משנה תמיד א ניקוד

לדף הראשי • פרק א, תמיד • הפרק הבא >>

פרק א

משניות: א ב ג ד

עריכה

(א)

בִּשְׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת הַכֹּהֲנִים שׁוֹמְרִים בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ:

בְּבֵית אַבְטִינָס,

בְּבֵית הַנִּיצוֹץ,

וּבְבֵית הַמּוֹקֵד.

בֵּית אַבְטִינָס וּבֵית הַנִּיצוֹץ הָיוּ עֲלִיּוֹת,

וְהָרוֹבִים שׁוֹמְרִים שָׁם.

בֵּית הַמּוֹקֵד, כִּפָּה,

וּבַיִת גָּדוֹל הָיָה,

מֻקָּף רוֹבְדִים שֶׁל אֶבֶן;

וְזִקְנֵי בֵּית אָב יְשֵׁנִים שָׁם,

וּמַפְתְּחוֹת הָעֲזָרָה בְּיָדָם;

וּפִרְחֵי כְּהֻנָּה,

אִישׁ כִּסְתוֹ בָּאָרֶץ.

לֹא הָיוּ יְשֵׁנִים בְּבִגְדֵי קֹדֶשׁ,

אֶלָּא פּוֹשְׁטִין,

וּמְקַפְּלִין וּמַנִּיחִים אוֹתָן תַּחַת רָאשֵׁיהֶן,

וּמִתְכַּסִּין בִּכְסוּת עַצְמָן.

אֵרַע קֶרִי לְאֶחָד מֵהֶן,

יוֹצֵא וְהוֹלֵךְ לוֹ

בַּמְּסִבָּה הַהוֹלֶכֶת תַּחַת הַבִּירָה,

וְהַנֵּרוֹת דּוֹלְקִין מִכָּאן וּמִכָּאן,

עַד שֶׁהוּא מַגִּיעַ לְבֵית הַטְּבִילָה.

וּמְדוּרָה הָיְתָה שָׁם,

וּבֵית כִּסֵּא שֶׁל כָּבוֹד;

וְזֶה הָיָה כְּבוֹדוֹ:

מְצָאוֹ נָעוּל,

יוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ שָׁם אָדָם;

פָּתוּחַ,

יוֹדֵעַ שֶׁאֵין שָׁם אָדָם.

יָרַד וְטָבַל,

עָלָה וְנִסְתַּפָּג,

וְנִתְחַמֵּם כְּנֶגֶד הַמְּדוּרָה.

בָּא וְיָשַׁב לוֹ אֵצֶל אֶחָיו הַכֹּהֲנִים

עַד שֶׁהַשְּׁעָרִים נִפְתָּחִים;

יוֹצֵא וְהוֹלֵךְ לוֹ.

(ב)

מִי שֶׁהוּא רוֹצֶה לִתְרֹם אֶת הַמִּזְבֵּחַ,

מַשְׁכִּים וְטוֹבֵל עַד שֶׁלֹּא יָבוֹא הַמְּמֻנֶּה.

וְכִי בְּאֵיזוֹ שָׁעָה הַמְּמֻנֶּה בָּא?

לֹא כָּל הָעִתִּים שָׁווֹת:

פְּעָמִים שֶׁהוּא בָּא מִקְּרִיאַת הַגֶּבֶר,

אוֹ סָמוּךְ לוֹ,

מִלְּפָנָיו אוֹ מִלְּאַחֲרָיו.

הַמְּמֻנֶּה בָּא וְדוֹפֵק עֲלֵיהֶם, וְהֵם פָּתְחוּ לוֹ.

אָמַר לָהֶן:

מִי שֶׁטָּבַל, יָבוֹא וְיָפִיס.

הֵפִיסוּ;

זָכָה מִי שֶׁזָּכָה.

(ג)

נָטַל אֶת הַמַּפְתֵּחַ וּפָתַח אֶת הַפִּשְׁפָּשׁ,

וְנִכְנַס מִבֵּית הַמּוֹקֵד לָעֲזָרָה.

וְנִכְנְסוּ אַחֲרָיו,

וּשְׁתֵּי אֲבוּקוֹת שֶׁל אוֹר בְּיָדָם.

וְנֶחְלְקוּ לִשְׁתֵּי כִּתּוֹת,

אֵלּוּ הוֹלְכִים בָּאַכְסַדְרָא דֶּרֶךְ הַמִּזְרָח,

וְאֵלּוּ הוֹלְכִים בָּאַכְסַדְרָא דֶּרֶךְ הַמַּעֲרָב.

הָיוּ בּוֹדְקִין וְהוֹלְכִין,

עַד שֶׁמַּגִּיעִין לִמְקוֹם בֵּית עוֹשֵׂי חֲבִתִּים.

הִגִּיעוּ אֵלּוּ וָאֵלּוּ, אָמְרוּ:

שָׁלוֹם,

הַכֹּל שָׁלוֹם.

הֶעֱמִידוּ עוֹשֵׂי חֲבִתִּים לַעֲשׂוֹת חֲבִתִּים.

(ד)

מִי שֶׁזָּכָה לִתְרֹם אֶת הַמִּזְבֵּחַ,

הוּא יִתְרֹם אֶת הַמִּזְבֵּחַ.

וְהֵם אוֹמְרִים לוֹ:

הִזָּהֵר,

שֶׁמָּא תִּגַּע בַּכְּלִי,

עַד שֶׁתְּקַדֵּשׁ יָדֶיךָ וְרַגְלֶיךָ מִן הַכִּיּוֹר;

וַהֲרֵי הַמַּחְתָּה נְתוּנָה בְּמִקְצוֹעַ

בֵּין הַכֶּבֶשׂ לַמִּזְבֵּחַ

בְּמַעֲרָבוֹ שֶׁל כֶּבֶשׂ.

אִין אָדָם נִכְנָס עִמּוֹ,

וְלֹא נֵר בְּיָדוֹ;

אֶלָּא מְהַלֵּךְ לְאוֹר הַמַּעֲרָכָה.

לֹא הָיוּ רוֹאִין אוֹתוֹ,

וְלֹא שׁוֹמְעִין אֶת קוֹלוֹ,

עַד שֶׁשּׁוֹמְעִין קוֹל הָעֵץ שֶׁעָשָׂה בֶּן קָטִין מוּכְנִי לַכִּיּוֹר;

וְהֵן אוֹמְרִים: הִגִּיעַ עֵת.

קִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו מִן הַכִּיּוֹר.

נָטַל מַחְתַּת הַכֶּסֶף,

וְעָלָה לְרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ,

וּפִנָּה אֶת הַגֶּחָלִים הֵילָךְ וְהֵילָךְ

וְחָתָה מִן הַמְּאֻכָּלוֹת הַפְּנִימִיּוֹת,

וְיָרַד.

הִגִּיעַ לָרִצְפָּה.

הָפַךְ פָּנָיו לַצָּפוֹן,

הָלַךְ לְמִזְרָחוֹ שֶׁל כֶּבֶשׁ כְּעֶשֶׂר אַמּוֹת.

צָבַר אֶת הַגֶּחָלִים עַל גַּבֵּי הָרִצְפָּה,

רָחוֹק מִן הַכֶּבֶשׁ שְׁלֹשָׁה טְפָחִים,

מָקוֹם שֶּׁנּוֹתְנִין מֻרְאוֹת הָעוֹף,

וְדִשּׁוּן מִזְבֵּחַ הַפְּנִימִי,

וְהַמְּנוֹרָה.

לדף הראשי • פרק א, תמיד • הפרק הבא >>

משנה תמיד, פרק א':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב