משפחות סופרים/ר' אבא א
ר' אבא א. תנא מדור האחרון. נזכר במכילתא פרשת בשלח[1], אמר רבי אבא[2] דבר זה שח' לי רבינו הקדוש[3], אדם אחד היה בארץ ישראל והיו קורין אותו מרוטה משום מעשה שקרה לו שפעם אחת עלה להר ללקוט עצים, וראה נחש ישן והנחש לא ראהו, מיד סר שער ראשו, ולא היה בו שער עד יום מותו, והיו קורין אותו מרוטה. והנה מלשונו נראה שהוא מספר הדבר לא בארץ ישראל, ושהיה מתלמידי רבנו הקדוש החשובים ששח לו דברים בינו לבין עצמו, ונזכר עוד בתוספתא פ"ק דביצה ופ"ז דחולין והובאה בבבלי חולין [פד: ושם פה.], ובירושלמי פ"ק דביצה [ה"ג] אמר רבי אבא זה אחד מן הדברים שהיה רבי חייא אומר אין לי תשובה, והשיב רבי אלעזר הקפר ברבי[4] תשובה, ונזכר עוד בברייתא בפרקי רבי אליעזר[5] [פ' מ"ז], ונזכר עוד בברייתא שהובאה בבבלי יבמות [קכא:] אמר רבי אבא[6] אעפ"כ מת בנו של נחוניה חופר שיחין בצמא, ונזכר עוד בברייתא שהובאה בבבלי ברכות [מט.] יחד עם פלימו שהיה תלמיד וחבר לרבנו הקדוש. ונזכר עוד בברייתא שהובאה בבבלי כתובות [פא.] אמר רבי אבא שאלתי את סומכוס, וסומכוס היה תלמידו של רבי מאיר. וכתב רב האי גאון בתשובה הנדפסה בספר הערוך ערך אביי, וכן כתב רבנו חננאל בפי' מס' שבת [קלה:], שקבלה בידם דכולהו תנאי מארץ ישראל אינון[7] לפיכך קרי להו רבי[8] בר מתלת דוכתי דאף על גבי דתנאי אינון קרי להו רב, רב אבא בהאשה שנפלו [שם] ורב אבא בשלשה שאכלו [שם] ורב חמא בהדא דוכתא, אבל בתשובה אחרת כתב רב האי והובאו דבריו בס' הערוך ערב רב, ובס' העיטור הלכות מילה, דגם במס' שבת [שם] גרסי' במקום רב חמא בר אבא[9]. וקבלה בידו לישנא דייקא מפומא דרבוותא דבשלשה מקומות הנזכרים גרסי' רב אבא. והוא רב[10] שאמרו עליו רב תנא הוא, וששמו היה אבא כמו שיתבאר בעז"ה בערכו רב אבא בר איבו. והנה מצאנו במדרש תהלים [מזמור ד'] רבי נתן בשם רבי אבא[11], ובמדרש שיר השירים [פרשה ד'] רבי ישמעאל ברבי יוסי אומר בשם רבי אבא[12], ואם איננו ט"ס נראה שהוא התנא ר' אבא הנזכר:
- ^ ריש פ' ויסע, והובאה בשמות רבה פרשה כ"ד סי' ד'. ובתנחומא פ' בשלח סי' י"ח, ובלקח טוב פ' בשלח (ט"ו כ"ב).
- ^ במכילתא שלפנינו הגירסא רבי עקיבא, אבל הוא ט"ס המוכח, ובתחנומא הגי' רבי אחא, וגם זה הוא ט"ס המצוי בשני שמות אלו, אבל גי' רבי אבא הוא במכילתא כ"י ובשמות רבה ובלקח טוב ובילקוט בשלח רמז רנ"ה, ירמיה רמז רס"ו.
- ^ במכילתא כ"י ובלקח טוב ובילקוט הגי' רבינו הגדול.
- ^ בתוספתא ובירוש' הגי' ר"א בנו של ר"א הקפר והוא ר"א הקפר ברבי כמו שנתבאר בערכו בע"ה ועמ"ש בזה בס' חסדי דוד לר"ד פארדו פי' התוספתא בביצה שם.
- ^ עמ"ש בזה הגרד"ל שם ובמבוא.
- ^ בב"ק ג. הגי' רבי אחא וכ"ה בירושלמי שקלים פ"ה ה"א, וכתב בדק"ס ב"ק שם שבגמ' כ"י גם ביבמות הגי' רבי אחא, והחילוף מצוי מאד בשני שמות אלו.
- ^ כוונת הגאון הוא שכל התנאים אף הבבליים נסמכו בא"י ושם קבלו התואר רבי.
- ^ זהו ע"פ הכלל שכתבו הגאונים בסדר תנאים ואמוראים ובערוך ע' אביי שכל רבי מא"י וכל רב ומר מבבל, ע"ש ובערך רב אבא בר איבו.
- ^ וכ"ה בגמ' כ"י מינכען, כמ"ש בדק"ס, אבל בספרים שלנו, בגמרא רש"י ותוס' וברי"ף וברא"ש ובשאילתות פ' לך ובה"ג ה' מילה ובכל ספרי הקדמונים הגי' רב חמא, ומ"ש הדק"ס דגי' "רב" היא ט"ס לפי שהוא תנא, אשתמטיתיה דברי רב האי גאון, בשני המקומות.
- ^ בהא דברכות מ"ט, יש לעיין טובא דברי שם באותו העמוד אי' אמר רב חננאל אמר רב אם לא אמר ברית ותורה יצא י"ח, והוא להיפך מדברי רב אבא שבברייתא, ע"ש היטב בסוגיא דקאמר ואת שבקת כולהו תנאי ואמוראי ועבדת כרב, והלא לדברי הגאון גם דברי התנא הוא רב, וצריך לדחוק ולומר דרב חזר בו בזקנותו, והא דתני בשמו בברייתא, הוא ממה שלמד בילדותו לפני רבנו הקדוש, וכדאמרינן שם אח"ז מסייע ליה לר' אילעאי דא"ר אילעאי אמר ר' אבא בר אחא (כצ"ל, כמ"ש בערכו ע"ש) משום רבנו וכו' ורבנו זה הוא רבנו הקדוש כמבואר בירושלמי ברכות פ"א ה"ט דדבר זה אמר ר' אבא בר אחא בשם רבי ע"ש ובערך אבא בר אחא ב' מ"ש בזה.
- ^ רש"ב בהערות למד"ת מזמור ד' אית פ' העיר שבכמה כ"י הגירסא "ר' אחא" ושכן הגיה הר"א פדווינצאלי, וכבר כתבתי שהוא חילוף המצוי בשני שמות אלו.
- ^ יותר נראה שצ"ל משום (אבא או) אביו והכונה לאביו רבי יוסי בן חלפתא ויש סמך לזה ממה שהמאמר הזה שנוי בקיצור בסדר עולם דר' יוסי פרק כ"ג ע"ש ור' ישמעאל בר' יוסי משום אביו נמצא הרבה פעמים בש"ס שבת טו. תענית ל'. ויבמות סז. ובירושלמי שם פ"ז ה"ב ע"ש ושם בבבלי קה: כתובות קד. סנהדרין כד. חולין כה:.