נתיבות המשפט/חידושים/קצה
יתן הקונה נלמד מקרא דושלף איש נעלו וקיי"ל דבעינן כליו של קונה דוקא ונעלו לאו דוקא רק שיהי' כלי ומותר בהנאה דומיא דנעלו (סמ"ע):
וכיון שמשך כ' הרא"ש כלל ס"ו ראובן שהיה לו בהמות לשחוט ומכר העורו' נשמעין בק"ס ואח"כ נטבעו הבהמו' בנהר דהפסד העורו' על שמעון דכבר נקנה לו העורות בק"ס וכמו בלוקח בשר בסי' קצ"ט ס"ג (סמ"ע) וכ' הט"ז דאפי' אמר לו בפי' שיתן לו העורות לאחר שחיט' אפ"ה ההפסד על שמעון:
ואין שום אחד היינו אחר שפסקו מלעסוק באותו הענין או שהתנה באופן המבואר בס"ח (סמ"ע):
אלא בכלי ולכך כותבין בסוף השטר במנא דכשר למיקני ביה: במנא לאפוקי מטלטלין. דכשר לאפוקי איסור הנאה או כלי העשוי מגללי בקר. למיקני בכליו של קונה. ביה לאפוקי מטבע ואם לא כ' בשטר כן אין מוציאין ממון שטר ההוא (סמ"ע):
ולא במטבע אף שראוי לתלותו בצואר בתו מ"מ אינו מיוחד לכך רק להוציא ע"י צורה שעליו וצורה עבידא דבטלה שאפשר שהמלך יפסלנו ולא סמכה דעתי' דהמקנה להקנות ע"י המקח ולכך אם נפסל המטבע קונין בו (סמ"ע):
בהמה אפי' טלה כיון שעומד לגדל עליו צמר ולחלב ולוולדות דומה לכלי (סמ"ע):
שאר מטלטלין כ' הסמ"ע דדבר הנעשה בידי אדם מיקרי כלי ובידי שמים פירי והש"ך חולק דהא אפילו בהמה מיקרי בני:
היינו במתנה ודאי ניחא ליה וזכין לאדם שלא בפניו ובסמ"ע כ' בשם תשובות מהרי"ו דדין זה תליא במחלוקת שהביא הט"ו בסי' קע"א סעיף י' דאיכא מאן דס"ל דאף במתנה י"ל דלא ניחא ליה משום דשונא מתנות יחי' ולהך דעה לא קנו אפילו במתנה רק שהרא"ש והטור פסקו שם דלא חיישי' לזה אא"כ ידעינן דהוה ניחא ליה בשעת קנין כי אף דידעי' דהיה ניחא ליה קודם לכן וגם עתה כששמע שמא חזר בו בנתיים ולבסוף נתרצה אבל אם הקונה שלח עדים להמקנה לקנות ליכא למיחש שמא חזר בנתיים כיון דבשליחותו אזלי ועיין ביאורים דהעיקר כהרמ"א דבמתנה מהני ק"ס שלא בפניו ואפילו במכר מהני לפעמים ק"ס כגון באופן המבואר בסי' רצ"ה סעיף כ"ג כגון שהמוכר זיכה המקח ע"י אחר ואמר לו זכה דאז הלוקח יכול לחזור בו ולא המוכר כיון דהברירה ביד הלוקח לחזור או שלא לחזור חשיב זכות אבל ראובן שרצה ליתן מנה במתנה לשמעון ואמר ללוי הילך מנה ויקנה שדך לשמעון כ"ז שלא אמר המוכר זכה אף שמעון המוכר יכול לחזור בו דבממון בעינן שלוחו של בעל הממון דוקא וכיון דלא אמר המוכר זכה רק קני כוונתו בתורת קנין ואין קנין לחצאין וכיון שאם ירצה הלוקח לחזור בו יצטרך המוכר להחזיר המעות להנותן גם המוכר יכול בו דאין קנין לחצאין ודוקא בלוקח בגדים לאשתו אין יכול לחזור בו מטעם דאקנויי אקניי לה קנין דרבנן הוא וכמ"ש הש"מ והא דמהני מתנה קנין סודר שלא בפני הקונה דוקא בסודר של העדים אבל בלוקחים בסודר של הקונה ונותנין להמקנה צריך שיהיה דוקא בפני הקונה דבסודר דעת מקנה בעינן:
שיעור ג"א ר"ל ג"א על ג"א דאז שם כלי בגד עליו לענין טומאה ומינה נלמד להקונה בכלים אחרים שצריך שיאחז ממנו שיעור שכשיופסק מה שאוחז בידו יהיה בו שיעור כלי לענין קבלת טומאה (סמ"ע):
לנתק כל הכלי ל"ד כל אלא שיעור כלי דהיינו ג"א על ג"א (סמ"ע) ואף דיכול לנתקו לא מהני לענין שיקנה כל הכלי במציאה במבואר בסי' רס"ט ס"ה אפשר דלענין ק"ס על מנת להקנות מהני מה שיכול לנתק או אפשר דבמו"מ כיון דאיכא דעת אחרת מקנה אותו (ש"ך) ועיין ביאורים ישוב אחר לזה:
דאין קנין בפחות מג' פירוש ולא סגי במה שיכול לנתקו (סמ"ע):
ע"מ שתקנה לי מעכשיו ומעכשיו לחוד לא סגי דמעכשיו הוא שיור קנין וכאילו אמר מעכשיו יתחיל הקנין ולא יוגמר עד אחר ל' וא"כ בק"ס בשעת גמר קנין כבר הדר סודר למריה אבל כשאומר ע"מ אין כאן שיור אלא תנאי ומן הדין בע"מ לחוד סגי דע"מ כאומר מעכשיו דמי רק שתקנו ג"כ לומר מעכשיו לפרסם הדבר שמקנה מיד (סמ"ע) והש"ך חולק וס"ל דמעכשיו לחוד סגי ועיין ביאורים סי' קצ"ח שכן עיקר:
ובסתם פי' שהקנה לו בסתם אף שהתנה לו בפירוש שלא יקחנו לביתו עד לאחר ל' מ"מ אמרי' דהוי כמעכשיו ודוקא כשתלה הקנין לאחר ל' כגון שאמר ותקנה לאחר ל' אז לא קנה:
בשאר דרכי הקני' הטעם דשאר קניינים דהיינו חזקה משיכה מסירה הגבהה הן בגוף המקח ומסתמא אינו עושה זה רק אחר ישוב הדעת ולכך א"י לחזור וכן בכסף כשכבר נתן כל דמי המכר או שזקף עליו במלוה המותר כבר נסתלק המוכר וכן המוכר שדה מפני רעתה שקונין בשטר נבד אנן סהדי דדעת המוכר לסלק נפשו ונותן לו לגמרי משא"כ בק"ס וכן בסימטא דלקמן סי' ר"א דלא נעשה בגוף הדבר יכול לחזור בו כ"ז שעוסקין באותו ענין (סמ"ע וש"ך):
או שכתבו שטר: דכל שכתוב בשטר אין בו חזרה (סמ"ע):
אחר כ"ד אבל תכ"ד כדיבור דמי ושיעור כ"ד כשיעור שיכולין לומר שלום עליך רבי:
שכירות סגי ליה דבשכירות סמכה דעת השוכר בלא שטר כיון דלימים קצובים שכרוהו (סמ"ע):
שאינם נקנין בק"ס ועיין ביאורים דוקא שאלת קרקע שאין נפחת שאין לו בה אלא הנאת דירה שאין בו ממש חבל שאלת מטלטלין שמפחית גוף החפץ בתשמיש וכן בקרקע אם שאל אותה לחפור בו בורות כעין גרגותני שמבואר בסי' שמ"א נקנה בק"ס:
ומשכונא היינו משכונא לאכול פירות בנכייתא שיש לו דין שכירות (סמ"ע):
אינם נקנים במלוה משום דשכירות ליומא ממכר הוא אבל בהנאת מחילת מלוה נקנה כמו בסי' ר"ד גבי מכר (סמ"ע):
אין קונין בשבת הטעם גזירה שמא יכתוב (סמ"ע):