משנה פאה ח ד
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר זרעים · מסכת פאה · פרק ח · משנה ד | >>
נאמנים על הירק חי, ואין נאמנים על המבושל, אלא אם כן היה לו דבר מועט, שכן דרך בעל הבית להיות מוציא מלפסו.
משנה מנוקדת
נֶאֱמָנִים עַל הַיָּרָק חַי,
- וְאֵין נֶאֱמָנִים עַל הַמְּבֻשָּׁל,
- אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה לוֹ דָּבָר מֻעָט;
- שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ בַּעַל הַבַּיִת לִהְיוֹת מוֹצִיא מִלְּפָסוֹ.
נוסח הרמב"ם
נאמנין על הירק - חי;
- ואינן נאמנין עליו - מבושל,
- אלא אם כן היה לו דבר מועט,
- שכן דרך בעל הבית להיות מוציא מלפסו.
- ואינן נאמנין עליו - מבושל,
פירוש הרמב"ם
מלפסו — מין ממיני כלי הבישול נקרא "לפס". והיו מבשלין בו הירקות:
פירוש רבינו שמשון
נאמן על הירק חי. לומר של מעשר הוא דירק חייב במעשר מדרבנן כדתנן בפרק קמא דמעשרות (מ"ד):
דבר מועט. נאמן אף על המבושל דפעמים שבעל הבית שכח מלעשר ומעשר מן המבושל מתוך לפסו דבר מועט:
ירושלמי (שם) אלין דבי אסי בשלון ירק ואנשון מתקנתיה סלק גמליאל זוגא ותקניה מגו לפסא:
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
נאמנים - העניים על הירק חי לומר של מעשר עני הוא, דירק חייב במעשר מדרבנן יד:
דבר מועט - נאמנים אף על המבושל, דפעמים שבעה"ב שכח מלעשר ומעשר מן המבושל מתוך הקדרה:
מלפסו - הקדרה או הפרור שמבשל בה:
פירוש תוספות יום טוב
נאמנין על הירק. פירש הר"ב לומר של מעשר עני הוא. דירק חייב במעשרות [מדרבנן] מסיים הר"ש כדתנן [בפ"ק] דמעשרות. ובפ"ק דפאה משנה ד' מסיק הר"ש הטעם לחלק למה חייבו חכמים ירק במעשר ולא בפאה דהואיל ואין מכניסו לקיום יש ריוח מועט לעניים ואם ישמרו על הפאה יפסידו במקום אחר מללקט ולהביא מתנות אחרות:
מלפסו פירש הר"ב קדרה ופרור ובסוף פרק י דכלים מפרש מחבת גדולה:
פירוש עיקר תוספות יום טוב
(יד) (על הברטנורא) הטעם לחלק למה חייבו חכמים ירק במעשר ולא בפאה דהואיל ואינו מכניסו לקיום יש ריוח מועט לעניים ואם ישמרו על הפאה יפסידו במקום אחר מללקט ולהביא מתנות אחרות. הר"ש:
מלאכת שלמה (שלמה עדני)
אא"כ היה לו דבר מועט: פי' החכם ה"ר יהוסף אשכנזי ז"ל כי כשבעה"ב ליקט ירק לצרכו אינו מוציא ממנו מ"ע כך כשהוא חי. כי אינו ראוי לעני שאין העני רוצה ליטפל בו ולבשלו בעבור שהוא מעט. וע"כ הבעה"ב מבשלו תחלה ואח"כ נותנו לעני כך מבושל אבל אם יש לעני ירק מבושל הרבה והוא אומר שמ"ע הוא שנתנו לו כך מבושל אינו נאמן כי אין בעה"ב רגיל לבשלו תחלה כשהוא הרבה ע"כ:
שכן דרך בעה"ב להיות מוציא מלפסו: כתב הרמב"ם ז"ל ומתוך שיכול לומר בעל הבית נתנו לי יכול לומר נמי בשלתיו ממתנותי ע"כ:
תפארת ישראל
יכין
נאמנים על הירק חי ואין נאמנים על המבושל אא"כ היה לו דבר מועט שכן דרך בעל הבית להיות מוציא מלפסו: מאלפסו כששכח לעשר מקודם דירק חייב במעשר מד"ס. ולא בפאה. דהריוח מועט לעני. ולא ירצה להמתין עליה. להפסיד עי"ז מתנות אחרות. ותלך הפאה עי"ז לאיבוד:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת