משנה קנים ג א
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר קדשים · מסכת קנים · פרק ג · משנה א | >>
במה דברים אמורים, בכהן נמלך.
אבל בכהן שאינו נמלך, אחת לזו ואחת לזו, שתים לזו ושתים לזו, שלש לזו ושלש לזו:
[ עשה ] כולן למעלה, מחצה כשר ומחצה פסול.
כולן למטן, מחצה כשר ומחצה פסול.
חצים למעלה וחצים למטה: את שלמעלה, מחצה כשר ומחצה פסול, ואת שלמטה, מחצה כשר ומחצה פסול.
משנה מנוקדת
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים?
- בְּכֹהֵן נִמְלָךְ;
- אֲבָל בְּכֹהֵן שֶׁאֵינוֹ נִמְלָךְ,
- אַחַת לָזוֹ וְאַחַת לָזוֹ,
- שְׁתַּיִם לָזוֹ וּשְׁתַּיִם לָזוֹ,
- שָׁלֹשׁ לָזוֹ וְשָׁלֹשׁ לָזוֹ,
- עָשָׂה כֻּלָּן לְמַעְלָה,
- מֶחֱצָה כָּשֵׁר וּמֶחֱצָה פָּסוּל.
- כֻּלָּן לְמַטָּן,
- מֶחֱצָה כָּשֵׁר וּמֶחֱצָה פָּסוּל.
- חֶצְיָם לְמַעְלָה וְחֶצְיָם לְמַטָּה,
- אֵת שֶׁלְּמַעְלָה,
- מֶחֱצָה כָּשֵׁר וּמֶחֱצָה פָּסוּל;
- וְאֵת שֶׁלְּמַטָּה,
- מֶחֱצָה כָּשֵׁר וּמֶחֱצָה פָּסוּל:
- אֵת שֶׁלְּמַעְלָה,
נוסח הרמב"ם
במה דברים אמורים? - בכוהן נמלך.
- אבל בכוהן שאינו נמלך -
- אחת לזו ואחת לזו,
- שתים לזו ושתים לזו,
- שלש לזו ושלש לזו,
- עשה כולם למעלה - מחצה כשר, ומחצה פסול.
- כולם למטה - מחצה כשר, ומחצה פסול.
- חציים למעלה, וחציים למטה -
- את שלמעלה - מחצה כשר, ומחצה פסול,
- ואת שלמטה - מחצה כשר, ומחצה פסול.
פירוש הרמב"ם
זה שהוציא מן הכלל, הוא שב על הלכה רביעית מן הפרק הראשון שאמר "המועט כשר", לפיכך אמר שאין זה אלא בכהן נמלך אם עשה חציין למעלה וחציין למטה, אבל כהן שאינו נמלך אלא עושה לרצונו למעלה ולמטה כשר המרובה.
והוא מגיד מאיזה טעם יהיה כן, ואמר:
- שכל זמן שאפשר לחלק הכל הכלל המעורב, ואין מעופות האשה האחת בשני החצאין יחד, הרי כשעשה חצין למטה וחצין למעלה המחצה כשר ומחצה פסול, לפי שאנו אומרים אפשר לעופות של אחת כולן היו למעלן או למטן שחציו לעולם כשר.
- וזה אפשר להיות כל זמן שיהיה מניין כנגד מניין ליחלק בשני חצאין ומקריבין החצי למעלה וחצי למטה, ושלא יהיו מקצת העופות שהקריבו למעלה ומקצת מה שהקריבו למטה משל אשה אחת, אלא אפשר שהיו כולן מאשה אחת הוא המחצית שנעשה באחד משני הצדדין.
- וכל זמן שאי אפשר ליחלק הכלל המעורב ולעשות חציו למעלה וחציו למטה, אלא בשעופות האחת כבר נעשה מהם למעלה ולמטה, הרי הרוב כשר, לפי שבעלת הרוב היא שנעשה מעופות שלה למעלה ולמטה הכרח.
- ואי אפשר זה אלא כשיהא מניין יותר מהמניין שכנגדו, וביאור זה שיהיו לרחל שתי עופות וללאה ארבעה ונתערבו כולן, והקריבו מהם שלשה למעלה ושלשה למטה, הרי בהכרח שלאה בעלת הארבעה כבר נעשה מעופות שלה למעלה ולמטה, ולפי שנשתתפה בשני הצדדין אמרו שכל עופותיה כשרים, ומה שנעשה מהם למעלה היא עולה ומה שנעשה מהם למטה הוא חטאת, הואיל והכהן לא שאל רשות ממנה כפי מה שהעמדנו דברינו כולו בכהן שאינו נמלך, אלא עושה חטאת מה שירצה ועולה מה שירצה:
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
במה דברים אמורים בכהן נמלך - אפירקא קמא קאי. והכי קאמרינן, במה דברים אמורים דחטאת שנתערבה בעולה שכולם ימותו א, וכן אחת לזו ושתים לזו ושלש לזו דהמועט כשר, הני מילי בכהן שבא להמלך ולשאול איך משפטן. אבל בכהן שאינו נמלך ועשה לדעת עצמו קן שלם למעלה לאשה אחת, עולה כשרה וחטאת פסולה ב. ואם עשה קן שלם למטה, חטאת כשרה ועולה פסולה. הלכך, אחת לזו ואחת לזו שתים לזו כו' ועשה כולן למעלה, מחצה כשר דהיינו עולות, ומחצה פסול היינו חטאות. ואם עשה כולן למטה, חטאות כשרות ועולות פסולות. וכל פרקא קמא מיירי לכתחילה, והאי פרקא מיירי בדיעבד. ובאחת לזו ושתים לזו דאמרן לעיל בנמלך המועט כשר, הכא בלא נמלך המרובה כשר, כיון שעשה חציין למעלה וחציין למטה. כיצד, הרי שמאחת לזו עשה אותו קן של אשה למעלה ומשני קינין של אשה אחרת עשה פרידה אחת מהן למעלה כדי שיהיו חציין למעלה, ונשארו שלש פרידות למטה, הרי כשר שתי עולות למעלה ושתי חטאות למטה, הרי שני קינין כשרים ושלישי פסול, וזהו המרובה כשר. וכן שתים לזו ושלש לזו, מן השני קינים יש ארבע פרידות למעלה, ועוד לקח פרידה אחת מן השלשה קינין, הרי חמש פרידות למעלה וחמש פרידות למטה, מן החמש פרידות של מעלה יש שלש עולות, ושלמטה שלש חטאות, הרי שלשה קינין כשרים, וזהו המרובה כשר, ומיהו עשר לזו ומאה לזו, אי אפשר למצוא בענין זה לפי שהן זוגות, וצריך לומר דהמרובה כשר דתנן במתניתין אינו חוזר אלא לאחת לזו ושתים לזו כו' שאינן זוגות, ואיידי דתנן לעיל בכהאי גוונא המועט כשר, תנא נמי בכהאי גוונא המרובה כשר באינו נמלך. ומיהו אף בעשר לזו ומאה לזו המרובה כשר, שאין פסול מהן אלא עשרה קינים, דשמא כל הקינים של אשה אחת למעלה ונפסלו החטאות, או כולן למטה ונפסלו העולות, ועל כרחך עשרה קינים שלימים פסולים:
את שלמעלה מחצה כשר ומחצה פסול - כיון שעשה קן שלם למעלה. והואיל שקינים האלו לשתי נשים, יביאו קן אחד בשותפות ויתנו ביניהן, אם משל ראשון עולה ללאה, תהא באחרון חטאת ללאה, או איפכא. ודוקא עשה קן שלם למעלה, אבל אם חילק הקינים פרידה אחת למעלה ופרידה אחת למטה, הכל כשר, שאני אומר עולה למעלה וחטאת למטה, שהקינים מתפרשים בעשיית כהן:
פירוש תוספות יום טוב
במה דברים אמורים בכהן נמלך. כתב הר"ב אפרקא קמא קאי והכי קאמרינן בד"א דחטאת שנתערבה בעולה שכולם ימותו. וכ"כ המפרש ומשום מתני' ג' הוא דנקטי הכי דהא הכא בסתומה אנן קיימין. ולשון הרמב"ם זה [בד"א] הוא שב על הלכה רביעית מן הפרק הראשון שאמר המועט כשר:
אבל בכהן שאינו נמלך. פי' הר"ב ועשה לדעת עצמו קן שלם למעלה לאשה אחת כו'. ומסיים המפרש וכיון שקנין אלו לשתי נשים יביאו קן אחד בשותפות ויתנו ביניהן כו' ודוקא קן שלם למעלה כו' כמ"ש הר"ב בסוף מתני' וכולה פרקין כמ"ד בעלי חיים אינן נדחין ומשום הכי אי אקריב ארצי ועיין מ"ש במ"ח פרק ט' דפסחים:
פירוש עיקר תוספות יום טוב
(א) (על הברטנורא) וכ"כ המפרש. ומשום משנה ג' הוא דנקטי הכי. דהא הכא בסתומה אנן קיימינן:
(ב) (על הברטנורא) ויעשו כמו שכתב הר"ב בסוף מתנינין. וכולה פרקין כמאן דאמר בעלי חיים אינן נידחין, ומשום הכי כי אקריב ארצי:
מלאכת שלמה (שלמה עדני)
במה דברים אמורים בכהן נמלך: בזבחים פ' התערובות דף ע"ג:
אחת לזו ואחת לזו שתים לזו ושתים לזו: שנתערבו שוה בשוה בזה אפילו בנמלך יש להכשיר החצי כיון שהם סתומות ויעשה קן אחד למעלה וא' למטה והקן האחר ימות ויתנו ביניהם אבל אחת לזו ושתים לזו ושלש לזו דתנן לעיל המועט כשר הכא דלא נמלך המרובה לשר כיון שעשה חציין למעלה וחציין למטה: בפי' רעז"ל ומיהו אף בעשר לזו ומאה לזו המרובה כשר כתב עליו הר"ס אוחנא ז"ל פי' אם נפרש המרובה כשר כאלו אמר הרוב כשר וזה לא שייך כ"א כשלא יהיו זוגות כגון חמשה למעלה או למטה שהרוב שלהן הוא ג' וכן שבע הרוב שלהן הוא ד' אבל כשיהיה זוגות לא יצדק זה הפירוש ומיהו נוכל לפרש המרובה כשר בערך הנשים כגון ב' לזו וג' לזו המרובה הוא ג' וכן עשר לזו ומאה לזו המרובה הוא מאה וזה יצדק בכל ע"כ. בסוף לשון רעז"ל ועל כרחך עשרה קנים שלמים פסולים. אמר המלקט פי' המפרש שבתלמוד עוד ובלא הוקבעו כל אחד לאשה אחת מיירי אבל המאה כשרים מאחר שהן סתומות שחצין שלמעלה עולות וחצין שלמטה חטאות ולי נראה שהאשה שהביאה מאה צריכה להביא עשר חציין עולות וחציין חטאות שכשנעשו נ"ה למעלה ונ"ה למטה שמא העשר של אשה אחרת נעשו כולן למעלה ואין לאשה שהביאה מאה למעלה כי אם מ"ה וצריכה עוד להביא ה' [למעלה] או שמא למטה נעשו ולא נשאר לאשה שהביאה מאם כי אם מ"ה וצריכה עוד להביא חמשה למטה ע"כ: מלות מחצה כשר ומחצה פסול הכתובות בראש המשנה טעות וביד כוליה מתני' עד סוף סי' ד' פ"ח דהלכות פסולי המוקדשין:
תפארת ישראל
יכין
בכהן נמלך: אפרקא קמא קאי, דתני התם [פ"א מ"ב וג'] ג' בבי בסתומים שנתערבו, א' לזו ואחד לזו וכו' מחצה כשר, אחד לזו וג' לזו וכו' המועט כשר, וחטאת שנתערבה בעולה וכו' כולן ימותו, ואהנך בבא קאמר הכא בד"א וכו', ור"ל דכל זה לכתחילה, שהכהן נמלך ובא לשאל מהב"ד האיך יעשה, אבל וכו':
אבל בכהן שאינו נמלך: רק כבר הקריב הכל לדעת עצמו:
שלש לזו ושלש לזו: וכולן סתומות ונתערבו, דאמרינן לעיל פ"א מ"ג דלכתחלה רק מחצה כשר, דהיינו חצי חציין לחטאות וחצי חציין לעולות, אבל הכא שכבר הקריבן עשה וכו':
מחצה כשר ומחצה פסול: דהיינו רק החצי שהן עולות, דהרי חצי מנין הפרידות חטאות היו, וכשהקריבן למעלה נפסלו:
מחצה כשר ומחצה פסול: דהרי חצי מניין הפרידות עולות היו והוא הקריבן למטה:
חצים למעלה וחצים למטה: לא מיירי שהיה כל קן וקן מקושר ב' לבד, ונתערבו הקנין, ובא הכהן וחילק כל קן וקן, והקריב מכל קן א' למטה וא' למעלה, ליתא, דאי כך עשה בכה"ג היו כולן כשרות, אלא מיירי שהיה כל פרידה ופרידה לבד, ונתערבו הפרידות, והכהן חילק מנין הפרידות, חצי מניינן הקריב למטה, ושאר החצי למעלה:
ואת שלמטה מחצה כשר ומחצה פסול: שהרי החשש היותר גדול שאפשר שיהיה לך, הוא שמא כל קיני אשה אחת עשה למעלה, וכל קיני האשה אחרת הקריב למטה, והרי גם בכה"ג נפסל רק החצי שלמטה והחצי שלמעלה. והרי אפשר שלא הקריב כל קיני אשה א' במקום א', רק חילקם, והקריב קצת מהן למטה וקצת מהן למעלה, והוכשרו יותר מחצי התערובות. רק דאנן חיישינן לחומרא:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת