נתיבות המשפט/חידושים/רב

נקנו המטלטלין נלמד מדכתיב (דברי הימים ב' כ"ב) ויתן להם אביהם מתנות רבות עם ערים בצורות וגו' (סמ"ע) דאפילו הקרקע בשכירות הש"ך תמה דהא דין קרקע בשכירות מפורש בב"מ י"א ואדרבה קרקע במכר נלמד מקרקע בשכירות רק בקרקע בשכירות ומטלטלין במתנה יש שני דיעות הביאם בב"י ובד"מ וגם על זה תמה הש"ך למה יגרע שאלה משכירות:

באותה קרקע כיון דמונחים על הקרקע הוא כאילו הן מגוף הקרקע וא"צ שיאמר להלוקח שיקנה אגב קרקע (סמ"ע):

וי"א דאפי' הם צבורים ודוקא בקרקע שאינו משומר דאל"כ קונה בתורת חצר (סמ"ע) והש"ך כתב דאין חצר קונה אלא כשהוא כבר חצירו משא"כ הכא דחצירו ומתנתו באין כא' ועיין ביאורים שהוא תמוה דודאי אפי' היכא דחצירו ומתנתו באין כא' קונה מטעם חצר רק דהכא מיירי דאמר לו לך חזק וקני דאז אי אמר אגב דמהני החזקה גם להמטלטלין מהני אפי' החזיק שלא בפניו אבל כשלא אמר אגב לא מהני אמירתו לך חזק וקני שיקנה המטלטלין בתורת חצר עד שיאמר ג"כ לך משוך וקנה:

עם לא מהני:    הטעם דלשון עם משמע דאשניהם בשוה קאי קנין זה ולא מהני משא"כ לשון אגב (סמ"ע):

אע"פ שא"ל קנה ואפי' אמר כן לכל אחד מהם לקונה הקרקע אמר שיקנה אגבו המטלטלין לפ' וגם לקונה המטלטלין אמר שיזכה המטלטלין אגב הקרקע שהקנה לפ' לא מהני (עיין סמ"ע):

ומטלטלין ליתומים דאפוטרופוס יד היתומים הוא וה"ה לגדול שיש לו אפוטרופוס סמ"ע ועיין בספרי מקור חיים סי' תמ"ה דה"ה להיפוך אפוטרופוס שמכר קרקע שלו ומטלטלין של יתומים לאחד שקנה הלוקח המטלטלין אג"ק וה"ה בשליח למכור מטלטלין והקנה השליח המטלטלין אגב קרקע שלו ג"כ קנה ע"ש היטב:

וה"ה בגבאי צדקה ודעת הרמב"ן דרק בגבאי הדין כן משום דעניים מוטלים עליו לפרנסם ולא באפטרופוס ויש דס"ל דשווין הם וא"כ לא הוי ליה למור"ם לכתוב בלשון וה"ה דכ"ש הוא (סמ"ע):

בהמות ואע"ג דניידי מ"מ כיון דאין להם דעת אין דומין לעבדים דסעיף ט' (סמ"ע):

אין קרקע נקנה אגב ואפי' קרקע על גבי קרקע כגון שקנה המרתף ואגבו הקרקע של גבי המרתף וטעם דבקרא דילפינן מניה קנין אגב לא נזכר אלא מטלטלין והיינו דוקא כשלא נתן כל המעות אבל נתן דמי כל הקרקעות קנהו בחזקה של אחד מהם כמבואר בס"ס קצ"ג (סמ"ע):

אם ידענו בודאי ע"ב דדוקא כשכתב סתם אג"ק דאז אם רגילין אצלו דאין יודעין שיש לו קרקע הוי כידוע שאין לו ולא מהני אבל כשאינו ידוע דהיינו שאינן רגילין אצלו אמרינן מן הסתם יש לו ואם כתב דלא כטופסי דשטרי ומכ"ש שכתב בפירוש שהודה שיש לו או שכתב ד' אמות בחצירו דהוי כהודה מהני אפי' רגילין אצלו ואין יודעין לו קרקע דאדם נאמן על עצמו (ב"י בשם הרשב"א) ואם יש לו בה"כ או בית הקברות בשותפות יכול להגבות אגבן במטלטלין דדומה לחצר שאין בו דין חלוקה (ש"ך):

החזיק בעבדים הטעם דבמילי דרבנן עבדי כמטלטלין דמי וקני אגב הוא מדרבנן:

עבדים בתוכה קנה אפי' לא אמר אגב והוא שנתן דמי כולן מטעם חזקה דבמילי דאורייתא עבדי כמקרקעי דמי וחזקה דאו' ואף דקי"ל בעשר שדות אפי' בעשר מדינות קנה כשנתן דמי כולן שאני עבדים דניידי ולפיכך בעינן עומדים בתוכה דוקא ואם אמר אגב קרקע קנה אפי' לא נתן דמי כולן הטעם אגב דלענין אגב שהוא קנין דרבנן כמטלטלין דמי ומ"מ בעינן עומדין בתוכה דוקא אף דבמטלטלין לא בעינן צבורין כשאמר אגב שאני עבדים דניידי (סמ"ע):

לא קנה המטלטלין דדומיא דערים בצורות בעינן שהוא קרקע דלא ניידי (סמ"ע) וע"ב:

ע"ג העבד אז קנה כמטלטלין אגבו מתורת חצר (סמ"ע):

שיהיה כפות דאל"כ ה"ל חצר מהלכת ולא קנה אפי' בעומד או יושב (סמ"ע):

שיהי' ישן דאז משומר לדעת האדון משא"כ כשניער הוא משומר לדעת עצמו סמ"ע ועיין ביאורים דבעינן שיהי' ג"כ עומד בצדו ומוכח מכאן דסגי בעומד בצדו וצ"ע על הרמ"א בסי' ר' סעיף ח' שכ' דבעי' עומד בתוכה ועיין ביאורים דבדעת אחרת מקנה אותו לא בעינן עומד בתוכה וסגי ביכול לשמרו:

עציץ נקוב העציץ שהוא נקוב נקנה בקנין מטלטלין וזרעים כיון שיש להם יניקה מהקרקע דרך הנקבים נקנה בקנין קרקע (סמ"ע):

החזיק בזרעים קנה העציץ כדין מטלטלין שנקנים אג"ק (סמ"ע):

כנקוב דמי משום דבכלי חרס מתלחלח היניקה והולכת דרך החרס (סמ"ע):

וי"א איפכא דתוך העץ הולכת טפי מבתוך החרס (סמ"ע):

אע"פ שמשך הטעה דאיבעיא דלא איפשטא היא בגמ' אי מהני משיכת הבהמה דדרכה בהליכות למשיכות הכלים דדרכן בגרירה (סמ"ע):

לא קנה הכלים דתפיסתו לא מהני מספק והר"ן כתב דתפיסתו מהני הכא כיון שמשך ברשות בעלים והוי תפיסה ברשות ול"ד לדעיל סעיף ג' בהג"ה ש"ך:

הבהמה כפותה וא"צ שתהא ישינה כיון דאין לה דעת משא"כ בעבד (סמ"ע):

דבמציאה הטעם כיון דהוא איבעיא דלא איפשטא ובמציאה דאין לה מרא קמא קנאה המושך מספיקא והוי הוא מרא קמא לכך אם תפסו אמר מוציאין מידו משא"כ במו"מ מוקמינן בחזקת המוכר שהוא המרא קמא (סמ"ע):

אע"פ שמשכה כיון דהבהמה לאו חצירו דהלוקח הוא שהרי לא קנאה וע"י משיכת הבהמה לא קנה כיון דאין משיכתן שוה כנ"ל דבהמה משיכתו בהילוך והכלי בגרירה ואע"ג דהיא כפותה מ"מ הולכין אחר הרוב והרוב אינו כפותין משא"כ במשוך קופה קנה הכלים דבמשיכה הקופה והכלים הוא שוה (סמ"ע):