נתיבות המשפט/ביאורים/ה
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
אין דנין בלילה. עסמ"ע ס"ק ד' עד ה"ל כקבלוהו וכו'. ונראה דלשנים בלילה לא מהני קבלה בלא קנין שיהיה ההודאה בפניהם הודאה בב"ד או לענין קבלת עדות דלמידי דבעי ב"ד דוקא אפילו בדיעבד לא מהני בלילה וכמ"ש לקמן והוי תרתי לריעותא דלא מהני קבלה בלא קנין כמבואר בסי' ך"ב סעיף א' בהג"ה:
וי"א דאם עברו ודנו בלילה וכו' עסמ"ע שהקשה מסי' ך"ח. ולפענ"ד נראה ליישב דהנה הרמב"ם כ' הטעם דאין דנים בלילה דהוקשו ריבים לנגעים. ותמה הכ"מ דהא בסנהדרין אמרי' מתני' דלא כרבי מאיר דס"ל הקישא דריבים לנגעים. ומתרץ כיון דאמרי' התם ור"מ ביום הנחילו את בניו מאי עביד ליה ומשני להא דאר"ח שנים שנכנסו לבקר החולה וכיון דאנן קיי"ל בהא ממילא ס"ל ג"כ ההיקש דריבים. ותמהו הלח"ט והתומים דא"כ היה לו למירמי היקישא דריבים אקרא דושפטו. ועוד דא"כ לימא נמי מתני' כר"מ וס"ל הקישא דריבים לתחלת דין כמו לרבנן. ונלפענ"ד ליישב דרבנן אף דס"ל להא דר"ח דביום אתה מפיל נחלות מ"מ אצטריך הקישא דריבים דהרמב"ם בפ"ב דסנהדרין פסלן אף מדאורייתא חד כשר מ"מ אין לו דין ב"ד כי אם בשלשה וע' מה שכ' בסי' ג' ס"ק ב' דהוא מדאורייתא להרמב"ם ע"ש וא"כ מקרא דביום לחודיה ה"א נהי דבלילה פסול לקבלת עדות היינו דגלי לן רחמנא שאין להם דין ב"ד בלילה משא"כ לענין דין בעלמא דדמיא להוראות או"ה שכשר אפילו בחד בלילה נמי כשר להכי איצטריך הקישא דריבים לפסול אפילו דין בעלמא ולעולם לתחלת דין אתי משא"כ ר"מ דס"ל דכל דין בעי ג' דהא אמר אי מה ריבים בג' וע"כ על כל דינים קאמר ר' מאיר דבעי ג' דאי לא יאמר ר"מ דבעי ג' רק לקבלת עדות וכדומה א"כ מנא ליה לר"מ דרחמנא אקשיה לדין כזה דילמא לא הוקשו נגעים לריבים רק לזה לדין פשוט דלא בעי ג' וכן רבא ס"ל בדף ג' ע"ב וכל דין בעי ג' מקרא דביום גופיה מוכח דכל דין פסול בלילה דהא לדידהו אין שום חילוק וס"ל דלכל דין בעי ב"ד וממילא פסול בלילה וא"כ ר"מ דס"ל ג"כ הקישא דריבים ע"כ לגמר דין אתי וא"ש הא דאמר מתני' דלא כר"מ. וא"ש ג"כ הא דרבא מקשה מקרא דביום גופיה מוכח דכל דין פסול בלילה וכמש"ל. ול"ק נמי קושית הלח"מ מיבמות ק"ד דאמר התם דכ"ע לא מקשו ריבים לנגעים דאי מקשו אפילו גמר דין נמי. ולפענ"ד נראה דל"ק דלפי דעת הס"ד דפלוגתייהו הוא אי מקשינן ע"כ צ"ל דכ"ע ס"ל דחליצה כג"ד דמיא דאי כת"ד אפילו לא ס"ל הקישא פסול מקרא דביום דהא חליצה ג"כ בעי ג' ודמי לדברים שטעון ב"ד דנלמד מקרא דביום דפסול וע"כ דעת הס"ד דחליצה כג"ד דמיא לכ"ע והקישא לג"ד נמי אתי ולזה קאמר שפיר דכ"ע לא מקשו וכו'. ולפ"ז מיושב גם כן קושית הסמ"ע דקבלת עדות דבעי ב"ד דוקא ונפקא לן מקרא דביום מבואר בהדיא בקרא ודאין להן דין ב"ד על ראיית לילה ופסול דיעבד משא"כ דין בעלמא דלא בעי ב"ד ומהקישא דריבים נפקא לן י"ל דלא הקפידה רחמנא רק אלכתחלה ולא אדיעבד. ובקצה"ח כתב כיון דגמר דין כשר בלילה מש"ה אם עברו ודנו בלילה כשר דאף דנתבטל תחלת הדין מ"מ הגמר דין כשר דדמי לדיינים שפסקו בלא מו"מ דהדין כשר ואין הבנה לדבריו כיון דאין להם דין ב"ד בתחלת דין ממילא אין יכולין להחליף טענותיהם ואין ההודאה חשיבה הודאה וממילא הגמר דין שלהם ג"כ בטל: