נודע ביהודה (תנינא)/יורה דעה/ח
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
סימן ח
עריכהתשובה
שלמה משנתו, ומדעת קונו יש בדעתו. הוא כבוד אהובי האלוף התורני המופלא מו"ה זלמן אובן נ"י:
אשר שאל למה ביו"ד סימן ט"ז באותו ואת בנו שנתערב התיר המחבר דנכבשינהו דניידי ולמה בא"ח סימן תצ"ז סעיף י"ב פסק בזימן שנים ומצא שלשה שאסורין ולמה לא פסק דנכבשינהו דניידי: הנה מלבד שעיקר הקושיא אין לה מקום דאולי הש"ע חושש דהני כולהו אחריני ועיין במג"א ס"ק י"ד. ואי משום דהר"ן פסק שהטעם משום דאיכא חד שאינו מוכן ואינו בטל משום שהוא דבר שיש לו מתירין* [הג"ה מבן המחבר הנה גם אותו ואת בנו הוא דבר שיל"מ. וכבר הקשה זה אאמ"ו הגאון ז"ל בסכרו צל"ח למס' ביצה דף י' ע"ב איך פסקינן באותו ואת בנו דנכבשינהו דניידי הא בדבר שיל"מ לא אמרינן כל דפריש מר"פ כמו שכתב המג"א בסי' תקי"ג ס"ק י"ג גבי ביצים שמביא הנכרי בי"ט ע"ש. ולי נראה ליישב ע"פ מה דפסקינן בא"ח סי' ש"כ ס"ב ביין שבגיגית שענבים בתוכו דבטיל ולא אמרינן דהוי דשיל"מ הואיל ולא היה האיסור ניכר קודם שנתערב ע"ש במג"א ובט"ז. ולפ"ז יש לומר דגם באותו ואת בנו מיירי שנתערב האם קודם ששחנו הבת וא"כ ג"כ לא ניכר האיסור קודם התערובת כמו בענבים שבגיגית. ומה שכתב בש"ע בהמה שנשחטה אמה או בתה היום ונתערב וכו' אין הכונה שנתערב אחר שחיטת האם אלא הפירוש שנתערב כבר קודם השחיטה:] וע"ש במג"א ודלמא הר"ן גם באותו ואת בנו סובר דגזרינן שמא יקח מן הקבוע ואינו סובר סברת רמ"א בי"ד סימן ק"י ס"ו לחלק בין ניידי כולהו לניידי מקצתן. ועוד גם בלא"ה לא קשיא ולא מידי וכמה תשובת בדבר דכאן בגוזלות שזה דאתי מעלמא הוא אסור אם כן אם נכבשינהו ויהיה ההיתר מצד כל דפריש מרובא פריש אמרינן ודלמא כל דפריש הוא מרובא דעלמא והוא האסור ועוד דאסור למכבשינהו בי"ט כיון שעל ידי זה הם נתרים מחשש מתקן. והנה יבש ביבש שנתערב חד בתרי אלמלא שהשלכת אחד מהם הוא רק חומרא בעלמא היה אסור להשליך אחד מהם בשבת וי"ט כדי להתיר האחרון עיין במג"א סי' שכ"ג ס"ק י"ד ואם כן כאן שעיקר ההיתר הוא דנכבשינהו אסור לעשות זה בי"ט: