נודע ביהודה (תנינא)/יורה דעה/ו
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
סימן ו עריכה
בע"ה פראג יום א' חי אייר תקמ"ח לפ"ק.
תשובה
אלהים יענה בטוב מענה את שלום כבוד אהובי תלמידי ידידי האלוף והתורני המופלא כבוד מו"ה חיים נר"ו:
מה שהקשית על מ"ש הט"ז ביו"ד סימן ט"ו סק"ז שהקשה דהוה ס"ס שמא יש לו ח' ימים וספק שמא כלו חדשיו. והקשית הא כתבו התוס' בב"מ דף ק' בד"ה הא מני דאמרינן אוקמה אחזקת מעוברת והשתא היא שילדה וא"כ הרי כתב הט"ז עצמו בסימן ק"י ס"ק ט"ו דלא אמרינן ס"ס היכא שסותר החזקה: דע שאם הייתי רוצה לדחות קושייתך הייתי אומר דשם בסימן ק"י כל ספק שתאמר הוא סותר החזקה אבל כאן אף שהספק שמא יש לו ח' ימים סותר החזקה מ"מ הספק שמא כלו חדשיו אינו סותר החזקה שאף דאוקמינן בחזקת מעוברת והשתא היא דילדה מ"מ יכול להיות שכלו לו חדשיו אלא דשנויא דחיקא לא משנינן דאכתי יש להשיב דגם על העיבור אמרינן חזקת אינה מעוברת ולא נתעברה כי אם מקרוב שעדיין לא כלו חדשי העיבור. אבל באמת אין כאן קושיא כלל שבמס' נדה דף מ"ד ע"ב בתוס' ד"ה דקים ליה וכו' הקשו אמאי לא אזלינן בההוא עגל בתר רובא שרוב ולדות אינן נפלים. ותירצו דנפלים הוה מיעוט דשכיח ודבר ההוה הוא ולכך החמירו חכמים וא"כ מן הדין היה לנו להתיר מצד רוב אלא דחכמים החמירו מצד מיעוט דשכיח ורובא עדיף מחזקה וכאן אף שהוא מיעוט השכיח מ"מ לא גרע מחזקה ואוקי רובא נגד חזקה והיה לנו להתיר מטעם ס"ס:
שנית הקשית על מה שתירץ הט"ז שם דע"כ יש כאן ספק נפל וכו' והקשית הלא כאן ספק אחד מתיר יותר מחבירו דספק שמא הוא בן שמונת ימים מתיר אפילו לקרבן וספק כלו חדשיו מתיר רק להדיוט. ובקושיא זו אשתבשת שהיית סובר שכוונת הט"ז מטעם דשני הספיקות הם שם אחד. ולא כן הוא כוונת הט"ז כי כוונתו שאין ס"ס המתהפך וכשאתה מתחיל שמא נפל אין לך שוב שום ספק להתיר. זולת זה לרוב טרדות הזמן וסבותיו אין בידי להאריך: