נודע ביהודה (תנינא)/חושן משפט/לז
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
סימן לז
עריכהתשובה
אלהים יענה את שלום כבוד אהובי ידידי הרב הגדול המופלא ומופלג בתורה ויראה בחכמה ובזקנה כבוד שמו מו"ה בער נ"י ראש ב"ד דק"ק טריביטש:
ראיתי מכתבו לנכדו התורני שי' לשאול אותי בדבר הלכה באחד שקנה חנות שהוא כיפה והמוכר דר על גבה בשטח העליון והקונה הכיפה הנ"ל עשה אותו לרפת בקר להעמיד שם בהמות לפטמם וזה הדר בשטח העליון מוחה בידו באמרו שמזיקו בהבלא ובריחא. הנה שאלת חכמים כמוהו לא אמינא שהיא חצי התשובה אבל אמינא שהיא כל התשובה, שהרי הביא דברי הרמב"ן בחידושיו לב"ב דף י"ח ע"א ומבואר שגם תחת אוצר אינו רשאי לעשות רפת ק"ו תחת דירה וגם מבואר שם שיש מי שחולק ומחלוקת זה תלוי בפירוש דברי הגמרא שם במה דאמר דירה שאני, שרש"י ורמב"ן פירשו שקאי על רפת בקר שזה היא דירתו של אדם ואין לנו לאוסרו אם אין ההיזק מוכן. ואמנם הרמב"ן הביא שיש מי שמפרש דירה שאני דלא חיישינן שישנה דירתו לעשות ממנו אוצר ולפ"ז מוכח דתחת דירה מותר לעשות רפת וראיות הרמב"ן מהירושלמי אין לסתור שהדבר מבואר בירושלמי שאדרבה נגד דירה ק"ו שאסור אך בירושלמי שלנו הפיסקא משובש והדפיסו דברי הירושלמי על המשנה הקודמת אבל הדבר נראה ששייך על המשנה דלא יפתח חנות של נחתומים וכו' וכל פירושיו של הפני משה שם אינם מתקבלים על הדעת כלל ובודאי הרמב"ן היה בקי בנוסחת הירושלמי וא"כ קשה מאוד לסמוך על הפירוש של המפרש הסותר דברי הירושלמי וגם ריא"ז הביאו הכנה"ג בסי' קנ"ה בהגהותיו לטור אות ח' כתב בפירוש שאם אחד דר בעליה ובא חבירו לעשות תחתיו חנות של נחתומים וכו' יכול העליון לעכב עליו בעבור נזקי ממונו כ"ש בעבור נזקי גופו עכ"ל. הרי ג"כ כדברי הרמב"ן ולפ"ז היה קשה לסמוך על דברי יחיד נגד הרמב"ן וריא"ז במקום שבירושלמי מפורש כדבריהם ולמה נדחק להמציא פירוש בדברי הגמרא דירה שאני שיהיה סותר לדברי הירושלמי ולעשות מחלוקת בין תלמוד שלנו לתלמוד הירושלמי * [הג"ה מבן המחבר עיין בחידושי הר"י מיג"ש למס' ב"ב בדף י"ח ע"א שמפרש ג"כ תירוצא דגמ' דירה שאני כלומר לא עביד אינש מבית דירה אוצר והוא עדיף משדה שאינו עשוי לבורות דמימלך ועושה בה בורות אבל מבית דירה לא שכיח כלל שיעשה מדירתו אוצר וא"כ גם הר"י מיג"ש מפרש בהך פירושא שדחה הרמב"ן ז"ל מכח הירושלמי ולדברי הר"י מיג"ש ע"כ צ"ל דהש"ס בבלי חולק על הירושלמי ורשאי לעשות רפת וחנות של נחתומין ושל צבעים תחת דירתו של חבירו וזה הוא הטעם שהשמיטו הרי"ף והרמב"ם הך דינא של הירושלמי דהר"י מיג"ש היה תלמידו של הרי"ף ובודאי קיבל פירוש זה מרבו הרי"ף וגם הרמב"ם היה תלמידו של הר"י מג"ש בודאי אזיל בשיטת רבו הר"י מיג"ש ושלשה עמודי העולם קיימו בשיטה אחת דדברי הירושלמי נדחים מכח שיטת הבבלי, ומה שלא הביא הרמב"ם להיפוך דתחת דירה רשאי לעשות חנות ורפת י"ל הואיל וזה ממילא נשמע מדבריו בפ"ט מהל' שכנים הלכה י"ב שכתב מי שהיה לו חנות תחת אוצר חבירו לא יעשה בה לא נחתום ולא צבע ולא רפת בקר וכו' מפני שהחום מפסיד פירות האוצר. דקדק הרמב"ם לכתוב הטעם מפני שהחום מפסיד פירות האוצר למידק מיניה דדוקא משום הפסד פירות יכול למחות אבל במקום שאינו מפסיד פירות כגון בדירה אינו יכול למחות. וגם זה הוא טעם הש"ע שג"כ השמיט הך דינא של הירושלמי והכריע כפירוש הר"י מיג"ש שהוא מרווח יותר בדברי הגמ' דלפי' רש"י ורמב"ן שמפרשי' דירה שאני חנות ורפת הם דירתו של אדם ואין לנו לאסור דירתו עליו אא"כ ההיזק מוכן, זה הפירוש הוא קצת רחות בכוונת הש"ס דעיקר חסר מהספר דה"ל להגמרא לפרש כן דמכח תירוצא דהש"ס שתים זו שמענו, אחת דחנות ורפת הם דירתו של אדם, ושנית הך חידושא דיש חילוק בהרחקה בין עתיד להזיק ע"י דירתו לעתיד להזיק ע"י בורו וכדומה וכל כי האי מלתא לא ה"ל להגמרא לסתום אלא לפרש. אמנם אעפ"כ על הרמ"א הוא תמוה שלא חש כלל לדעת רש"י ורמב"ן דלפירושם אין הש"ס בבלי חולק על הירושלמי וה"ל למוהר"ם להביא ויש אומרים דגם תחת דירה אין לעשות חנות ורפת וצ"ע. אמנם אאמ"ו הגאון המחבר ז"ל יש לו דרך נכון באורחא חריפתא בדעת הרי"ף והרמב"ם ז"ל:] ואמנם היותר מתקשה למה השמיט הרמב"ם דברי הירושלמי הזה וממ"נ אם אין התלמוד בבלי סותר היה לו להביאו להלכה ואם התלמוד בבלי סותר היה לו להביא ההיפוך שתחת דירה רשאי לפתוח חנות של נחתומין ושל צבעין ורפת בקר וכמו כן קשה על הרי"ף והרא"ש. לכן סבותי אני את לבי ללמוד פי' אחר בדברי הירושלמי וגם שמתי לבי לדברי הרשב"ם הביאו הטור וגם רמ"א בהג"ה סי' קנ"ה ס"ב שאפילו חנות של צבעים או של נחתומין בבית אחר הסמוך לבית שתחתיה אוצר לא יפתח אותו חנות לבית שתחת האוצר שההבל עובר מזה לזה ומפסיד האוצר עכ"ל הטור בשם הרשב"ם ומביאו רמ"א בהג"ה לדבר פשוט בלי שום נדנוד חולק בדבר. והנה מתחלה אני תמה מנין לו לרשב"ם דבר זה ומה רמז ראיה מצא לזה בגמרא שהדבר פשוט כ"כ בעיניו ואני תמה על כל מפרשי הטור ועל כל האחרונים שלא נתעורר שום אחד לזה לחקור מקור מוצאו ולא עוד אלא שאני תמה שרמ"א מביא זה לפשוט ולדעתי דין זה סותר עם הדין של הרמב"ם שהביא המחבר אח"כ בסעיף ג' שעשה בעל החנות מחילה ?* ע"ג להבדיל בין החנות ובין האוצר וכו' ע"ש. ואם ההבדל מועיל בגובה למה לא יועיל ההבדל מן הצד מה לנו אם אויר מפסיק בגובה בין החנות ובין האוצר ומה לנו אם אויר מבדיל מן הצד כל שאין החום וההבל עולה כנגדו מן החנות לאוצר בלי שום הבדל ולכן לדעתי הרשב"ם בעל דעה זו ע"כ מפרש מה שאמרו בגמרא בנה עליה ע"ג ביתו כפירוש רש"י שהביא הסמ"ע בס"ק י"א אבל המחבר שפוסק כפירוש של הרמב"ם לית ליה הך דרשב"ם והרמ"א שלא הגיה בסעיף ג' כלום על דברי המחבר והביא כאן בסעיף ב' דברי רשב"ם והמה דברים הסותרים זה את זה:
והנה נחזור לראשונות לחקור מאיזה מקור שאב הרשב"ם דבר זה ולכן נלענ"ד שמדברי הירושלמי לקח דבר זה. והנה לשון הירושלמי הוא כנגד דירתו מהו, והנה לפי פירושו של הרמב"ן שהירושלמי שאל אם דירה דינו כאוצר קשה והלא במשנה לא אמרו שלא יפתח חנות של נחתומין וכו' כנגד אוצר אלא תחת אוצרו אמרו במשנה והוה ליה להירושלמי ג"כ לומר תחת דירתו מהו. ולכן נלענ"ד שפירוש הירושלמי שבמשנה אסרו לעשות חנות תחת אוצר דהיינו מכוון תחתיו ועכשיו שאל הירושלמי נגד דירתו מהו דהיינו שדירתו היא תחת האוצר והוא פותח החנות נגד דירתו ונגד