משנה שבת ד רמבם

נוסח הרמב"םעריכה

(א) במה טומנין, ובמה אין טומנין? -

אין טומנין -
לא בגפת, ולא בזבל, ולא במלח, ולא בסיד, ולא בחול - בין לחים, בין יבשים;
לא בתבן, ולא בזוגין, ולא במוכין, ולא בעשבים - בזמן שהן לחים,
אבל טומנין בהן יבשים.
טומנין -
בכסות, ובפירות, ובכנפי יונה, ובנעורת של פשתן, ובנסורת של חרשים.
רבי יהודה אוסר בדקה, ומתיר בגסה.


(ב) טומנין בשלחין, ומטלטלין אותן;

בגיזי צמר, ואין מטלטלין אותן.
כיצד יעשה? - נוטל את הכסות, והן נופלות.
רבי אלעזר בן עזריה אומר: קופה מטה על צידה ונוטל, שמא יטול ואינו יכול להחזיר.
וחכמים אומרים: נוטל ומחזיר.
אם לא כיסהו מבעוד יום - לא יכסנו משתחשך.
כיסהו ונתגלה - מותר לכסותו.
ממלא את הקיתון, ונותן תחת הכר, או תחת הכסת.


הדף הראשי של משנה שבת ד