משנה תמיד ו ב

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר קדשים · מסכת תמיד · פרק ו · משנה ב | >>

לחצו כאן למהדורת ויקיטקסט המבוארת

מי שזכה במחתה, צבר את הגחלים על גבי המזבח ורדדן בשולי המחתה, והשתחוה ויצא.

נוסח הרמב"ם

מי שזכה במחתה צבר את הגחלים על גבי המזבח ורידדן בשולי המחתה והשתחווה ויצא.

פירוש הרמב"ם


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

צבר את הגחלים - שבמחתה:

על גבי המזבח - הקטורת:

ורדדן בשולי המחתה - כדי שלא יפול הקטורת מעל הגחלים, לפיכך הוא מרקען ופושטן שלא יהיו משופעים אילך ואילך. תרגום וירקעו, ורדידו. ועל מזבח הזהב היה מקטיר, ולא בתוך המחתה. אבל בקטורת של יום הכפורים היה מניח הגחלים בתוך המחתה ועליה היה מקטיר, ולא היה שם רידוד גחלים ביום הכפורים:

פירוש תוספות יום טוב

צבר את הגחלים וכו'. והא דקטרת קודם להעלאת איברים דתנן באידך פרקין. אמרי' בפ"ג דיומא דף ל"ג דתניא יוקדם דבר שנאמר בו בבקר בבקר. לדבר שלא נאמר בו אלא בקר אחד בלבד. וכתב רש"י וא"ת הא שדינן עליה חד מהנך דב' גזירים אדם התמיד (לאבא שאול כמ"ש בספ"ג). אדם התמיד הוא דשדינן עליה. ולא על האברים וא"ת מכפר עדיף [כדהתם] אין כפרה אלא בדם. ע"כ:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

.אין פירוש למשנה זו

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

ודדדן בשולי המחתה:    היה מפזרם על המזבח כדי להשליך הקטרת עליהם בשטח דק ולא עב כדי שיהא נשרף מהר ולמעט העשן הרא"ש ז"ל. וכתב הראב"ד ז"ל שולי המחתה על מה שהמחתה עומדת בלשון מקרא כנו. ואם יש סדר משנה שכתוב בו ודררן הוא מלשון דררא דממונא היינו לשון המשנה כלומר לאחר שצבר היה ממשיכן לכאן ולכאן עד שהיה משווה אותם בשוה או מלשון ויזר דמתרגמינן ודרא דהיינו מפזרם לכאן ולכאן בשוה והיא היא:

תפארת ישראל

יכין

צבר את הגחלים על גבי המזבח:    מזבח הזהב:

ורדדן בשולי המחתה:    ר"ל לאחר שצבר הגחלים על המזבח, כבש עם שולי המחתה את גל הגחלים, ומרדדן כדי שיהיו מונחין ביושר, ולא יפול הקטורת מעל הגחלים:

בועז


להלכתא גבירתא של תפארת ישראל לחץ כאן

פירושים נוספים