משנה שבועות ז רמבם

נוסח הרמב"םעריכה

(א) כל הנשבעין שבתורה נשבעין ולא משלמין אלו נשבעין ונוטלין השכיר והנגזל והנחבל ושכנגדו חשוד על השבועה והחנווני על פנקסו השכיר כיצד אמר לו תן לי שכרי שיש לי בידך והוא אומר נתתי והלה אומר לא נטלתי הרי זה נשבע ונוטל רבי יהודה אומר עד שיהא שם מקצת הודיה יאמר לו תן לי שכרי חמישים דינרין שיש לי בידך והוא אומר שהתקבלת מהן דינר זהב.

(ב) הנגזל כיצד היו מעידין אותו שנכנס לתוך ביתו למשכנו שלא ברשות אמר לו תן לי כלי שנטלת והוא אומר לא נטלתי הרי זה נשבע ונוטל רבי יהודה אומר עד שיהא שם מקצת הודיה יאמר לו שני כלי נטלת והוא אומר לא נטלתי אלא אחד.

(ג) הנחבל כיצד היו מעידין אותו שנכנס לתחת ידו שלם ויצא חבול אמר לו חבלת בי והוא אומר לא חבלתי הרי זה נשבע ונוטל רבי יהודה אומר עד שיהא שם מקצת הודיה יאמר לו חבלת בי שתים והוא אומר לא חבלתי אלא אחת.

(ד) ושכנגדו חשוד על השבועה כיצד אחת שבועת העדות ואחת שבועת הפיקדון ואפילו שבועת שוא היה אחד מהם משחק בקוביה ומלווה בריבית ומפריח יונים וסוחר שביעית שכנגדו נשבע ונוטל היו שניהם חשודים חזרה שבועה למקומה דברי רבי מאיר רבי יוסי אומר יחלוקו.

(ה) החנווני על פנקסו כיצד לא שיאמר לו כתוב בפנקסי שאתה חייב לי מאתיים זוז אלא אמר לו תן לבני סאתים חיטים ולפועלי בסלע מעות והוא אומר נתתי והן אומרין לא נטלנו הוא נשבע ונוטל והן נשבעין ונוטלין אמר בן ננס אלו ואלו באים לידי שבועת שוא אלא הוא נוטל שלא בשבועה והם נוטלים שלא בשבועה.

(ו) אמר לחנווני תן לי בדינר פירות ונתן לו אמר לו תן לי את הדינר אמר לו נתתיו לך ונתתו באמפלי יישבע בעל הבית נתן לו את הדינר ואמר לו תן לי את הפירות אמר לו נתתים לך והולכתם לתוך ביתך יישבע החנווני רבי יהודה אומר כל שהפירות בידו ידו לעליונה אמר לשולחני תן לי בדינר מעות ונתן לו אמר לו תן לי את הדינר אמר לו נתתיו לך ונתתו באמפלי יישבע בעל הבית נתן לו את הדינר ואמר לו תן לי את המעות ואמר לו נתתים לך והשלכתם לתוך כיסך יישבע השולחני רבי יהודה אומר אין דרך השולחני להיות נותן איסר עד שנוטל את דינרו.

(ז) כשם שאמרו הפוגמת כתובתה לא תפרע אלא בשבועה ועד אחד מעידה שהיא פרועה לא תפרע אלא בשבועה מנכסים משועבדים ומנכסי יתומין והנפרעת שלא בפניו לא תפרע אלא בשבועה כן היתומין לא יפרעו אלא בשבועה שלא פקדנו אבא ושלא אמר לנו אבא ושלא מצינו שטר בין שטרותיו של אבא ששטר זה פרוע העיד רבי יוחנן בן ברוקה שאפילו נולד הבן לאחר מיתת האב הרי זה נשבע ונוטל רבן שמעון בן גמליאל אומר אם יש עדים שאמר האב בשעת מיתתו שטר זה אינו פרוע נוטל שלא בשבועה.

(ח) אלו נשבעין שלא בטענה השותפין והאריסין והאפיטרופין והאישה הנושאה ונותנת בתוך הבית ובן הבית אמר לו מה אתה טעונני רצוני שתישבע לי חייב חלקו השותפין והאריסין אינו יכל להשביען נתגלגלה לו שבועה ממקום אחר מגלגלין עליו את הכל והשביעית משמטת את השבועה.

הדף הראשי של משנה שבועות ז