משנה תמיד ג ג

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר קדשים · מסכת תמיד · פרק ג · משנה ג | >>

לחצו כאן למהדורת ויקיטקסט המבוארת

אמר להם, צאו והביאו טלה ה מלשכת הטלאים.

והרי לשכת הטלאים היתה במקצוע צפונית מערבית.

וארבע לשכות היו שםו: אחת לשכת הטלאים, ואחת לשכת החותמות, ואחת לשכת בית המוקדז, ואחת לשכה שהיו עושין בה לחם הפנים.

נוסח הרמב"ם

אמר להם צאו והביאו טלה מלשכת הטלאים והרי לשכת הטלאים הייתה במקצוע צפונית מערבית וארבע לשכות היו שם אחת לשכת הטלאים ואחת לשכת החותמות ואחת לשכת בית המוקד ואחת לשכה שהיו עושין בה לחם הפנים.

פירוש הרמב"ם

אמר להם צאו והביאו טלה מלשכת הטלאים כו': כבר זכרנו לך בתחלת מסכת זו מה שאמר בית המוקד בית גדול היה ושם היו אלו הארבע לשכות שבאחת מהן היתה אש בוערת והיא הנקראת מדורה בתחלת המסכת ולפיכך נקרא הבית כולו בית המוקד וכשנצייר כל המקדש יתבאר לך סדר לשכות אלו איך היו מן העזרה:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

מלשכת הטלאים - לשכה שהיו הטלאים של תמידים שם:

לשכת החותמות - של לוקחי סולת למנחה ויין לנסכים, שהיו הולכים אצל הממונה על החותמות ונותנים לו מעות כפי הנסכים שהוא צריך, והוא נותן לו חותם ומו, ליך החותם אצל הממונה על הנסכים ומקבל ממנו נסכים. ואותה לשכה שהממונה על החותמות יושב בה היא קרויה לשכת החותמות. ובמסכת שקלים מפורש שארבעה חותמות היו במקדש, וכתוב עליהם, עגל, זכר, גדי, חוטא. כשמביא חותם שכתוב בו עגל, בידוע שנתן מעות לנסכי פר. זכר, בידוע שנתן מעות לנסכי איל, שתרגום איל, דכרא. גדי, בידוע שנתן מעות לנסכי כבש. חוטא, בידוע שנתן מעות לנסכי מצורע:

לשכת בית המוקד - על שם המדורה שדולקת בה תמיד ח. קרויה בית המוקד:

פירוש תוספות יום טוב

אמר להם צאו הביאו טלה. לאחר שהפיסו ועדיין היה לילה. א"ל הממונה לאותם שזכו בעבודת תמיד בין בשחיטה בין בהעלאת אברים שכולן מתעסקים בהכנתו כדאמר מי שזכה בתמיד כו'. ובקרו אותו לאור האבוקות. כדתנן לקמן ש"מ דעדיין היה לילה. כ"כ המפרש: והרי לשכת הטלאים היתה במקצוע צפונית מערבית וד' לשכות היו שם. פירש הרמב"ם והמפרש בבית המוקד. ואחת מהן נקרא לשכת בית המוקד [ששם יורדין לבית הטבילה] וכדתנן בהדיא משנה ו' פ"ק דמדות. [וע"ש בפי' הר"ב] ואע"ג דהתם תנן לשכת טלאים מערבית דרומית. הא רמי לה בגמרא בפ"ק דיומא ומשני לה דף י"ז. אקצויי מקציה ודאתי מצפון מתחזיא ליה בדרום ודאתי מדרום מתחזיא ליה בצפון ומסתברא דבמערבית דרומית הוה וכו'. ומר קא חשיב דרך ימין. ומר קא חשיב דרך שמאל. ופירש"י. בשתי המקצעות נראות שארוכה היא ועומדת במערב ומארכת לצד הצפון ודרום עד קרוב למקצועות שמכאן ומכאן. ודאתי מצפון מתחזיא ליה משוכה לצד דרום יותר. ודאתי מדרום מתחזיא ליה משוכה לצד צפון. ומסתברא במערבית דרומית הוי טפי. ומודי בה תנא דידן. אלא דנקט סידרא מדרום לצפון. דקא חשיב דרך שמאל. ומתחזי ליה דרך הלוכו. כאילו הוא בצפון. ודאמרינן בכמה דוכתי כל פינות כו' לא יהו אלא לימין. הני מילי בעבודה. אבל הכא חושבנא בעלמא הוא. ותנא דמדות קא חשיב דרך ימין מדרום למזרח וממזרח לצפון ומצפון למערב וממערב לדרום. ע"כ. והרמב"ם בפ"ק דמדות [משנה ו'] מפרש שהיתה נתונה בבית המוקד עצמו מערבית דרומית וכשמשערים מקומה לנגד העזרה תהא מן העזרה צפונית מערבית. כמו שזכר בתמיד. ע"כ. וכשתעיין בצורה שאני עתיד לצייר בעזה"י בסוף מסכת מדות תשכיל זה היטב [ועיין בספר המאיר לרבינו זרחיה הלוי בריש מסכת יומא]:

ואחת לשכת החותמות ואחת לשכת בית המוקד. עיין במדות [פ"א משנה ז'] מאי דקשיא לי בגוה ודמש"ה נ"ל דגרסי' איפכא:

החותמות. עיין במשנה ג' פ"ה דשקלים.

בית המוקד. כתב הר"ב על שם המדורה כו'. ועמ"ש ברפ"ק:

ואחת לשכת שהיו עושין בה לחם הפנים. השתא דאמרן. דלשכת הטלאים לפי האמת מערבית דרומית היא. כי אזלת דרך ימין תהיה לשכת לחם הפנים במזרחית דרומית. כדתנן התם במדות. גמ'. דיומא (ד' י"ז):

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(ה) (על המשנה) א"ל כו'. לאחר שהפיסו ועדיין היה לילה, א"ל הטמונה לאותם שזכו בעבודת תמיד בין בשחיטה בין בהעלאת אברים, שכולן מתעסקים בהכנתו כדאמר מי שזכה בתמיד כו', ובקרו אותו לאור האבוקות. כך כתב המפרש:

(ו) (על המשנה) היו שם. פירש הר"מ והמפרש, בבית המוקד, ואחת מהן נקראת לשכת בית המוקד ששם יורדין לבית הטבילה וכדתנן במשנה ו' פרק קמא דמדות. ואע"ג דהתם תנן לשכת הטלאים מערבית דרומית, משני בגמרא, אקצויי מקציא, ודאתי מצפון מתחזי ליה בדרום כו'. ומסתברא דמערבית דרומית הוה כו', ומר חשיב דרך ימין ומר חשיב דרך שמאל. ופירש רש"י, שעומדת במערב ומארכת לדרום וצפון עד קרוב למקצועותיהן כו' ולדרומית הוה טפי. ועתוי"ט:

(ז) (על המשנה) החותמות כו'. המוקד. לפי משנה ו' דפרק קמא דמדות ולמה שכתבתי בסמוך היה נראה לי דגרס איפכא. ואתיא נמי לחם הפנים במזרחית דרומית, כדאיתא בגמרא שם:

(ח) (על הברטנורא) מפני שהיו נוטלין האש לצורך המזבח, דמצוה להביא מן ההדיוט כדאיתא בתורת כהנים מפרש:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

אמר להם צאו והביאו טלה מלשכת הטלאים:    לאחר שהפיסו ועדיין היה לילה אמר הממונה לאותם שזכו בעבודת תמיד בין בשחיטה בין בהעלאת אברים שכולן מתעסקין בהכנתו כדאמרינן מי שזכה בתמיד מושכו והולך לבית המטבחיים ובקרו אותו לאור האבוקות מפני שעדיין היה לילה מן המפרש שבתלמוד:

והרי לשכת הטלאים:    רש"י והרא"ש ז"ל גרסי והלא שפירשו והלא כמו והרי:

במקצוע צפונית מערבית של בית המוקד:    וז"ל הרא"ש ז"ל ג"כ במקצוע צפונית מערבית של בית המוקד הגדול:

לשכת בית המוקד:    ושם היתה מדורה תמידית שאם יכבה האש בבית המוקד הגדול לוקחים משם אש ע"כ: וביומא פ"ק דף ט"ו מייתי לה למתניתין ושם פירש רש"י ז"ל במקצוע צפונית מערבית של בית המוקד שהיה טרקלין גדול להתחמם בו והא דקתני בסיפא ואחת לשכת בית המוקד היא לשכה קטנה שקרויה בית המוקד ופתוחה לבית המוקד הגדול ע"כ: ורמי עלה התם בגמרא מהא דתנן במס' מדות פ"ק ד' לשכות היו בבית המוקד וכו' ומה היו משמשות מערבית דרומית היא היתה לשכת טלה קרבן דרומית מזרחית היא היתה לשכה שהיו עושין בה לחם הפנים ומסיק התם רב אדא בריה דרב יצחק דהאי לשכת הטלאים אקצויי מקצייא בשתי המקצועות נראית שארוכה היא ועומדת במערב ומארכת לצד צפון ודרום עד קרוב למקוצעות שמכאן ומכאן ודאתי מצפון מתחזייא ליה שמשוכה לצד דרום יותר ודאתי מדרום מתחזייא ליה משוכה לצד צפון וזו הקושיא ותירוצה הביאם הרמב"ם ז"ל שם בפ"ק דמדות ושם היא מצויירת וקל להבין. וכתוב בפירוש הראב"ד ז"ל ובדין הוא דה"ל למיתני הכי והרי לשכת הטלאים היתה בקרן דרומית מערבית אלא משום דבעינן אחר לא הוה מצי לאשמועינן דאקצויי מקצייא אלא בכה"ג דנקט בלישנא דסתרא הך בבא אמתניתין דמדות כדי לאשמועינן דהאי לישנא לאו דוקא ממש אלא כדמפרש התם עכ"ל ז"ל. פירוש דבריו דאמרינן תו התם ביומא מסתברא דמערבית דרומית הוה טפי ומודי בה תנא דידן אלא דנקט סדרא מדרום לצפון מיתחזי ליה דרך הלוכו כאילו הוא בצפון ממאי מדרמינן לחם הפנים דהכא אלחם הפנים דמדות ומשנינן תנא דמדות דרך ימין מני כדמפרש ואזיל בהדיא מדרום למזרח וכו' ותנא דידן דלא פירש מידי איכא למימר דדרך שמאל מנה ותו לא תיקשי מידי ואי אמרת בשלמא תנא דידן גופיה דקאמר לשכת הטלאים בצפונית מערבית מודי הוא דלצד מערבית דרומית הואי טפי אלא לפי מראית עיניו שנה משנתו ודאתי מדרום מתחזיא ליה בצפון ולעולם מקרן מערבית דרומית בא להתחיל למנות במה ששנה אחת לשכת הטלאים ואחת לשכת החותמות וכו' היינו דמתרץ לחם הפנים להיות בדרומית מזרחית כדקתני במדות דלא ליקשי אהדדי. אלא אי אמרת דוקא תנא לשכות הטלאים במקצוע צפונית מערבית סוף סוף מאי תרצתא דלחם הפנים כי מני דרך שמאל ה"ל לשכת לחם הפנים בדרומית מערבית לפי מניינו אלא לאו ש"מ במערבית דרומית הואי ש"מ ודאמר מר כל פונות שאתה פונה לא יהיו אלא דרך ימין דגמרינן מים שעשה שלמה בפרק הוציאו לו (יומא דף נ"ח) ה"מ בעבודה אבל הכא חושבנא בעלמא ורב אדא בר אהבה מוקי התם למתניתין דהכא אליבא דר' יהודה דשמעינן ליה דפליג אסתמא דמדות דתניא וכו' וזהו לפי פירוש אחרון דרש"י ז"ל ועיין ג"כ בתוספות פ"ג דיומא דף ל' אבל לפי פירוש ראשון לא קאי רב אדא בר אהבה אלא אמתניתין דמדות דקתני דהוצרך להיות כותל מזרחי נמוך כדכתבינן התם במדות פ' הר הבית סימן ה' בס"ד ולא בא רב אדא רק לאשמועינן דמדות ר' יהודה היא וכבר דחו אותו שם אלא ר"א בן יעקב היא כדכתבינן התם. והראב"ד ז"ל האריך לתרץ מה שמקשים דאמאי לא משני תלמודא דהך מתניתין דתמיד דקתני במקצוע צפונית מערבית איהו קחשיב צפונית מערבית דעזרה דקא חשיב לשכות העזרה ונימא דלשכת החותמות ולשכת בית המוקד דקחשיב הכא לא היו לשכות בית המוקד אלא אימא דשל עזרה הוו ומתניתין דמדות דקתני מערבית דרומית היא היתה לשכת טלה קרבן איהו חשיב מקצוע דמת המוקד ובית המוקד היה עומד בצד צפוני דעזרה נמצא דרומה של בית המוקד היא צפונה של עזרה ומקצוע מערבית דרומית של בית המוקד היא צפונית מערבית של עזרה ולא קשיין מתנייתא אהדדי וגם מלשכת לחם הפנים ליכא לאקשויי לפי זה הענין שאמרנו דהתם מתניתין דמדות בדרומית מזרחית ובתמיד חשיב להו לבסוף דשפיר תני ליה לבסוף דהויא לה בקרן מזרחית צפונית שלשכת הטלאים במקצוע צפונית מערבית דעזרה ולשכת החותמות במקצוע מערבית דרומית דדרך ימין ולשכת בית המוקד בקרן דרומית מזרחית דעזרה ולשכת לחם הפנים במקצוע מזרחית צפונית דעזרה דהיינו נמי הוי במקצוע דרומית מזרחית של בית המוקד הואיל ובית המוקד עומד בצד צפוני דעזרה. אבל יש לומר דלאו פרכא היא שהרי לשכת הטלאים ולשכת לחם הפנים זה ברור שהיו לשכות דבית המוקד ולא לשכות דעזרה כדקתני בהדיא שהיו כקיטונות פתוחות לטרקלין וא"כ היאך יתכן הדבר דתנא דתמיד הוה קחשיב לשכות בית המוקד דהיינו לשכת טלה קרבן ולשכת לחם הפנים בכלל לשכות העזרה דהיינו לשכת החותמות ולשכת בית המוקד דע"כ הני לשכות דבית המוקד הוו כולהו שהרי וכו' ועוד דבפ' בתרא דמדות קא חשיב שש לשכות בעזרה ולא קחשיב הני דהתם אלא ע"כ הנך דקחשיב הכא לשכות בית המוקד נינהו ולפיכך הוצרך לתרץ בענין אחר ומעתה צריכין אנו לפרש אמאי קחשיב במסכת מדות לשכות אחריני לבית המוקד מהנהו דקא חשיב הכא דאיכא למימר דהאי דקחשיב במסכת מדות אותם ד' לשכות שהיו בד' קצות המוקד ממש דהיינו שתים בקדש במערבית דרומית ומזרחית דרומית ואותם שתים היו בעזרה ואותם שתים של אבני המזבח וירידת הטבילה היו חוץ לעזרה כי בית המוקד היה חציו בתוך העזרה וחציו חוץ לחומת העזרה ובשביל כך הכא בתמיד חשיב הנך דלגואי קיימי משום דהכא עסקינן במילי דלגואי והרי מי שהוא עומד בעזרה נראה לו שמסוף חומת העזרה הוא סוף בית המוקד ובשביל כך קחשיב הנך לשכות בית המוקד דקיימי בסוף חומת העזרה במקום שכלה חציו וגם אותם שתים שהם בשני המקצועות אחרים. אבל לשם במסכת מדות במילי דאבראי עסקינן דהא מבראי לגואי קא חשיב כגון הר הבית ואח"כ עזרה לפיכך לא קחשיב הנך שתים שאצל חומות העזרה מבפנים מפני שאותו שנכנס בבית המוקד אינו רואה להדיא כולי האי כי אם מה שלפניו אבל מה שלצדדין דהיינו אותם שבפנים בסוף חומת העזרה לא קחזי להו כולי האי בהדיא. ומה שמקשים נמי דאמאי קמשני דלשכת לחם הפנים נמי דאקצויי הוה מקצייא והיה לו לומר דהא דקחשיב לה בדרומית מזרחית במסכת מדות היינו למאן דאתי מצפון והא דקחשיב לה הכא מזרחית צפונית היינו למאן דאתי מדרום לאו פרכא היא נמי דהכא מיסתם קסתים לה תנא ולא קמפרש בהדיא באיזה מקום היתה עומדת והתם במסכת מדות מפרש המקום שלה בהדיא ש"מ דהתם במסכת מדות דוקא קתני ומחניתין דמסכת מדות הוא פירוש דמתניתין דהכא דמסכת תמיד אבל לשכת טלה קרבן מפרש הכא והכא אלא דהכא קתני לה במקצוע צפונית מערבית וההם קתני לה במקצוע מערבית דרומית ועל כרחך לאו פירושא דהדדי נינהו עכ"ל ז"ל:

תפארת ישראל

יכין

אמר להם צאו והביאו טלה מלשכת הטלאים:    לשכה שבבית המוקד, שהיה שם בכל עת ששה טלאים מבוקרין לתמידין ולא פחות [כערכין פ"ב מ"ה]:

והרי לשכת הטלאים היתה במקצוע צפונית מערבית:    של עזרה:

וארבע לשכות היו שם:    תוך ההיקף של בית המוקד הגדול:

אחת לשכת הטלאים:    היא עומדת באמצע מערב של בית המוקד, ומארכת לצד צפון ולצד דרום עד קרוב לב' הזויות, ועי"ז למרן דאתא מדרום מתחזי ליה כאילו עומדת בזוית שבצפון, ולמאן דאתי מצפון מתחזי ליה כתלו עומדת בזוית שבדרום. אבל באמת לזוית שבדרום קריבה טפי [יומא י"ז א']:

ואחת לשכת החותמות:    במזרחית צפונית היתה שם, ששם יושב כל היום הממונה על החותמות, שמי שרוצה לקנות סלתות ונסכים טהורים, נותן להממונה שם מעות כפי שער הקבוע, וכפי נסכי קרבן שצריך, אם נסכי פר או נסכי איל, או נסכי כבש, או נסכי מצורע עשיר שצריך נסכים לג' כבשים, ולוג א' למתן תנוך ובהונות, ונותן לו המעות ולוקח חותם ממנו, והולך אצל הממונה על הנסכים, ונותן החותם, ומקבל נסכים כפי שכתוב בחותם [ועי' שקלים פ"ה מ"ג]. ולפי שהיה צריך הממונה לישב שם כל היום, והרי אין ישיבה בעזרה [כיומא דכ"ה א'] לפיכך היתה בנויה בצפון, דהיינו בחול. ועוד משום ששם מונחין אבני מזבח שטמאום בשקוציהם מלכי יון. [כמדות פ"א מ"ו. מיהו להכי מינו ב', א' על החותמות וא' על הנסכים. משום חשדא (כשקלים פ"ג מ"ב). ועוד דאין ממנים שררה בממון על הצבור פתות מב' [כב"ב ד"ח ב']:

ואחת לשכת בית המוקד:    על שם המדורה שיש שם שיתחממו בה הכהנים, ושיקחו ממנה ג"כ אש למזבח, להכי נקרא בית המוקד. והיא עומדת במערבית צפונית, ושש היה פתח ברצפה לירד מתוכה למחילה שתחת המקדש, ולבית כסאות, ולבית הטבילה שהיה שם. ונ"ל דכדי שיתחממו בה הכהנים הנ"ל אחר שטבלו כלעיל [וכפ"א מ"א], שהיו עדיין טבולי יום, להכי עומדת גם היא בצפון, דהיינו בחול. ועוד משום שמשם יורדין ג"כ לבית הטבילה למי שאירע לו קרי שוהין שם אח"כ כשעלו מטבילתן, והם טבולי יום [כמדות פ"א מ"ו]:

ואחת לשכת שהיו עושין בה לחם הפנים:    היא עומדת בזוית מזרחית דרומית. וכל הד' לשכות פתוחות לבית המוקד הגדול:

בועז


להלכתא גבירתא של תפארת ישראל לחץ כאן

פירושים נוספים