נתיבות המשפט/ביאורים/כג
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
נסתלקו מלפניו בס' קצה"ח הקשה דהא כיון שאחצר פלוני חכם זיכה לי הקרקע והחכם מכחישו אינו נאמן כמו בפ' חכם טיהר לי הכתם ואישתכח שיקרא. ותי' דמ"מ בהא שלא זיכה לחבירו נאמן ומזה יצא לידון בדבר החדש דיכול הדיין לחזור ולעשות שוד' מחדש ולית' דשם גבי פ' חכם טיהר הכתם או תיקן הכרי אין האשה נאמנת רק מטעם עד וגם החכם נאמן מטעם עד דעד אחד נאמן באיסורין ושפיר כיילי הפוסקים דכל מי שיש לו נאמנות מטעם עד ואמר עדות משם אחר והאחר מכחישו בטל עדותו ועדות החכם לא נתבטל ממילא נשאר נאמנות החכם דעד א' נאמן באיסורין ואף שנוגע אח"כ לכתובה שהוא ממון מ"מ עיקר העדות הוא באיסורין משא"כ הכא כיון ששניהם מודים שכבר נפסק הדין והקרקע של א' והמוחזק שאומר לי זיכה והקרקע שלי לאו מטעם עד נאמן רק מטעם מוחזק והחכם אינו נאמן להוציא מיד המוחזק ממילא המוחזק נאמן וכן במקום שאין אחד מוחזק דהדין כל דאלים גבר אין החכם נאמן לקלקל הדין דכד"ג דע"א אין לו נאמנות בשום דבר בממון וטענת הבע"ד טענה מעליות' הוא שיהיה בו דין כד"ג ואפי' באיסורין כל שהבעלים נאמנין מטעם בידו כתב הרמ"א בתשובה דאין החכם נאמן ושוד' מחדש א"י לעשות כיון דבהא שניהם מודים שאין לדיין שוב כח שכבר עשה שלו והקרקע כבר הוא רק של אחד מהן וטעה בדבר הפשוטים בלא"ה לא דמי להא דפ' חכם טיהר וכר' כמה שכתבתי בספרי חוות דעת סי' קפ"ה ע"ש. ואפי' לפי טעותו לא א"ש מה שמיישב קושית הריטב"א דהנה הא דאין הדיין נאמן. הוא מטעם דאומר בדדמי א"כ אינו נאמן במה שאומר שזיכה כבר וצריך לעשות שוד' מחדש דמה לי אם אומר בפה שזיכה לזה שצריך לעשות שוד' מחדש כמ"ש בעצמו ומה לי שכתב כן בפס"ד:
אינו נאמן. ואם הדיין ובע"ד אח' אומרים שלא נפסק עדיין ועכשיו רוצה הדיין לפסוק ואחד אומר כבר פסק הדיין וזיכה לי. מוכח מדברי הרשב"א בחי' לקדושין דף ע"ד שהקשה דיהיה נאמן הדיין לומר שזיכה לזה במגו שהיה אומר עדיין לא פסקתי הדין והכי קאמינ' ותי' דבשוד' גם בע"ד השני לא יתרצה למיהדר ולדייניה כיון שהוא אומר שכבר זיכה אותו ובשאר דינים ג"כ אין הדיין נאמן במגו שלא פסק עדיין כיון ששני הבע"ד מודים שכבר פסק הרי מוכח מדבריו דבכה"ג שרק בע"ד אחד אומר שככר זיכה לו והדיין ובע"ד השני אומרים שלא נפסק עדיין הדיין נאמן ואפי' בנסתלקו מלפניו כיון שיש עדים שקיבלו לדיין אבל אי ליכא עדים שקיבלו לדיין ונסתלקו מלפניו נאמן הבע"ד במגו דלא קיבלו לדיין ואין לו דין מגו בעדים כיון שכבר נסתלקו שוב אין לדיין שם שני עדים:
אם אין בידו פס"ד. עש"ך שכתוב בפסק דין שכתוב בו סתם קרקע זה שלך דמצי אידך לומר ממני נפל. והקשה התומים הא לנפילה לא חיישינן כמו בשטרא שכתוב בו לויתי ממך ע"ש. וכוונתו בודאי במקום דליכא מגו כגון דאיכא עדים שנתן זה הפס"ד לאחד מהן קודם שנסתלקו מפניו רק שאין זוכרין למי נתן דאל"כ נאמץ במגו שהיה אומר שנתן הפס"ד אח"כ דאז אין הדיין נאמן כמ"ש הש"ך ס"ק א' ובמקום שיש לו מגו נאמן בטענת נפילה: כמבואר בסי' נ' אבל גם במקום שאין לו מגו נרא' דצדקו דברי הש"ך דדוקא בשטר ראיה לא חיישי' לנפילה מטעם דאמרינן ביבמות קי"ז אי לנפילה מיזהר זהיר ביה והיינו כיון דהשטר היא ראיה שכשהוא בידו אין השני יכול להכחישו מש"ה זהיר ביה משא"כ פס"ד שאין הפס"ד שבידו ראיה כלל דהא שכנגדו יכול להכחישו ולומר שנתן לו הפס"ד אחד שנסתלקו מלפניו ואם יודה יודה בכל וא"צ לראיה ולא זהיר ביה ובן אם עדים יהיו יודעין שניתן קודם שנסתלקו מלפניו מסתמא יהיו יודעין הכל הפס"ד ולא זהיר ביה ולא חיישינן שיהיו העדים יודעים רק מקצת הדברים כמ"ש הרשב"א בחי' לקידושין דף ע"ד עיין שם מש"ה חיישינן לנפילה. גם מה שכתב באורים דהדיין נאמן לומר שהגיע הפס"ד לידו קודם שנסתלקו במגו שיכול לומר עדיין לא פסקתי ועכשיו אני פוסק כך לית' דאם כן יהיה נאמן לומר לזה זכיתי במגו אלא ודאי דאין זה מגו כיון שהבע"ד מודים שכבר נפסק הדין וכמה שכתב הרשב"א בחי' שם ובש"ך שם סעיף קטן ג' יש שם ט"ס וכצ"ל או שאומר לזה שאין הפס"ד בידו זכיתי וכו' וצריך לומר דמיירי שאין אחד מהם מוחזק וכו' ובש"ך ס"ק ז' יש ט"ס שני פעמים כתב שם אינו יכול וצ"ל יכול ובש"ך ס"ק ט' יש ט"ס וצ"ל והוא מתשובת הרא"ש כלל נ"ו סי' ו' וכו':