היינו בצדו וחלון הוא פתוח מן החנות לתוך דירתו ודירתו היא תחת אוצרו של חבירו מהו והשיב לו כ"ש נגד דירתו והטעם שהוא כ"ש שבלאו הכי בכל בית דירה יש הבל וחום מה שהאדם מבשל בביתו ושאר צרכיו אלא שזה לחוד אינו חזק להזיק לאוצר שעל גביו אבל עכשיו שהוא פותח לו גם חנות של נחתומין וכדומה ההבל והחום חזק יותר. ואל תתמה מה שאני מפרש נגד דירתו בצד דירתו כי מצינו כיוצא בזה בתרגום יונתן בפסוק ותשב לה מנגד ויתיבת לה לסטרא חד, וברש"י פ' וישלח ואלכה לנגדך בשוה לך, והרי גם הרמב"ן צריך לפרש נגד דירתו תחת דירתו. ומזה יצא להרשב"ם שאפילו החנות פתוחה לחדר והחדר הוא תחת האוצר ג"כ יכול למחות בידו, וכ"ז לרשב"ם דאיהו מפרש בגמרא בנה עליה כפירוש רש"י וא"כ אין הגמרא סותרת הירושלמי לכך פסק כמותו אבל הרמב"ם לשיטתו דאיהו מפרש בנה היינו שבעל החנות בנה זה כדי שיהיה הבדל בינו לבין האוצר וכבר כתבתי שאם מועיל הבדל ע"ג ק"ו שמועיל אם ההבדל מן הצד וא"כ ממילא נדחים דברי הירושלמי וכיון שהביא הרמב"ם הך דבנה מחילה וכו' לא הוצרך להביא כלל דינו של הירושלמי וא"כ יש לומר שגם הרי"ף והרא"ש מפרשים הפירוש של בנה עליה כפירושו של הרמב"ם ולא הוצרכו להביא דברי הירושלמי שכבר ממילא הם נדחים ואף שלא הביא הרי"ף הנך איבעיא כלל היינו משום שסובר שהוא קולא לנתבע ולכן סתם ופסק שאם קדם הרפת מותר וכן סתם ופסק דוקא תחת האוצר ממש. ולפ"ז הטור שפירש כפירושו של רש"י לכך הביא דברי הרשב"ם להלכה וזהו עצמו דברי הירושלמי ולפי שיטתי יהיה הטור סותר את דעת הרא"ש ואמנם יהיה דעת הרא"ש איך שיהיה כבר יצאנו ידי חובתנו לתרץ דברי הרמב"ם והרי"ף. ומעתה שמצאתי מקום לפרש דברי הירושלמי כדעת המפרש שהביא הרמב"ן ופירשתי גם דברי הרשב"ם כן פשיטא שאין כח ביד העליון למחות בתחתון ובפרט גם מטעם שכתב רום מעלתו שעל הכיפה יש קצת אויר פנוי בין כיפתו של זה ובין הרצפה של העליון והרי זה כמו בנה עליה לפירוש הרמב"ם. זולת זה לא רציתי לעכב התשובה ולכן קצרתי. דברי אוהבו נאמנו:
והנה אחרי גמרי מכתבי דנא הראיתי הדבר לכבוד בני הרב הגדול החריף מו"ה שמואל סג"ל, והשיבני כי דברי רמ"א בהג"ה סעיף ב' אינם סותרים הדין שמביא המחבר בסעיף ג' כי שם בסעיף ג' המחילה סתומה ואטומה מכל צד אבל כאן בהג"ה סעיף ב' חלונות פתוחים מן החנות אצל החדר שתחת האוצר ולכן ההבל והחום הולך ועובר מזה לזה:
והנה דברי בני נכונים מאד ויפה כיון, ואעפ"כ אני אומר שהרשב"ם מדברי הירושלמי יליף זה כמ"ש למעלה וסובר הרשב"ם שגם דברי הירושלמי מתפרשים שעשה החנות בצד דירתו וחלון פתוח מחנות לדירה. אבל הרמב"ם מפרש הירושלמי בצד דירתו ואין חלון פתוח כי לא נזכר חלון פתוח בירושלמי רק חשש של הירושלמי כשם שאינו מועיל התקרה שבין החנות לאוצר שעל גביו כי ההבל הולך ומחמם דרך עובי התקרה כך אינו מועיל הבדל הכותל שבין החנות לדירה ובזה שפיר סתרי דברי הירושלמי לדברי הגמרא בבלית לפי פירושו של הרמב"ם בבנה עליה וכנ"ל לכך השמיט הרמב"ם דינו של הירושלמי ולהמציא דבר חדש שאם חלון פתוח מה דינו אין דרכו של הרמב"ם להביא דבר חדש לגמרי שלא נזכר לא בבבלי ולא בירושלמי ולא בתוספתא. ומה שנלע"ד כתבתי: