משתמש:Pashute/ביאור:מעומד/חזל/תנאית/מגילת תענית
 |
שימו לב! דף זה (או קטע זה) עדיין לא גמור והוא לא מציג את היצירה בשלמותה. דף זה (או קטע זה) נמצא כעת בשלבי הקלדה. אם יש באפשרותכם להמשיך את ההקלדה - אתם מוזמנים. |
המועדים במגילת תענית
שימור עבודתו של משתמש ויקיפדיה david7031 לצורך עריכה מחדש והכנסה למרחב הביאור המעומד.
המקורות שרשם בהערות ישתמרו בדף נפרד תחת ערך זה: /מקורות
כרגע בעבודה: צורה לא טבלאית, אך בראש העמוד טבלה מקוצרת שתעבור בחזרה לערך בויקיפדיה
| תאריכים | המאורע והדין | הסבר (על פי הסכוליון המשולב) |
|---|---|---|
| א-ח ניסן | איתוקם תמידא. דלא למספד |
א. סכוליון: נצחון על צדוקים: כספי ציבור או יחיד לקרבן התמיד ב. מחקר: החייאת מחצית השקל רוב החוקרים סבורים: תקופת שלומציון המלכה אא אורבך סבר: תקופת יוחנן כהן גדול[1] לוריא סבר: החזרת כל סדרי העבודה בראשית התקופה הרומית.[2] |
| ח-כא ניסן - עד סוף החג | איתקין (או: איתותב) חגא (דשבועיא) | אולי נצחון פרושי בעניין שבועות |
| ז אייר | טקסט התא | טקסט התא |
המועדים
עריכה1. א' ניסן עד ח' בו
עריכה- מן ריש ירחא דניסן עד תמניא ביה איתוקם תמידא, דלא למספד.
- מראש החודש של ניסן עד שמונה בו הוקם התמיד שלא לספוד.
הארוע: ישנן שתי גישות בהסבר המועד.
- לפי הסכוליון שמחו על ניצחון הפרושים על הצדוקים בוויכוח על מקור כספי קרבן התמיד רק מכספי ציבור או מכספי היחיד.
- לפי המקובל במחקר שמחו שהחלו שוב לגבות את מחצית השקל בעקבות הויכוח על מקור כספי קרבן התמיד.
התקופה:
- רוב החוקרים סוברים שהאירוע התרחש בתקופת שלומציון המלכה
- א"א אורבך הקדימו את האירוע לתקופת יוחנן כהן גדול
- ב"צ לוריא (חג החזרת סדרי העבודה לפרושים) הקדים אותו עוד יותר, לתחילת תקופת הרומאים.
- בריקמן הקדים אותו לתקופת חידוש עבודת המקדש לאחר מרד החשמונאים.
ראו /מקורות#תקופת מאורע א - התמיד
שמונה ימים?
- היו שדנו בשאלת קביעת שמונה ימי חג על ניצחון זה, שלא היה בו אירוע בן שמונה ימים.
- הצעה של ורד נעם ואחרים, דוחה את פירוש הסכוליון, ומסבירה את שמונת הימים כשמונת ימי חנוכה כימי חנוכת המשכן במדבר סיני, חנוכה בת שמונת הימים המופיעה במקרא, או חנוכת המקדש בימי עזרא
2. ח' ניסן עד כא בו, סוף מועד הפסח
עריכהמן תמניה ביה ועד סוף מועדא איתקין (או: איתותתב הארצישראלי אוקספורד וקיימברידג': הושב (לעומת הוקם)) חגא או: חגא דשבועיא (חג השבועות) ע"פ כת"י קיימברידג', גניזה, ודפוס ראשון דלא למספד
|| משמונה בו ועד סוף המועד נתקן החג שאין לספוד בו[3] [4][5]
- כהסבר המופיע בסכוליון,{{הערה|[[מגילת תענית א#ח]}} ניצחון הפרושים על הצדוקים בוויכוח על מועדו של חג השבועות.[6]
- רבים דחו את הסבר הסכוליון,[7] והציעו הסברים שונים למהות החג שנקבע באותם ימים.[hebrew 1]
ג. ז אייר - חומת ירושלים
עריכהבשבעה לאייר חנכת שור ירוש' ירושלים ודלא למספד. בשבעה באייר חנוכת חומת ירושלים שלא לספוד || ראו דיון בהמשך |- | בארבעה עשר ביה פסחא[10] זעירא ודלא למספד|| בארבעה עשר בו הפסח הקטן ושלא לספוד. ||הקרבת קרבן הפסח למי שלא יכלו להקריבו בי"ד בניסן במסגרת פסח שני.[hebrew 2] |-
| בעשרים ותלתא ביה נפקו בני חקרא מן ירושלם. || בעשרים ושלושה בו יצאו בני חקרא[hebrew 3] מירושלים ||
כיבוש מצודת החקרא בידי שמעון התרסי בשנת 141 לפני הספירה.
|- | בעשרין ושבעה ביה אתנטילו כלילאי מיהודה ומירושלם || בעשרים ושבעה בו ניטלו מסי הכתר[hebrew 4] מיהודה ומירושלים ||
- מיעוט החוקרים מקבל את הסבר הסכוליון,[14] שמדובר בביטול עטרות ורד לכבוד עבודה זרה שהכריחו היוונים את היהודים לתלות על פתחי הבתים,[hebrew 5] כחלק מגזירות אנטיוכוס.[17]
- מרבית החוקרים דחו את הסבר הסכוליון, ופירשו שמדובר בביטול מיסי הכתר שהטילו היוונים. ישנן כמה הצעות לזיהוי ביטול המיסים בעקבותיו נקבע המועד, אולם ההצעה המקובלת היא ביטול המיסים בידי דמטריוס השני בתקופת שמעון התרסי, כמתואר בספר מקבים.[18][hebrew 6][23]
|- | בארבעה עשר לסיון אחידת מגדל צר[24] ||בארבעה עשר בסיוון נכבש מגדל צור[24]||
- כהסבר המובא בסכוליון,[25] כיבוש מגדל שרשן (קיסריה של היום) (תוך אימוץ הגרסה במגילה "מגדל שר").[26] ההסבר הרווח הוא שמדובר בכיבוש מגדל שרשן על ידי אלכסנדר ינאי,[27] ויש מי שהציע שמדובר בבנייתה של קיסריה על ידי הורדוס[28]
- כיבוש בית צור[hebrew 7] בידי שמעון התרסי.[30] שיטה זו מבוססת על כך שכיבושו של מגדל שרשן לא היה חלק משמעותית בכיבושיו של ינאי, ושאין ידיעות היסטוריות חשיבות שייוחסה לעיר בתקופת החשמונאים.[31][hebrew 8]
|- | בחמשה עשר ביה ובשיתא עשר ביה גלו אנשי בית שאן בקעתא. ||בחמשה עשר בו ובששה עשר בו גלו אנשי בית שאן הבקעה. || כיבוש בית שאן ועמק יזרעאל בידי יוחנן הורקנוס. |- | בעשרים וחמשה ביה נטלו דומוסנאי מן ירושלם[33]||בעשרים וחמשה בו נסעו גובי המס מירושלים. |
- החכרת גביית המס לידיו של יוסף בן טוביה, דבר שהביא לסילוק מוכסים זרים.
- ביטול המיסים בידי דמטריוס השני בתקופת שמעון התרסי, כמתואר בספר מקבים.[18][hebrew 9] מאורע זה קדם לכיבוש החקרא בי"ד באייר, ולכן דבקו חוקרים אלו בגרסה המופיעה בבבלי[34] "בכ"ד בניסן".
- ביטול העברת המיסים לרומאים בתחילת המרד הגדול.[35][36]
|- | בארבעה[37] בתמוז עדא ספר גזרתא. ||בארבעה[37] בתמוז הוסר ספר הגזרות |
- כהסברים המובאים בסכוליון, ביטול ספר כלשהו שהיה לאחת הכתות, צדוקים או בייתוסים.[38]
- ביטול ספרי גזרות שונות שהוטלו על היהודים.[hebrew 10]
|- | בחמישה עשר באב זמן אעי כהניא, ודלא למספד בהון. ||בחמישה עשר באב זמן עצי הכהנים ושלא לספוד בהם | |- | בעשרין וארבעה ביה תיבנא לדיננא. || בעשרים וארבעה בו שבנו לדינינו. || |- | בארבעה באלול חנכת שור ירושלם[33] ודלא למספד. ||בארבעה באלול חנוכת חומת ירושלים ושלא לספוד. |ראו דיון בהמשך |- | בשבעה עשר ביה נפקו רומאי מן ירושלם.[33] ||בשבעה עשר בו יצאו הרומאים מירושלים. | |- | בעשרין ותרין ביה תבו לקטלא משמדיא. ||בעשרין ושתיים בו שבו להרוג משומדים | |- | בתלתא בתשרי אתנטלת אדכרתא מן שטריא. ||בשלשה בתשרי ניטלה האזכרה מן השטרות. | |- | בעשרים ותלתא למרחשון סתור סוריגא מן עזרתא. ||בעשרים ושלושה למרחשוון סתרו את הסורג מהעזרה || |- | בעשרים וחמשא ביה אחידת שומרון שורא. ||בעשרים וחמישה בו נכבשה חומת שומרון | |- | בעשרים ושבעה ביה תבת סולתא למיסק למדבחא. ||בעשרים ושבעה בו שבה הסולת לעלות למזבח. | |- | בתלתא בכסליו אתנטלו סמואתא מן דרתא ||בשלושה בכסליו הוסרו הסמלים מהחצר. || |- | בשבעה ביה יום טב ||בשבעה בו יום טוב. |ראו דיון בהמשך |- | בעשרים ואחד ביה יום הר גריזים. ||בעשרים ואחד בו יום הר גריזים | |- | בעשרים וחמשה בו חנכת יומין תמניא ודלא למספד. ||בעשרים וחמישה בו חנוכת ימים שמונה ושלא לספוד. |ניצחון החשמונאים על היוונים, וחידוש העבודה בבית המקדש לאחר גזירות אנטיוכוס, חג החנוכה. |- | בעשרים ותמניא לטבת יתיבת בי כנשתא על דינא. ||בעשרים ושמונה לטבת ישב בית הוועד על הדין. || |- | בשנים בשבט יום טוב, דלא למספד. ||בשנים בשבט יום טוב שלא לספוד |ראו דיון בהמשך |- | בעשרין ותרין ביה בטילת עבידתא דאמיר סנאה לאיתאה להיכלא ולא למספד.||בעשרים ושניים בו בטלה העבודה שאמר השונא להביא להיכל ולא לספוד. |ביטול גזירת הקיסר קליגולה להעמדת פסל בבית המקדש. |- | בעשרים ותמניה ביה נטל אנטיוכוס מן ירושלם.[33] ||בעשרים ושמונה בו נסע אנטיוכוס מירושלים. | |- | בתמניה ובתשעה לאדר יום תרועת מטרא ||בשמונה ובתשעה לאדר יום תרועת המטר | |- | (בתרין עשר ביה יום טוריינוס)[40]||בשנים עשר בו יום טוריינוס. | |- | בתלת עשר ביה ניקנור ||בשלשה עשר בו ניקנור | |- | בארבעה עשר ביה ובחמשה עשר ביה יומי פוריא אנון, ולא למספד. ||בארבעה עשר בו ובחמשה עשר בו ימי הפורים הם ולא לספוד. |ניצחון היהודים על שונאיהם כמתואר במגילת אסתר, ימי הפורים.[hebrew 11] |- | בשיתת עשר ביה שריאו למבני שור ירושלם[33] ולא למספד. ||בשישה עשר בו התחילו[hebrew 12] לבנות חומת ירושלים ולא לספוד |ראו דיון בהמשך |- | בשבעה עשר ביה קמו עממיה על פליטת ספריה במדינת כלבוס בבית זבדי והוה פורקין. ||בשבעה עשר בו קמו העמים על פליטת הסופרים במדינת כלבוס בבית זבדי והייתה ישועה || |- | בעשרים ביה צמו עמא על מטרא ונחת להון. ||בעשרים בו צמו העם על הגשם וירד להם. | |- | בעשרים ותמניה ביה אתת בשורתא טבא ליהודאי דלא יעידון מן אוריתא ולא למספד. ||בעשרים ושמונה בו באה בשורה טובה ליהודים שלא יסורו מן התורה ולא לספוד. |
|}
מקורות
עריכההמועד הראשון - מחצית השקל
עריכה- אליהו ביקרמן, הערות אחדות למגלת תענית, ציון א, ג, תרצו (עמודים 354–355)
- חיים דב מנטל, מגילת תענית והכיתות, בתוך: מחקרים בתולדות עם־ישראל וארץ־ישראל לזכר צבי אבנרי (חיפה תש"ל), עמודים 54–59
- משה בר, הכיתות ומחצית השקל, תרביץ לא ג (תשכ"ב), עמודים 298–299
- יעקב ליור, פרשת מחצית השקל, בתוך מנחם הרן (עורך), ספר היובל ליחזקאל קויפמן: מחקרים במקרא ובתולדות האמונה הישראלית, עמוד סו
- בר רטנר , 'מקדמוניות היהודים' בתוך:מאסף, א, פטרבורג תרס"ב , עמ' 92
מאמרים בלועזית
עריכה- גרץ , ג , עמ' 569-568;
- המבורגר, עמ' 106 ;
- ליכטנשטיין, עמ' 290–292 ;
- שוואב, עמ' 235–236
תקופת מאורע א. התמיד
עריכהבתקופת שלומציון המלכה:
- גרץ, ג,עמ'568–569
- יעקב ליור, פרשת מחצית השקל, בתוך מנחם הרן (עורך), ספר היובל ליחזקאל קויפמן: מחקרים במקרא ובתולדות האמונה הישראלית, עמוד סו
- ורד נעם עמודים 165–166
הערות
עריכה- ^ אפרים אורבך, ההלכה מקורותיה והתפתחותה, עמודים 40–42
- ^ בן ציון לוריא, מגילת תענית, עמודים 90–95.
- ^ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםאיתותב - ^ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםדשבועיא - ^ אברהם כהנא, מתרגם את המילה כ"חג", ולדעתו המשמעות היא שנקבע חג באותם ימים (היינו שהמילים "איתוקם חגא" לא מציינות לזכר איזה מאורע נקבעו הימים האלו במגילת תענית, אלא מציינות את עצם קביעת החג, בדומה ל"יום טב" שנקבע בז' בכסלו. אברהם כהנא, ספרות ההסטוריא הישראלית, עמוד 3 הערה 11, באתר אוצר החכמה
- ^ חנוך אלבק למחלוקות הפרושים והצדוקים בענייני המקדש וקדשיו, תורה שבעל פה ה, מוסד הרב קוק, תשכ"ג עמודים כח–ל; חיים דב מנטל, מגילת תענית והכיתות, בתוך: מחקרים בתולדות עם־ישראל וארץ־ישראל לזכר צבי אבנרי (חיפה תש"ל), עמודים 54–59
- ^ תוך קבלת הגירסא בכתב יד פרמה, שמוחקת את המילה "שבועיא"
- ^ אברהם כהנא, ספרות ההסטוריא הישראלית, עמוד 3 הערה 9, באתר אוצר החכמה
- ^ בן ציון לוריא עמודים 95–99
- ^ בחלק מכתבי היד מופיעה המילה "נכיסת" (שחיטת) פסחא זעירא, אולם ורד נעם (עמוד 44 הערה ד) קובעת שזה שיבוש
- ^ בן ציון לוריא, עמודים 107–110
- ^
אברהם ביכלר, הכהנים ועבודתם 
באתר היברובוקס מוסד הרב קוק ירושלים תשכ"ו, עמודים 43–44
- ^ יוסף תבורי, עמ' 111–112; ושם עמ' 98–99.
- ^ תבנית:ויקיטקסט
- ^ ספר מקבים ב, פרק ו פסוק ז
- ^ תרגום יצחק זעקיל פרענקיל
- ^ בער ראטנר, "הערות למגילת תענית", ספר היובל לכבוד נחום סוקולוב, וורשא תרס"ד, עמודים 502–503; בן ציון לוריא עמודים 113–116
- ^ 18.0 18.1 מקבים א תבנית:ויקיטקסט פסוקים לד–מ
- ^ מופיעה במקבים א תבנית:ויקיטקסט פסוקים כב–מה
- ^ מופיע במקבים א תבנית:ויקיטקסט פסוקים כט–לז
- ^ מופיע במקבים א תבנית:ויקיטקסט פסוקים א–ט
- ^ המפל עמודים 127–128, ורד נעם, עמוד 191.
- ^ המפל עמודים 127–128; ורד נעם, עמוד 191;יוסף קלוזנר, היסטוריה של הבית השני, ירושלים:אחיאסף תש"י, כרך ג, עמוד 69
- ^ 24.0 24.1 בכתב יד וינה – ניו יורק הנוסח "מגדל שר".
- ^ תבנית:ויקיטקסט
- ^ על גירסא זו ראו ורד נעם מביקרות הנוסח לשיחזור ההיסטורי, עמוד 25 (מופיע גם אצל ורד נעם, עמוד 195 בנספח להערה 18)
- ^ המפל עמוד 131
- ^ ורד נעם, מביקורת הנוסח לשיחזור היסטורי, עמוד 22, הערה 87
- ^ בצלאל בר כוכבא, מלחמות החשמונאים: ימי יהודה המקבי, ירושלים, יד יצחק בן צבי ומשרד הביטחון, תשמ"א, עמוד 222 הערה 22
- ^ כמתואר במקבים א תבנית:ויקיטקסט פסוק סו
- ^ יוסף דרנבורג, משא ארץ ישראל, סנטפטרבורג תרנ"ו, עמוד טז; בן ציון לוריא עמוד 117–118; יוסף קלוזנר, היסטוריה של הבית השני, ירושלים:אחיאסף תש"י, כרך ג, עמוד 62, שהציע זאת כ"אפשר"
- ^ אירוע המתואר במלחמת היהודים, ספר שני, טו ה
- ^ 33.0 33.1 33.2 33.3 33.4 שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםירושלים - ^ תבנית:בבלי
- ^ אירוע המתואר במלחמת היהודים, ספר שני, טז ה–יז א
- ^ המפל; יוסף קלוזנר, היסטוריה של הבית השני, ירושלים:אחיאסף תשי"ט, כרך ה, עמוד 144–145 (ושימו לב מתי בדיוק לדעתו הופסקה העברת המס).
- ^ 37.0 37.1 בכתב יד אוקספורד הנוסח "בעשרה". בכתב יד קיימברידג' ובדפוס הראשון (עדי נוסח של נוסח הכלאיים) חוברו התאריכים והנוסח הוא "בארבעה עשר". בכתב יד וינה – ניו־יורק, שגם הוא עד נוסח של נוסח הכלאיים הנוסח "בארבעה".
- ^ ראו ורד נעם 206–213 בפירוט שיטות החוקרים השונות בהבנת הסכוליון. שיטות החוקרים בנושא זה מסובכות כיוון שלפניהם עמד נוסח הכלאיים, שעירב שתי מסורות שונות שהביאו הסכוליונים השונים.
- ^ בן ציון לוריא; וכן מאמרו "מחקרים במגילת תענית י"ד בתמוז", בית מקרא ניסן תשי"ח
- ^ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםנוסח טוריינוס - ^ על פי דבר רבא בתבנית:בבלי. את דבריו אימץ בעל המאור (בהגהות על הרי"ף דף ד עמוד א) וראו את דבריו של הראב"ד בהשגות עליו בכתוב שם
- ^ ראו בהרחבה בערך מגילת אסתר.
- ^ כשיטת רבי יוסה המובאת בירושלמי "אמר רבי יוסה כל אילין מילייא לא מסייען ולא תברן לא על דרבי מאיר ולא על דרבי יוסה לא בא אלא למנות ימים שנעשו בהן נסים לישראל". (תבנית:ירושלמי)
- ^ ורד נעם עמודים 303–304
- ^ מנחם בן זרח, צידה לדרך באתר היברובוקס מאמר חמישי כלל ראשון;אברהם כהנא, ספרות ההיסטוריא הישראלית, ורשה תרפ"ב, עמוד 15, באתר אוצר החכמה; יום-טוב לוינסקי, ספר המועדים כרך ז: ימי מועד וזיכרון באתר היברובוקס דביר ועונג שבת תל אביב תשי"ז, עמוד 84; בן ציון לוריא עמוד 100
- ^ תבנית:בבלי, תבנית:בבלי, תבנית:ירושלמי, וראו הרב חיים יהושע קוסובסקי, אוצר לשון התלמוד, כרך לט ירושלים תשל"ח, עמוד 1319 (ערך "שרי" ד
- ^ ראו הרב חיים יהושע קוסובסקי, אוצר לשון התלמוד, כרך לט ירושלים תשל"ח, עמודים 1298–1319 (ערך "שרי" א–ב)
- ^ מבואות לספרות התנאים עמוד 184 שורה 33
שגיאת ציטוט: קיימים תגי <ref> עבור קבוצה בשם "hebrew", אך לא נמצא תג <references group="hebrew"/> מתאים.