נדרים ט א
| ראשונים נוספים על הש"ס: ראשונים | אחרונים
משנה: כנדרי רשעים נדר בנזיר ובקרבן ובשבועה כנדרי כשרים לא אמר כלום כנדבותם נדר בנזיר ובקרבן:
גמרא: ודלמא הכי קאמר כנדרי רשעים לא נדרנא אמר שמואל באומר כנדרי רשעים הריני עלי והימנו הריני בנזירות עלי בקרבן הימנו בשבועה הריני נזירות דלמא הריני בתענית קאמר אמר שמואל כשהיה נזיר עובר לפניו (עלי בקרבן) הימנו בשבועה דלמא הימנו דאכילנא קאמר אמר רבא דאמר הימנו שלא אוכל אי הכי מאי למימרא מהו דתימא הא לא מפיק שבועה מפומיה קא משמע לן הדין:
כנדרי כשרים לא אמר כלום כנדבותם נדר וכו':
מאן תנא דשאני ליה בין נדר לנדבה לימא לא רבי מאיר ולא רבי יהודה דתניא טוב אשר לא תדור וגו' טוב מזה ומזה שאינו נודר כל עיקר דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר טוב מזה ומזה נודר ומשלם אפילו תימא רבי מאיר
רש"י (ריב"ן)
עריכה
מתני' כנדרי רשעים. כגון שהיה ככר מונח לפניו ואמר כנדרי רשעים משמע דאותו ככר יהא עליו כנדרי רשעים וכיון דאמר הכי נדר בנזיר ובקרבן ובשבועה ואם אכלו מחייב נזירות וקרבן ושבועה דחייב נמי קרבן שבועה דדרכן של רשעים הוא שנודרים בנזירות ובקרבן ונשבעין והאי כי אמר כנדרי רשעים הוי כמאן דאמר הריני נזיר אם אוכל הימנו והרי עלי כקרבן ושבועה שאיני אוכל:
אבל אמר כנדרי כשרים לא אמר כלום. שאין דרכן של כשרים שנודרים כדמפרש וכל שכן דאין נשבעין ואהכי לא אמר כלום ולא מיתסר בהאי ככר:
אבל אמר כנדבותם של כשרים. ואכלו חייב בנזיר ובקרבן אבל לא בשבועה דכשרים עבידי דמתנדבין בנזירות ובקרבן בדרך נדבה אבל בשבועה אין נשבעין כלל משום הכי אינו חייב משום שבועה:
גמ' ודלמא הכי קאמר כנדרי רשעים לא נדרנא. כיון דאיהו לא מפרש מידי דלא אמר הרי הוא עלי כנדרי רשעים אלא בסתם קאמר דלמא ה"ק כנדרי רשעים לא נדרנא ולא כלום הוא:
אמר רבא באומר. כגון שהיה ככר לפניו ואמר כנדרי רשעים הריני עלי והימנו ומשתמע דה"ק הריני בנזירות דמאן דנזר ה"ק הריני נזיר והא דאמר עלי משמע דאמר הרי עלי קרבן והימנו משמע דאמר שבועה שלא אוכל הימנו דהואיל דאמר בתחלה כנדרי רשעים משתמע ודאי דהכי בעי למימר דדרכן של רשעים הוא דאגב ריתחייהו נודרין בנזיר ובקרבן ובשבועה:
ודלמא. הא דאמר הריני בתענית משמע ולא בנזירות:
ודלמא. הא דאמר הימנו לא משמע שלא אוכל הימנו אלא שבועה שאוכל ממנו וכי אכיל מיניה לא מחייב משום שבועה:
אי הכי. כיון דאמר בפירוש שלא אוכל מאי למימרא ודאי לא מיבעיא למיתנא דחייב משום שבועה כי אכיל מיניה:
הא לא מפיק שבועה. דלא אמר בפירוש שבועה שלא אוכל אפ"ה אמרינן ודאי שבועה קאמר:
דשני ליה בין נדר לנדבה. דקתני כנדרי כשרים לא אמר כלום וכי אמר כנדבתם. של כשרין הוי נדי. ומשמע דנדר אסור אבל נדבה מותרת:
דתניא טוב אשר לא תדור טוב מזה ומזה. דהכי דריש ר' מאיר לקרא את אשר תדור שלם טוב אשר לא תדור משתדור ולא תשלם (טוב אשר לא תדור ומשתדור ולא תשלם) וטוב שאינו נודר כל עיקר מזה שנודר ואינו משלם ואפי' מזה שנודר ומשלם:
ר' יהודיה אומר טוב מזה ומזה נודר ומשלם. דמשמע ליה לר' יהודה דהאי טוב קאי אקרא דלקמיה הכי דריש ליה את אשר תדור שלם טוב אותו שנודר ומשלם טוב מאשר לא תדור ומשתדור ולא תשלם והיינו דלא כר' יהודה ודלא כר' מאיר דאמר טוב שאינו נודר כל עיקר דסבר בין בנדר בין בנדבה אסור ליה לאיניש למידר ואילו ר"י דאמר שנודר ומשלם טוב לא מפליג בין נדר לנדבה דאפילו בנדר שפיר דמי.:
ר"ן
עריכהמתני' כנדרי רשעים נדר בנזיר בקרבן ובשבועה - הך מתני' נמי פירושא דידות היא ומפרשינן בגמ' דה"ק דאם אמר כנדרי רשעים הריני והיה נזיר עובר לפניו הרי הוא נזיר וכן אם אמר כנדרי רשעים עלי חייב קרבן ומסתברא נמי דדוקא כשהיתה בהמה מונחת לפניו וכן נמי אם אמר כנדרי רשעים הימנו שלא אוכל והיה ככר מונח לפניו הרי הוא בשבועה שלא יאכלנו ומיחייב בכל הני כי אמר כנדרי רשעים שהרי הרשעים דרכן לידור בכל אלו ומפני שאין ראוי לעשות כן קרי להו נדרי רשעים שהרי רשעים הם לאותו דבר כן ראה בעיני:
כנדרי כשרים - אע"ג דאמר הריני עלי הימנו והיה נזיר או בהמה או ככר לפניו לא אמר כלום שהרי אין הכשרים נודרים שאין רשאין לעשות כן וה"ה נמי אם אמר כנדבת רשעים עלי לא אמר כלום לפי שאין רשעים (טובים) [נודבים] שאם הם נודבים אינם רשעים לאותו דבר והכי איתא בתוספתא (ריש פ"א):
כנדבותם נדר בנזיר ובקרבן - שהרי הכשרים מתנדבים הם בקרבן ובנזירות הלכך כי אמר הריני והיה נזיר עובר לפניו הרי הוא נזיר וכי אמר עלי ובהמה מונחת לפניו הוה ליה כאומר הרי הוא קרבן נדבה אבל בשבועה לא מחייב אפילו היה ככר מונח לפניו ואמר הימנו שלא אוכל לפי שאין הכשרים נשבעין לעולם ואע"ג דאמרי' לעיל (דף ח.) דלזרוזי נפשייהו נשבעים לדבר מצוה ההיא שבועה לא מקרי נדבה שהרי כבר הם מחוייבים לקיים את המצוה - ואיכא למידק הרי נדבה אינה אלא באומר הרי זו ונדר בהרי עלי וחילוק זה ליתיה אלא בנדרים דקרבנות אבל בנזירות מאי נדר ומאי נדבה שייכי ביה הרי אינו אלא בענין אחד נראה בעיני דנדר פירושו דבר שאינו בא לגמרי בנדבת הלב ונדבה פירושו מה שהאדם נודר יותר בנדבת נפשו ושמעשיו יותר רצויים ומש"ה אמרינן דנדר הוא הרי עלי לפי שאינו מתנדב לגמרי כיון שלא הפרישו עכשיו ונדבה הוא באומר הרי זו לפי שמתנדב נדרו יותר רצוי וכיון שזה הוא פירושם של נדר ונדבה אף בנזיר אע"פ שאין הנדר של נזירות אלא בענין אחד מי שהכוונה שלו רצויה יותר קרוי נזירותו נדבה ומי שאינה רצויה כל כך קרוי נדר והרשעים כשנודרים בנזיר אין כונתם רצויה לגמרי אבל הכשרים מתוך שכונתם שלמה ורצויה ואין בנזירותם שום נדנוד עבירה קרוי נזירותם נדבה והיינו דאמרינן בגמרא גבי נדבה דנזירות משכחת לה כשמעון הצדיק וכמו שנפרש בס"ד:
גמ' כשהיה נזיר עובר לפניו - ואפילו הכי דוקא כי קאמר כנדרי רשעים הריני אבל כי אמר הריני לחודיה לא אמר כלום דלא דמי לאומר אהא דאמרינן בפ"ק דקידושין דה"ל נזיר כשנזיר עובר לפניו משום דאהא לישנא מעליא ומהני אבל הריני אי לאו דאמר כנדרי רשעים עלי לא משמע דאמר מידי כך פירשו רבותי ואינו נראה בעיני דהריני לא גרע מאהא אלא מתני' משום דאתא לאשמועינן דאי אמר כנדרי כשרים הריני אפילו בנזיר עובר לפניו לא מהני נקט רישא כנדרי רשעים אבל אין ה"נ דכל שאמר הריני בלחוד והיה נזיר עובר לפניו הרי זה נזיר:
ודלמא הימנו דאכילנא קאמר - כלומר וכיון דאיכא למימר דלמא דאכילנא קאמר הוו להו ידים שאין מוכיחות וסבירא ליה לשמואל דלא הויין ידים:
דשני ליה בין נדר לנדבה - דאמר דכשרים מתנדבין ואינן נודרין:
טוב מזה ומזה שאינו נודר כל עיקר - מנודר ומשלם ומנודר ואינו משלם דלעיל מהאי קרא כתיב את אשר תדור שלם ובתר הכי כתיב טוב אשר לא תדור כלומר שהוא יותר טוב מנודר ומשלם דכתיב לעיל מיניה וקא יהיב טעמא למילתיה משתדור ולא תשלם כלומר שמא תשכח ולא תשלם ולפיכך טוב אשר לא תדור כלל משמע לן השתא דלא שני בין נדר לנדבה דאי לא לאשמועינן קרא דטוב מכולן [נודב] ומשלם:
ר' יהודה אומר טוב מזה ומזה נודר ומשלם - ודריש להו לקראי הכי את אשר תדור שלם וזו היא מדה משובחת אבל טוב אשר לא תדור משתדור ולא תשלם ואי תימא פשיטא ה"ק לא תהא סבור שבשעת נדרך אתה מוסיף זכות ואח"כ אם שכחת או נאנסת לא הפסדת את שכרך שאינו כן שאין השכר בשעת הנדר אלא בשעת התשלומים כך נראית שיטה זאת בעיני:
תוספות
עריכה
מתני' כנדרי רשעים. מפרש בגמ':
כנדרי כשרים לא אמר כלום. פי' ה"ר אליעזר שאפי' הזכיר קונם בהדיא עם כנדרי כשרים אפ"ה לא אמר כלום כיון דכשרים לא נדרי וצריך עיון:
כנדבתם נדר בנזיר ובקרבן. דכשרים מתנדבים שפיר בנזיר ובקרבן כדאמרינן בגמ' אבל שבועה לא משתבעי כשרים כלל משום מוציא ש"ש לבטלה:
כנדרי רשעים הריני עלי והימנו. א' מלשונות הללו אם כנדרי רשעים עלי בקרבן דעלי שייך גבי קרבן כדאמרינן לעיל הרי הוא עלי אסור מפני שהוא יד לקרבן והלכך כי אמר כנדרי רשעים עלי נדר בקרבן ופירש הר"ר אליעזר דאסר עליו בקונם וקשה דמי ידעינן מה בא לאסור עליו ויש לומר דמיירי שהיה ככר לפניו ואמר כנדרי רשעים עלי א"כ אההוא ככר שלפניו קאמר אי נמי מיירי במסרבין בו לאכול וקשה דמאי איריא משום כנדרי רשעים אפי' בעלי גרידא הוי יד לקרבן כדאמר לעיל ואי משום דלא פירש בככר זו וכן לא פירש חבירו השתא נמי לא מפרש אלא אמרי' דכיון דככר לפניו או מסרבין בו לאכול הוי יד כדמפרש והלכך בלא נדרי רשעים נמי וע"ק מאי קאמר כנדבתם נדר בקרבן כיון שלענין קונם קאמר וכי דרך כשרים לאסור עצמם במותר להם לכך נראה לרשב"ם דנדר בקרבן דקאמר היינו בקרבן ממש אם הביא קרבן כל דהו לזבוח והשתא ניחא דעלי גרידא לא מחייב להביא קרבן דהא דעלי יד לקרבן היינו דוקא לענין קונמות ונדבות ניחא כדקאמר הכא בסמוך וא"ת דלמא עלי לצדקה לבדק הבית קאמר וי"ל דא"כ היה לו לפרש בהדיא ועוד מדקאמר כנדרי רשעים מסתמא אנדרי הפסוק לרשע וחוטא קאי דכתיב אשר לא תדור וקרא בקרבנות ממש איירי בתוספתא:
הימנו שבועה. הכא ודאי מיירי בככר לפניו ואמר כנדרי רשעים הימנו דנדר בשבועה שלא יאכל הימנו:
הריני בנזירות. כמו אמר מר ודלמא הריני בתענית קאמר ושפיר הוי כנדרי רשעים דכל היושב בתענית נקרא חוטא ומיהו קשה דהא אפ"ה נקרא קדוש וי"ל דהכא לשמואל קאמינא ובפ"ק דתענית (דף יא.) סבר שמואל כמ"ד נקרא חוטא ועוד תירץ הר"ר אליעזר דאפי' למאן דאמר נקרא קדוש ה"מ כשקובע זמנו דמפרש מחר או יום אחר אבל כיון שאומר הריני בתענית ואינו מפרש אימת וא"כ אינו מקבל תענית רק שירצה לקבוע יום הוי כנדרי רשעים לכך נראה דשמא יאחר נדר יותר מדאי או שמא לא יעשנו כלל:
עין משפט ונר מצוה
עריכהמתוך: עין משפט ונר מצוה/נדרים/פרק א (עריכה)
מ א ב ג מיי' פרק א מהל' נדרים הל' כו, סמג לאוין רמב, טוש"ע י"ד סי' רו סעי' ד וסימן רלז סעיף ט:
מא ד טוש"ע י"ד סי' רג סעיף א וסעי' ד:
ראשונים נוספים
מתני' כנדרי רשעים. ידות קא מפרש שאם אמר כנדרי רשעי' נדר בנזיר בקרבן ובשבועה. ובגמ' מפרש היכי משמע כולהו ורשעים רגילין לידור בכל הני:
כנדרי כשרים לא אמר כלום. אפי' כנדרי כשרים ככר זה קונם עלי לא אמר כלום דמה שתולה בכשרים בטל את הקונם דכשרין לא נדרי כלל:
כנדבתם. של כשרים:
נדר בנזיר ובקרבן. שהכשרים דרכן לנדוב דלא אתי לידי תקלת בל תאחר דנדבה היינו שאמר הרי זו אבל נדר דאמר הרי עלי אתי לידי תקלת בל תאחר אבל שבועה לא דלענין שבועה לא שייך למימר נדבה הלכך כשרים אין נשבעין כלל אף על גב דאמרינן לעיל שנשבעין לקיים את המצוה ההיא לאו שבועה הוא אלא לזרוזי בעלמא:
גמ' ודלמא כנדרי רשעים לא נדרנא. ס"ד דלא אמר אלא כנדרי רשעים גרידא:
כנדרי רשעים הריני עלי הימו. הריני (בנזירות) הוי יד לנזירות שפתח ולא השלים דבריו וחשבינן ליה כאילו אמר הריני נזיר:
עלי בקרבן. אם היתה [בהמה] מונחת לפניו ואמר (עלי) כנדרי רשעים עלי חייב להביאה עולה:
הימנו בשבועה. כגון שהיה ככר מותר מונח לפניו ואמר כנדרי רשעים (שלא אוכל) ממנו:
ודלמא ממנו דאכילנא קאמר. ופשטא דמתניתין לענין אסור מתניא דומיא דנזיר וקרבן:
מהו דתימא הא לא מפיק שבועה מפיו. קמ"ל כיון דאמר כנדרי רשעים הוי כאילו אפיק שבועה מפומיה:
טוב אשר לא תדור משתדור ולא תשלם. [פי' הקונטרס דאדלעיל מיניה קאי] וקשה לרבינו תם דאם כן הוה ליה לאיתויי האי קרא דאת אשר תדור שלם כיון דעיקר דרשת ר"מ מיניה נפיק ומפרש ר"ת דכולה מילתא קא דריש מהאי קרא דהוה ליה למכתב טוב אשר לא תדור משתדור ואנא ידענא דמשתדור ולא תשלם אלא להכי כתב ולא תשלם לגלויי משתדור דכדרך הנודרים קאמר שנודרין ומשלמין כמו שכיר ותושב בא זה ולמד על זה (קדושין דף ד.):
טוב מזה ומזה. מי שנודר ומקיים קרא כפשטיה קא דריש הא נודר ומשלם טוב יותר ממה שלא תדור:
מתני': כנדרי רשעים נדר בנזיר בקרבן ובשבועה: ואוקימנא בגמרא דאמר כנדרי רשעים הריני עלי הימנו כלומר ממנו, כיון שאמר שלא אוכל ודאי לשון שבועה משמע, אע"פ שלא אמר בלשון אחר וכגון שהיה הככר לפניו כלומר שיאמר כנדרי רשעים עם א' מאלו (שאסר) [שאם לפי הש"מ] אמר כנדרי רשעים הריני נודר בנזיר, ובנזיר עובר לפניו כדאיתא בגמרא, ואם אמר כנדרי רשעים עלי נדר ובקרבן, ואם אמר כנדרי רשעים הימנו נדר בשבועה, והוא שיאמר שלא יאכל כדאיתא בגמרא ואם אמר הימנו שאוכל נשבע שיאכל הימנו, ואי נמי אמר כלהו כנדרי רשעים הריני עלי והימנו, והיה נזיר עובר לפניו וככר מונח לפניו נדר בנזיר ובקרבן ובשבועה.
