע וה"ה אם נתאנה בשעור שתות שהדין כן דקנה ומחזיר אונאה כל שהמאנה רוצה להחזיר האונאה והמתאנה אינו רוצה לקיים המקח צריך לקבל עליו מי שפרע (ש"ך) עוד כתב הש"ך דכל שיכול לחזור מהמקח וכופר ואומר שלא עשה כלל מסחר עמו א"ל לישבע היסת כיון דאין כאן כפירת ממון דבלא"ה יכול לחזור ☜ ועיין ביאורים דה"ה אם לא נתן מעות רק שנתן שט"ח על עצמו וכן באמר המוכר תן מנה לפ' ונקנה לך המטלטלין שלי בשניהם לא קנה רק למי שפרע ודלא כס' מחנה אפרים:
מפני שהוא ירא ואין המוכר יכול לו' כ"ז שלא הפסדת אין עליך לחזור ואם תפסיד אחזיר לך הדמים ממקחך שהלוקח יכול לו' לא ניחא לי למיקם בדינא ודיינא וגם שמא לא יהיה לך אז מה לפרוע (סמ"ע):
כל המקח אבל במקצת מקח כגון שקנה יין וירא שיחמיץ חייב לקבל מי שפרע (סמ"ע):
נתבאר בסי' רט שם מבואר דבפוסק בהיתר צריך לקבל מי שפרע ופוסק באיסור א"ל (סמ"ע):
מאנשי דור המבול נקיט הני משום דבהני נתפרסם השגחת הש"י (סמ"ע):
לעמוד בדיבורו דכתיב הין צדק שיהיה הן שלך צדק (סמ"ע) ואם חוזר מחמת יוקרא וזולא ע' בהג"ה ס"ס זה:
שאם רבים דברבים סמכה דעתו דלא יחזרו וגם שאין מגיע לכ"א רק דבר מועט (סמ"ע):
שה"ז כמו שנתן דמים דהרמב"ם ס"ל דמלוה אף דניתנה להוצאה קונה בקרקע קנין גמור ומטלטלין למי שפרע והחולקים ס"ל דבמלוה כיון דלהוצאה ניתנה לא קנה כלל ובחוב הבא מחמת מכר ע"ל סי' קצט (סמ"ע):
שהרויח לו זמן הפרעון ודוקא שכבר הגיע זמן הפרעון והרויח לו אבל כשהרויח לו הזמן קודם שהגיע זמן הפרעון לא נחשב הנאה (סמ"ע) ועיין ביאורים שהוא תמוה וע' עוד ביאורים דנראה דמיירי דוקא בזבינא דרמי על אפיה דליכא הנאות לוקח ורוצה לשלם לו כל דמי המקח רק שיהיה הרווחת זמן לשם קנין אז קנה אבל בלא"ה יש בו משום ריבית והוי כמקח שנעשה באיסור דלא קנה אפי' למי שפרע:
וכן נראה עיקר ובב"ח מסתפק בזה לדינא (ש"ך):