נתיבות המשפט/ביאורים/כ
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
אע"פ שמצא אח"כ אינו כלום עסמ"ע ס"ק ג' דאמרי' עדי שקר הן ששכרן וכו'. ולפ"ז נראה דהעדים נפסלים נגד תובע זה דאם מוציא עוד שטר בעדים אלו אף על איש אחר הן פסולין כמבואר בכתובות מ"ד בד"ה לאורועי סהדא ע"ש אמנם בתומים כתב דהאי ששכרן לאו דוקא רק הודה שהעדים טועין דנגד הודאת פיו אמרי' שהעדים טעו ושלא במתכוין משקרים וכו' ע"ש ולפענ"ד א"א לומר כך דמוכח מהא דכתובות מ"ד הנ"ל ומה לי שמגידין בבית דין תלינן בטעות ומה לי שחתמו בשטר הא שטר ג"כ לא הוי רק כנחקרה עדותן בב"ד ונתלה גם כן בטעות. ונידון מה שהקשה התומים דא"כ אם ראובן תובע לשמעון מנה ואמר שאין לו ראיה ואח"כ הביא עדים דנפטר שמעון ואח"כ תבע שמעון לראובן בתביעה אחרת בעדים אלו ג"כ א"י לגבות דממ"נ אם העדים אמת הרי חייב לו מתביעה ראשונה ואם שכרן הרי הן עדי שקר שהעידו שקר בב"ד וא"י להוציא אחר כך בעדותן ולא מצאנו כן בפוסקים עכ"ל ולפענ"ד בהא ודאי דיכול להוציא מהן דהא מבואר בסי' ע"ט סעיף א' בלוה שאמר לא לויתי והביא המלוה עדים שלוה ופרע דחייב לשלם אף שהלוה והמלוה אומרים שלא פרע והרי אומר שעדי שקר הן שמעידין שקר לפני ב"ד ומ"מ סמכינן אעדותייהו שאומרין שלוה ועכצ"ל דהבעל דבר אינו פוסל העדים נגדו רק בשמודה דבר שהוא לחובתו דנגד חובתו הודאתו כמאה עדים דמי ולזה פוסל העדים המכחישין הודאתו ואומרין זכותו ופסול אפי' לעדות אחרת נגדו אם רוצה להעיד לזכותו אבל כשהוא אומר זכותו ועדים מכחישין אותי ואומרין חובתו אינו פוסל העדים כלל ויכול להביאן לעדות אחרת דאלת"ה א"כ כל לוה שאמר לא לויתי והעדים מעידין שלוה יפסלו העדים נגד לוה זה לעדות אחרת דהא אומר שהעידו שקר א"ו במה שאומר מה שהלא זכות לו אינו פוסל העדים אדרבה העדים מכחישין ופוסלין אותו ולזה נראה דכשהמלוה אומר מאתים ועדים מעידין מנה גובה מנה ודוקא כשהוא תובע מנה והעדים מעידין ר' פוסל העדים ואינו גובה כלל מש"ה אף שהמלוה אומר שלוה ולא נפרע והעדים מעידין שלוה ופרע והלוה אומר שלא לוה ולא פרע מקבלין העדות שאומרין לוה שהמלו' לא פסל אותם נגד עדות אחרת כלל רק הלוה פסל אותם במה שאומר לחובתו שלא פרע והעדים מעידין שפרע וכן נמי אין הלוה יכול לומר ממ"נ אם העידו שקר במה שאמרו שפרע גם מה שהעידו שלוה אינן נאמנין כדמוכח בב"ב דף ל"א דאי איתכחשו באכילה נם עדות אבהת' בטלין לרב חסד' שם דס"ל דהעדות המוכחשת פסולין לעדות אחרת וכיון דמכח הכחשת בע"ד נפסלו לעדות אחרת כדמוכח בכתובות מ"ד הנ"ל א"כ נפסלו ג"כ על העדות שמעידין שלוה אלא ודאי דמה שמעידין לחובתו נאמנין וא"י הלוה לומר ממ"נ דאי עידי אמת הן הרי מעידין שפרעתי דנגד מה שמודה בעצמו לחוב לעצמי לא מהני טענת ממ"נ דאולי הודה ומחל אבל לזכותו לא מצי שוב להביאם דתלינן נגדו לגריעותא במה שנוכל לספק ואמרינן דהרי הודה שפסולין הן דאימר הודה שבשקר העידו. מש"ה ה"נ שמעון יכול לתבוע את ראובן בתביעה אחרת כיון שהוא לא פסל אותם קודם רק שהלוה פסל אותם מעיקרא כשאמר אין לי ראיה שאמר לחובתו אבל הלוה לא פסל אותם במה שאמר דבר לזכותו ואמר לא לוה והעדים הכחישוהו ואמרו לוה כמו שמקבלין העדות שמעידין לוה ופרע אף שאין מאמינין להן שפרע מאמינין להם במה שמעידין שלוה וגם אינו יכול לבוא עליו ממ"נ כנ"ל:
וחייבוהו לאו דוקא חייבוהו אלא אפי' אם נראה שיתחייב בו וכמו שיתבאר בסי' פ' ע"ש:
או שהיתה דסקיא של אביו מופקדת וכו' בתומים כתב דאם יש לו עדים בכאן שי"ל ראיה במדנ"ה דא"י לסתור דינו מטעם דהיה לו לומר כן קודם שיש לו ראיה במדנ"ה והב"ד היה מאמינין לו כיון שיש לו עדים ומדלא אמר כך הוה כהודה שאין לו בשום מקום ראיה ולענ"ד ל"נ כן דמה שהביא ראיה מתשובת הרא"ש אפשר לומר כתי' שתי' הכנה"ג דמיירי דשאלוהו אם יש לו ראיה בשום מקום. ועוד נראה דמיירי דשאלוהו אם יש לו עוד טענות והשיב שאין לו ואח"כ רצה לטעון טענות אחרות רק שטענו אח"כ מחמת שלא ידעו מהזכות שיש לו במקום אחר ולכך לא טען וזה אינו מועיל דיורש יכול לטעון לאידעתי אבל ענייני קהל הוא מפורסם אף שהם לא הפקידו בעצמם דמי קצת ליורש מ"מ ענייני הקהל הוא מפורסם לכך אינן יכולין לומר לא ידענו: