נודע ביהודה (תנינא)/אבן העזר/לו
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
סימן לו
עריכהב"ה פראג יום ה' ט"ז תקנ"ב לפ"ק:
תשובה
שלום לכבוד אהובי הרב הגדול מוהר"ר אהרן אויש:
מכתבו הגיעני אמנם לא קראתי בו עד שבוע זו כי בעוה"ר רוב הזמן אינני בקו הבריאה ובפרט שהיה לי בזמן הזה תשובות יותר נחוצות. אמנם בשבוע זו ראיתי במכתבו. אמנם אני תמה למה לא הזכיר על איזה מתשובותי הוא משיב ומשיג כי תשובותי במניקת חבירו המה רבות וקשה עלי לראות כולם. אבל מה שהוא משיג ואומר שרש"י במס' סוטה דף כ"ד ע"א במשנה הכריע כר"ת נגד ר"ש הזקן תמהני וכי ר"ת צריך סעד ותומכים, אבל כיון שהוא מביא דברי רש"י אני אומר שאינו כדעתו ואדרבה אני מדקדק בדברי רש"י למה במת כתב שהמת מניחה מעוברת ומניקה הרי שלא כתב מלת או ובגרשה כתב שגרשה והיא מעוברת או מניקה ואם ישים לב לדברי רש"י לא הכריע בגרושה ומניקה אלא במכירה והכריע שהיכא שמכירה אסרוה חכמים עד שיהא הולד שתי שנים וזמן שתי שנים שנקט רש"י על מניקה המכירה קאי אבל גרושה מעוברת לא אסרו רק כל ימי עיבורה לכן דקדק רש"י וכתב או, וכל זה מבואר בתשובותי ויעיין שם:
ומה שכתב מדברי רש"י הללו להוכיח שרש"י הוא דלא כוותי בתשובה בסי' כ' שהשגתי על מהר"ם. אמרתי שלא עיין היטב ברש"י במס' גיטין. הנה אני לא כתבתי שם בתשובה רק שת"ק דר"י שם במס' גיטין דף ע"ה ע"ב ששנו בלשון חכמים ולא בלשון ר"מ ושינה לשונו שבמקום כ"ד חודש נקט שתי שנים בזה לא פירש רש"י שהלך לשיטתו במס' כתובות אבל בדברי ר"מ לא כתבתי כלום ובפרט שמצאנו לר"מ במס' ר"ה דף יו"ד ע"א שזה דרכו שאפי' במקום שאין החודש עיבור ודאי בכלל הוא מזכיר לשון כ"ד חודש כגון פר וכו' ע"ש במס' ר"ה, ולכן במס' סוטה שהת"ק הוא ר"מ פירש רש"י שתי שנים הכולל בין אם נאמר שהחודש עיבור בכלל בין אם נאמר שהחודש עיבור אינו בכלל כתב רש"י שתי שנים ולמה לא דקדק בדברי רש"י במסכת סוטה בדברי רש"י בדברי חכמים בד"ה יכול הוא להפרישו פירש רש"י עד כ"ד חודש, הרי שבדברי חכמים שהלכה כמותם דקדק רש"י לכתוב כ"ד חודש משא"כ במסכת גיטין דף הנ"ל בדברי תנא קמא ששנו בלשון חכמים שינה לשונו מן כ"ד חודש לשתי שנים, פירשתי בחיבורי סימן הנ"ל שדקדק רש"י ולא כתב דלטעמיה אזיל במס' כתובות. ושלומו יגדל: