משנה שבת ז רמבם

נוסח הרמב"ם

(א) כלל גדול אמרו בשבת:

כל השוכח - עיקר שבת,

ועשה מלאכות הרבה, בשבתות הרבה -

אינו חייב - אלא חטאת אחת.

והיודע - עיקר שבת,

ועשה מלאכות הרבה, בשבתות הרבה -

חייב - על כל שבת, ושבת.

והיודע - שהיא שבת,

ועשה מלאכות הרבה, בשבתות הרבה -

חייב - על כל מלאכה, ומלאכה.

והעושה מלאכות הרבה,

מעין מלאכה אחת -

אינו חייב - אלא חטאת אחת.

(ב) אבות מלאכות,

ארבעים חסר אחת -

החורש,

והזורע,

והקוצר,

והמעמר,

והדש,

והזורה,

והבורר,

והטוחן,

והמרקד,

והלש,

והאופה,

הגוזז את הצמר,

והמלבנו,

והמנפצו,

והצובעו,

והטווהו,

והמסך,

והעושה שני בתי נירין,

והאורג שני חוטין,

והפוצע שני חוטין,

הקושר;

והמתיר,

והתופר שתי תפירות,

והקורע על מנת לתפור שתי תפירות,

הצד צבי,

והשוחטו,

והמפשיטו,

והמולחו,

והמעבדו,

והמוחקו,

והמחתכו,

הכותב שתי אותות,

והמוחק על מנת לכתוב שתי אותות,

הבונה,

והסותר,

המכבה,

והמבעיר,

והמכה בפטיש,

והמוציא מרשות לרשות,

הרי אלו אבות מלאכות,

ארבעים חסר אחת.

(ג) ועוד כלל אחר, אמרו:

כל הכשר להצניע,

ומצניעין כמוהו,

הוציאו בשבת -

חייב עליו - חטאת.

וכל שאינו כשר להצניע,

ואין מצניעין כמוהו,

הוציאו בשבת -

אינו חייב - אלא למצניעו.

(ד) המוציא -

תבן - כמלוא פי פרה.

עצה - כמלוא פי גמל.

עמיר - כמלוא פי טלה.

עשבים - כמלוא פי גדי.

עלי שום, ועלי בצלים,

לחים - כגרוגרת.

ויבשים - כמלוא פי גדי.

ואין מצטרפין - זה עם זה,

מפני שלא שוו - בשעוריהן.

המוציא אוכלים - כגרוגרת.

מצטרפין - זה עם זה,

מפני ששוו - בשעוריהן.

חוץ מקליפיהן,

וגרעיניהן,

ועוקציהן,

וסובן,

ומורסנן.

רבי יהודה אומר:

חוץ מקליפי עדשים - המתבשלות עמהן.

הדף הראשי של משנה שבת ז

משנה שבת, פרק ז':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב