נצח ישראל/סג


"רנו שמים כי עשה ה', הריעו תחתיות ארץ, כי גאל ה' את יעקב, ובישראל יתפאר" (ישעיהו מד כג)[1]. הכתוב בא להגיד כי גאולתינו העתידה, שאין מעלה יותר עליונה, עד שעל הגאולה העתידה, ראוי שירונו שמים ויריעו תחתיות ארץ, כי היא שלימ[ו]ת[2] כל העולם בכלל. עד שבשביל זה אמר "רנו שמים כי עשה, הריעו תחתיות ארץ וגו'", כי הם כל המציאות. וראוי להם הרינה מפני הגאולה, כמו שאמר "כי גאל ה' יעקב וגו'", כי השירה והרינה מורה כאשר האחד הוא בשלימות, ואז הוא משורר בשמחה. ומפני כי הגאולה היא שלימ[ו]ת הנמצאים, לכך ראוי להם השירה והרינה. וכבר בארנו לך, כי ראוי הסוף דוקא אל ההשלמה, כי שלימ[ו]ת כל דבר הוא בסופו, ששם הוא נשלם, כאשר בארנו זה פעמים הרבה. ו[ה]גאולה האחרונה, שהיא בסוף הזמן (ע"ז ט. ), ראוי אל השלמה, שאז יהיה שלימ[ו]ת העולם:

ובספרי (האזינו, ל"ב, מ"ג):

"'רנו שמים כי עשה, הריעו תחתיות ארץ', מנין שעתידין שמים וארץ לקלס לפני ישראל? שנאמר "רנו שמים כי עשה וגו'". מנין שעובדי כוכבים ומזלות עתידין לקלס לבני ישראל? שנאמר "הרנינו גוים עמו" (דברים לב, מג). מנין אף ההרים והגבעות? שנאמר "ההרים והגבעות יפצחו לפניכם רנה" (ישעיה נה, יב). ומנין אף המלכ[ו]יות? שנאמר "וכל עצי השדה ימחאו כף" (ישעיה נה, יב). ומנין שאף אבות ואמהות? שנאמר 'ירונו יושבי סלע, מראש ההרים יצוחו'" (ישעיה מב, יא). עד כאן.

בא לבאר, כי הכל [י]היה בהשלמה - על ידי ישראל. וזה כמו שאמרנו, כי כאשר אחד בהשלמה, הוא נותן קילוס ושירה אל דבר שהוא השלמתו. ומפני כי בסוף יהיה העולם בשלימות בגאולה [ה]אחרונה, ולכך כאשר ישראל יהיה בשלימות, אז הכל בשלימות. כי שלימות ישראל - במה שהוא יתברך נחשב צורה אחרונה להם, ובזה נחשב כי הוא יתברך צורה אחרונה לעולם. ולכך אמר הכתוב "רנו שמים הריעו תחתיות ארץ" - כי שלימות ישראל הוא שלימות שמים וארץ.

ואחר כך אמר: "מנין שעובדי כוכבים ומזלות עתידים לקלס לפני ישראל?". כי גם מצד הזה יהיה שלימ[ו]ת ישראל - שלימ[ו]ת העובדי כוכבים ומזלות, לכך אמר "מנין אף העובדי כוכבים ומזלות". ואחר כך אמר "מנין שאף המלכ[ו]יות?", על זה אמר הכתוב (ישעיה נה, יב) "וכל עצי השדה ימחאו כף". מדכתיב כף, נאמר זה על בני אדם. גם להם שלימ[ו]ת ישראל שלימ[ו]ת שלהם, מטעם שהתבאר. ולכך אף הם יקלסו לפניהם, שכל אחד מקלס לפני מי שהוא שלימ[ו]תו. לכך יהיו מקלסין לפני ישראל, מפני כי השם יתברך הוא שלימ[ו]ת העולם, והמלכ[ו]יות הם גם כן בכלל העולם. ואחר כך אמר עוד, כי אף האבות והאמהות יהיו מקלסים לישראל, כי מעלת ושלימ[ו]ת האבות הם ישראל, מטעם אשר התבאר. וכל הדברים על מעלת ושלימ[ו]ת הגאולה האחרונה.

יהי רצון שנזכה לישועתו.
ונחזה בשוב שכינתו.
ואף נשורר על חסדו ועל אמונתו.
וימלא פינו תהלתו.
על רוב טובתו.
אמן כן יהי רצון במהרה בימינו.
נגמר בעזר האל. ספר נצח ישראל.
  1. ^ הפסוק מצוטט באופן חלקי
  2. ^ במקור שלימת