וכדאיתא בירושלמי (כאן פ"א ה"א) דגרסינן התם שמואל אמר לצדדין היא מתניא, אי בנזיר אי בקרבן אי בשבועה, ר' זעירא אמר נדר בשלשתן, אמר ר' אבין מאן דבעי מפתר הדא ר' זעירא במי שהיה לפניו אשכל אחד ובא אחד ואמר הריני נזיר ממנו הרי זה נזיר, בא אחר ואמר הרי עלי כקרבן, (ובא אחר ואמר הרי עלי כנדרי רשעים) [הרי עליו קרבן בא אחד ואמר הרי עלי שבועה הרי עליו שבועה לפי הש"מ] בא אחר ואמר מה שאמרו שלשתן עלי, נמצא נדור בנזיר ובקרבן ובשבועה, מאחר שהרשעים נוזרין [הרשעים נודרים לפי הש"מ] הרשעים נשבעים בנזיר בקרבן ובשבועה. ודוקא כשאמר כנדרי רשעים עלי, אבל אמר כנדבת רשעים עלי לא אמר כלום, לפי שאין הרשעים מתנדבין.
והכי איתא בתוספתא דמכלתין (?...) בהדיא, כנדבת רשעים לא אמר כלום שאין הרשעים מתנדבין, ובגמרא תני לה משמיה דר' יהודה [דתניא ר' יהודא לפי הש"מ] אומר כנדבת רשעים עלי לא אמר כלום, כנדבת כשרים נדר בנזיר ובקרבן פי' לפי שאפילו כשהרשעים אומרים הרי זו עולה או שלמים להם דקרינן לה נדבה, הם אינן עושין כן לכונת נדבה גמורה אלא ליראת חטא שקדם להם והרי זו כנדר. ובכשרים נמי אע"פ שנודרין בנזיר שאי אפשר לנזירות בלא נדר, אפילו הכי לא מיקריא נדר אלא נדבה, לפי שאינן מתכוונין לנדור מחמת תיהוי חטאת, אלא לנדבה גמורה כדי שיתחייבו קרבן, או (לנדר) [לגדור לפי הש"מ] בפני יצרן, כמעשה דשמעון הצדיק דבגמרא. ומשום הכי קתני כנדרי כשרים לא אמר כלום, כלומר ואפילו בנזיר לא נדר, ואע"פ שהכשרים נודרים בנזיר לפי שתלה נזירותו בנדרי הכשרים, ואין הכשרים (נוזרים) [נודרים לפי הש"מ] מתורת נדר, דהיינו לכפר על מה שקדם להם מן החטא אלא לנדבה, והלכך כשאמר בנדבתם נדר בנזיר שאף הם נודרים בנזירות מתוך נדבת הלב. ובהכי מתרצא לן הא דאמרינן שנודרין על הצרה כדרך שעשה יעקב שנאמר (בראשית כח, כ) וידר יעקב נדר, לפי שאותו נדר אינו נדר גמור אלא נדבה והודאה.
כנדבתם נדר בנזיר ובקרבן: אבל בשבועה כלל וכלל לא, לפי שאין הכשרים נשבעין לעולם לאסור דבר על עצמן, ואע"פ שנשבעין לקיים את המצות זה לזרוז בעלמא, אבל לאסור דבר לא, ולפיכך אם אמר כנדבת כשרים הימנו שלא אוכל לא אמר כלום. ונראה שאילו אמר כנדבת כשרים אשנה פרק זה, הרי זה נשבע ללמוד אותו, לפי שהכשרים נשבעים כן.
גמרא: ודילמא אהא בתענית קאמר, אמר שמואל בשהיה נזיר עובר לפניו: ואפילו הכי דוקא באומר כנדרי רשעים הריני, אבל הרי לחודיה ונזיר עובר לפניו לא, וגרע מאהא דאמרינן בריש נזיר (ג, א) דהוי נזיר, וידים מוכיחות הויין.
ודילמא הימנו דאכילנא קאמר: ואיכא למידק אין הכי נמי. וי"ל דמשמע דכולה מתני' דומיא דנזיר קתני דאסר חפצא, ולא שישבע שיאכל.
מהדורא קמא:
מתוך: תוספות רי"ד/נדרים (עריכה)
טוב מזה ומזה שאינו נודר כל עיקר ואי קשיא יעקב היכי נדר וכתב נמי וידר יעקב נדר לאמר יש לומר בשעת הדחק שאני וכי קאמרינן שלא בשעת הדחק ורוצה לידור ולחייב עצמו בקרבן או בקדשי בדק הבית:
מתוך: שיטה מקובצת על הש"ס/נדרים/פרק א (עריכה)
מתני'. כנדרי רשעים וכו': וכתב הרי"ץ ז"ל אבל בשבועה לא דאין דרך הכשרים בכך על כן לא נקט ובשבועה. ואי משום שבועת זירוזין כיון דאמר הימנו לא שייכא שבועת זירוזין כלל. עד כאן.
גמרא דאמר הימנו שלא אוכל: וקשה לר"ץ למה לי תו כנדרי רשעים ועוד למה לי הימנו מאחר שאמר לא אוכל. וצריך לומר ידות קא משמע לן. שיטה.
הריני בנזירות דילמא וכו': היינו כמו אמר מר. הרא"ם ז"ל.
הריני בנזירות דילמא הריני בתענית וכו'. הימנו בשבועה דילמא וכו'. עלי בקרבן לא פריך דהא אמר לעיל האומר הרי עלי חייב מפני שהוא יד לקרבן. פירוש.
כנדרי רשעים הימנו שלא אוכל הרי זו שבועה שלא יאכל ממנו: ואף על גב דהוה ליה למימר כשבועת רשעים שלא אוכל ממנו לא מימנעו רבנן מלמיקרי לשבועה נדר.
כנדרי (רשעים) כשרים לא אמר כלום: וטעמא דמילתא שהכשרים ששנינו הם בני אדם יראי חטא שהן מדקדקין על עצמן שלא תבא תקלה על ידם לא להם ולא לאחרים. ולפיכך אין נודרין בנזיר לעולם לפי שהנזיר צריך ליזהר בדברים הרבה מכל אשר יצא מגפן היין ומן הטומאה ומן הגילוח ושלא יחוף נזיר את ראשו כדי שלא ישיר את השער. וכן הכשירים נזהרין שלא לידור קרבן ולצדקה ולא שום דבר מצוה לא בלשון עלי שמא יאחר את נדרו ולא בלשון הרי זו שמא ימעול בה הוא או אחרים. אלא מה שהם רוצים ליתן לדבר מצוה נותנים בלא נדר ואין קורין שם לקרבן עד שיביאו הבהמה לפתח העזרה ומקדישה ושוחטה לאלתר. וכן נזהרין מן השבועות לפי שהתקלות מצויות בשבועות לפיכך זה שאמר על הככר כנדרי כשרים שלא אוכל הימנו לא אמר כלום. והרשעים ששנינו כאן לאו רשעים דעלמא קאמרינן שהם אין להם עסק לא בנזירות ולא בקרבנות לא בדרך נדר ולא בנדר נדבה. אלא אלו בני אדם שאין נזהרים ביראת שמים לדקדק על עצמן בענינים אלו אלא הם נודרים תמיד בין בשאר נדרים בין בנזיר ואינם נזהרים מן השבועות. ואף על פי שמקיימים אותם הרי נקראים רשעים מפני שמביאין עצמן לידי ספק. ודכוותה כל הנודר נקרא רשע שפירושו רשע באותו דבר.
כנדבתם של כשרים נדר בנזיר ובקרבן: אף על גב דכשרים אין נודרים בנזיר כדאמרן מיהו זימנין דנודרים בנזיר דרך נדבה כעובדא דשמעון הצדיק וכו'. והוא הדין למי שנודר בנזירות מחמת חטאים שקדמו ועכשו הרהר בתשובה שגם זו נזירות של כשרים הוא שהנודר בנזיר לכוונה זו בידוע שלא יכשל בנזירותו. וכן הכשרים מביאים קרבן דרך נדבה דהיינו בלשון הרי זו בענין שלא תבא תקלה כגון שלא קרא לה שם עד פתח העזרה ומסרה לכהן לשוחטה. והילכך אם (לא) היה עומד בפתח העזרה ובהמתו לפניו ואמר הרי זו כנדבת כשרים הרי זו קרבן.
ירושלמי: כנדרי רשעים לא אמר כלום מכיון שהתנדב אין זה רשע. הרנב"י ז"ל בפירוש להלכות הרב ז"ל.
אי הכי מאי למימרא: אם אמר בפירוש שלא אוכל מאי למימרא. בשלמא קרבן ונזיר איכא למימר דאתא לאשמועינן דאף על גב דלא פירש חשיב נדר. אבל גבי שבועה מאי אתא לאשמועינן. הרי"ץ ז"ל.
טוב מזה ומזה שאינו נודר וכו': ואין נראה לו לומר משתדור ולא תשלם חד דיבורא הוא דאם כן ליתני קרא משלא תשלם. וא"ת עכשיו נמי ליכתוב משתשלם. וצריך לומר דנותן טעם לומר לא תדור שמא לא תשלם.
אפילו תימא ר' מאיר: ועכשו דייק מדלא קאמר טוב מזה ומזה נודב דאפילו נודב גרע מנודר ומשלם. ולמאי דפריך נודב נמי הא דתניא לקמן ר' יהודה אומר מביא כבשתו לעזרה עצה טובה קא משמע לן. מיהו קשה בתוספתא דתניא בהדיא על ברייתא זו ר' יהודה אומר טוב מזה ומזה מביא כבשתו לעזרה. וצריך לומר דאגב דנקט ר' מאיר כל המקרא טוב מזה ומזה נקטיה ר' יהודה לעצה טובה. וחיליה דר' מאיר דפליג אף אנודב דאי לא כן מאי רבותא דשלמה דמשמע טוב אשר לא תדור וגו' מכי תחדל לנדור נפקא. וא"ת והיכי מקיים ר' מאיר אבוא בית ה' בעולות וכתיב אשלם לעליון נדרי אשר פציתי וגו' וכתיב נדרו לכם ושלמו. בשלמא לר' יהודה יש מקיימין בעזרה אלא לר' מאיר הא אפילו בעזרה אין יכול להביאה. ואפילו נפרש כפירוש ר"ת שפירש דעד כאן לא אסרי לנדור אלא בעולות דאתו לידי מעילה אבל שלמים שאין מועלין בהם מותר מכל מקום תקשי מאבוא בית ה' בעולות. ועוד קשה מוידר יעקב. לכן נראה לי לישב המקראות בשעת הסכנה. ומיהו לפירוש ר"ת שפירש שמתנדב שלמים למה כבשתו לעזרה כבשתו נקבה. וצריך לומר כבשתו לשון כבש. ובתוספתא כתיב מביא בהמתו. וגם בירושלמי מוכיח כן דגרס מביא כבשתו בעזרה זו עולה אלמא זכר הוא. שיטה.
הכי גרסינן דתניא ולא גרסינן דכתיב. טוב אשר לא תדור. טוב מזה מנודר ואינו משלם ואף מנודר ומשלם שאינו (אלא) נודר כל עיקר. והכי פירושא דקרא טוב אשר לא תדור משתדור ואפילו תשלם. וא"ת למאי אתא ולא תשלם דכל שכן הוא. לגלויה עליה משתדור דלא תימא דוקא בשאינו משלם. ועתה בא זה ולימד על זה מידי דהוה אתושב ושכיר. מצאתי. ר' יהודה אומר טוב מזה ומזה מאינו נודר ונודר ואינו משלם נודר ומשלם שמכניס עצמו בעול המצוה. ודריש ליה לקרא הכי טוב אשר לא תדור משתדור ולא תשלם הא אם תשלם טוב מכולם. ויש מפרשים דאאת אשר תדור שלם דקרא דלעיל מיניה קאי והכי קאמר אף על פי שאמרתי את אשר תדור שלם טוב אשר לא תדור כלל משתדור ולא תשלם. כלומר שאם תרגיל לנדור תבוא לפעמים שתנדור ולא תשלם והיינו טוב מזה ומזה דקאמר ר' מאיר. וקצת קשה ככתוב בהרא"ש ז"ל.
בנדבה לא קאמר: ולהכי נקט נדר בקרא לחלקו מנדבה. ואקשינן והא קתני כנדבותם נדר בנזיר ובקרבן אלמא נדר בכלל נדבה דמדקתני נדר בקרבן משמע דאמר כנדבת כשרים עלי דהרי זה נדר.
מתניתין כנדרי רשעים נדר בנזיר בקרבן ובשבועה: ואוקימנא בגמרא דאמר כנדרי רשעים הריני עלי הימנו כלומר ממנו כיון שאמר שלא אוכל ודאי לשון שבועה משמע אף על פי שלא אמר בלשון אחר וכגון שהיה הככר לפניו כלומר שיאמר כנדרי רשעים עם אחר מאלו שאם אמר כנדרי רשעים הריני נדר בנזיר ובנזיר עובר לפניו כדאיתא בגמרא ואם אמר נדרי רשעים עלי נדר בקרבן. ואם אמר כנדרי רשעים הימנו נדר בשבועה והוא שיאמר שלא יאכל כדאיתא בגמרא. ואם אמר הימנו שאוכל נשבע שיאכל הימנו. ואי נמי אמר כולהו כנדרי רשעים הריני עלי והימנו והיה נזיר עובר לפניו וככר מונח לפניו נדר בנזיר ובקרבן ובשבועה.
ואיתא בירושלמי דגרסינן התם שמואל אמר לצדדין היא מתניתין אי בנזיר אי בקרבן אי בשבועה ר' זעירא אמר נדר בשלשתן. אמר ר' אבון מאן דבעי מפתור הדא דר' זעירא כיני היה לפניו אשכול אחד ובא אחד ואמר הריני נזיר ממנו הרי זה נזיר בא אחד ואמר הרי עלי קרבן הרי עליו קרבן בא אחד ואמר הרי עלי שבועה הרי עליו שבועה ובא אחד ואמר מה שאמרו שלשתן עלי (לא) נמצא נדור בנזיר ובקרבן ובשבועה מאחר שהרשעים נוזרים הרשעים נודרין הרשעים נשבעים בנזיר בקרבן ובשבועה. ודוקא בשאמר בנדרי רשעים עלי אבל אמר כנדבת רשעים עלי לא אמר כלום לפי שאין הרשעים מתנדבין.
והכי איתא בתוספתא דמכילתין בהדיא כנדבת רשעים לא אמר כלום שאין הרשעים מתנדבין. ובגמרא תניא לה משמיה (דרב) דר' יהודה דתניא ר' יהודה אומר כנדבת רשעים עלי לא אמר כלום כנדבת כשרים נדר בנזיר ובקרבן פירוש לפי שאפילו כשהרשעים אומרים הרי זו עולה או שלמים דקרינן לה נדבה הם אינן עושין כן לכונת נדבה גמורה אלא ליראת חטא שקדם להם והרי זו כנדר ובכשרים נמי אף על פי שנודרין בנזיר שאי איפשר לנזירות בלא נדר אפילו הכי לא מיקריא נדר אלא נדבה לפי שאינן מתכוונין לידור מחמת תיהו חטא אלא לנדבה גמורה כדי שיתחייבו קרבן או לגרור בפני יצרן כמעשה דשמעון הצדיק דבגמרא. ומשום הכי קתני כנדרי כשרים לא אמר כלום כלומר ואפילו בנזיר לא נדר ואף על פי שהכשרים נודרים בנזיר לפי שתלה נזירותו בנדרי הכשרים ואין הכשרים נודרין מתורת נדר דהיינו לכפר על מה שקרם להם מן החטא אלא לנדבה. והילכך כשאמר כנדבתם נדר בנזיר שאף הם נודרים בנזירות מתוך נדבת הלב. ובהכי מיתרצא לן הא דאמרינן שנודרים על הצרה כדרך שעשה יעקב שנאמר וידר יעקב נדר לפי שאותו נדר אינו נדר גמור אלא נדבה והוראה. כנדבתם נדר בנזיר ובקרבן אבל בשבועה כלל כלל לא לפי שאין הכשרים נשבעים לעולם לאסור דבר על עצמן ואף על פי שנשבעים לקיים את המצוה זה לזירוז בעלמא אבל לאסור דבר לא. ולפיכך אם אמר כנדבת כשרים הימנו שלא אוכל לא אמר כלום. ונראה שאלו אמר כנדבת כשרים אשנה פרק זה הרי זה נשבע ללמוד אותו לפי שהכשרים נשבעין כן. הרשב"א ז"ל.
קישורים חיצוניים
צורת הדף: באתר היברובוקס • באתר דף יומי (עם אפשרות האזנה) • באתר שיתופתא
הדף עם פרשנים: באתר "תא שמע" • באתר "על התורה" • באתר "ספריא" • באתר "מרכז שטיינזלץ" • ביאור "חברותא" באתר ויקישיבה