משנה תמיד ו ב

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר קדשים · מסכת תמיד · פרק ו · משנה ב | >>

מי שזכה במחתה, צבר את הגחלים על גבי המזבח ורדדן בשולי המחתה, והשתחוה ויצא.

מִי שֶׁזָּכָה בַּמַּחְתָּה,

צָבַר אֶת הַגֶּחָלִים עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ,
וְרִדְדָן בְּשׁוּלֵי הַמַּחְתָּה,
וְהִשְׁתַּחֲוָה וְיָצָא:

מי שזכה במחתה -

צבר את הגחלים על גבי המזבח,
ורידדן בשולי המחתה - והשתחווה, ויצא.

כבר ידעת שמזבח הקטורת הוא מזבח הזהב שבהיכל, שהוא באמצע בין השולחן ובין המנורה, כמו שציירנו במנחות וכמו שנצייר במידות.

ופירוש מרדדן - שיציע ויפרוש אותם במזבח:


צבר את הגחלים - שבמחתה:

על גבי המזבח - הקטורת:

ורדדן בשולי המחתה - כדי שלא יפול הקטורת מעל הגחלים, לפיכך הוא מרקען ופושטן שלא יהיו משופעים אילך ואילך. תרגום וירקעו, ורדידו. ועל מזבח הזהב היה מקטיר, ולא בתוך המחתה. אבל בקטורת של יום הכפורים היה מניח הגחלים בתוך המחתה ועליה היה מקטיר, ולא היה שם רידוד גחלים ביום הכפורים:

צבר את הגחלים וכו'. והא דקטרת קודם להעלאת איברים דתנן באידך פרקין. אמרי' בפ"ג דיומא דף ל"ג דתניא יוקדם דבר שנאמר בו בבקר בבקר. לדבר שלא נאמר בו אלא בקר אחד בלבד. וכתב רש"י וא"ת הא שדינן עליה חד מהנך דב' גזירים אדם התמיד (לאבא שאול כמ"ש בספ"ג). אדם התמיד הוא דשדינן עליה. ולא על האברים וא"ת מכפר עדיף [כדהתם] אין כפרה אלא בדם. ע"כ:

.אין פירוש למשנה זו

ודדדן בשולי המחתה:    היה מפזרם על המזבח כדי להשליך הקטרת עליהם בשטח דק ולא עב כדי שיהא נשרף מהר ולמעט העשן הרא"ש ז"ל. וכתב הראב"ד ז"ל שולי המחתה על מה שהמחתה עומדת בלשון מקרא כנו. ואם יש סדר משנה שכתוב בו ודררן הוא מלשון דררא דממונא היינו לשון המשנה כלומר לאחר שצבר היה ממשיכן לכאן ולכאן עד שהיה משווה אותם בשוה או מלשון ויזר דמתרגמינן ודרא דהיינו מפזרם לכאן ולכאן בשוה והיא היא:

יכין

צבר את הגחלים על גבי המזבח:    מזבח הזהב:

ורדדן בשולי המחתה:    ר"ל לאחר שצבר הגחלים על המזבח, כבש עם שולי המחתה את גל הגחלים, ומרדדן כדי שיהיו מונחין ביושר, ולא יפול הקטורת מעל הגחלים:

בועז

פירושים נוספים