נתיבות המשפט/ביאורים/שנד
דאפילו שבח הבא מאליה עש"ך ס"ק ד' עד דביאוש אפילו בלא שינוי קונה וכו' כוונתו על גזל בהמה ונתעברה אצלו וילדה דלא חשיב שינוי כיון שגזלה ריקנית ובזה ס"ל להש"ך דאף הראב"ד והרא"ש מודים דא"ק בלא יאוש ולא הבנתי דנהי דגוף הבהמה לא חשיב שנשתנה דמעיקרא גופא סריק' מ"מ נגד השבח ודאי דחשיב שינוי וקונה אפילו בלא יאוש לדעת הראב"ד והרא"ש ואפשר דמיירי הש"ך בגוונ' שכתב הסמ"ע בסי' שס"ב ס"ק י"ז השבח שאין בו שינוי אך דינו תמוה ויתבאר שם:
כבשה ונתעברה ואף דבסימן ש"ס ס"ו בהג"ה (פסק) דכ"ז שלא נשתנה שם הגניבה מחמת השינוי לא נקרא שינוי מ"מ הכא משום תקנת השבים חשיב שינוי כדמוכח מתוספת ב"ק דף צ"ה בד"ה בשבח שעל גבי גזילה:
או אבדו: עסמ"ע ס"ק ז' ומשמע מדבריו דבאבידה שהיא קרובה לפשיעה משלם כיוקרא דשעת אבידה וכ"כ בפרישה בהדי' והוא תמוה דהא כתבו התוספות בפרק הכונס ד"ה פשיטא דגזלן לאו שומר ואינו חייב בפשיעה ולא מחייבינן ליה רק אשעת גניבה ולא משלם רק כיוקרא דשעת גניבה וכ"כ הרא"ש במרובה דף ס"ה ואח"כ מצאתי בקצה"ח שהקשה ג"כ כן ולכ"נ דהאי או שאבדו הכוונה שאבדו בידים כגון שהשליכו לנהר במזיד כנ"ל:
הוי כאילו הוקרה: עסמ"ע ס"ק ט' עד מיד שטבחו או מכרו שנשתנה מכמות שהיה עומד ברשותו אף דנתייקר' ברשותו נתייקרה וכו' דברי תימא הן דהא בכפל כ"ע מודים דמשלם כשעת העמדה בדין אף שההעמדה בדין היה אחר הטביחה שנשתנה ונתייקר אחר השינוי דטביחה אלמא דאין סברא זה מועיל רק באם טבח אחר השינוי דשלו הוא טובח אבל לענין התשלומין י"ל דהכי חייביה רחמנא ונתנה רחמנא קצבה שישלם כשער שהוא שוה בשעת העמדה בדין ומה בכך דכבר קני ליה מ"מ בכך חייביה רחמנא דהיינו כשיעור שווי של שעת העמדה בדין: