משנה עדיות ב רמבם

נוסח הרמב"ם

(א) רבי חנינה סגן הכהנים, העיד ארבעה דברים.

מימיהם של כהנים,

לא נמנעו מלשרוף את הבשר - שנטמא בוולד הטומאה

עם הבשר - שנטמא באב הטומאה,

אף על פי שמוסיפין לו טומאה, על טומאתו.

הוסיף רבי עקיבה -

מימיהם של כהנים,

לא נמנעו מלהדליק את השמן - שנפסל בטבול יום,

בנר - שנטמא בטמא מת,

אף על פי שמוסיפין לו טומאה, על טומאתו.

(ב) אמר רבי חנינה סגן הכהנים:

מימי לא ראיתי, עור יוצא לבית השריפה.

אמר רבי עקיבה: מדבריו למדנו,

שהמפשיט את הבכור, ונמצא טריפה - שיאותו הכהנים בעורו.

וחכמים אומרין: אין לא ראיתי - ראיה,

אלא יוצא לבית השריפה.

(ג) אף הוא העיד,

על כפר קטן שהיה בצד ירושלים,

והיה בו זקן אחד,

והיה מלווה לכל בני הכפר,

וכותב בכתב ידו - ואחרים חותמין.

ובא מעשה לפני חכמים - והתירו.

לפי דרכך אתה למד -

שהאשה - כותבת את גיטה,

והאיש - כותב את שוברו,

שאין קיום הגט - אלא בחותמיו.

ועל המחט הנמצאת בבשר -

שהסכין, והידים - טהורות,

והבשר - טמא.

ואם נמצאת בפרש - הכל טהור.

(ד) שלשה דברים, אמר רבי ישמעאל לפני חכמים, בכרם ביבנה.

על ביצה טרופה -

שהיא נתונה על גבי ירק של תרומה - שהיא חיבור,

ואם היתה כמין כובע - אינה חיבור.

ועל שיבולת שבקציר, וראשה מגיע לקמה -

אם נקצרת עם הקמה - הרי של בעל הבית,

ואם לאו - הרי היא של עניים.

ועל גינה קטנה, שהיא מוקפת עריס -

אם יש בה כמלוא בוצר וסלו מכאן, ומלוא בוצר וסלו מכאן - תזרע,

ואם לאו - לא תזרע.

(ה) שלשה דברים, אמרו לפני רבי ישמעאל,

ולא אמר בהן - לא איסור, ולא היתר,

ופירשן - רבי יהושע בן מתיה.

המפיס מורסה בשבת -

אם לעשות לה פה - חייב,

ואם להוציא ממנה ליחה - פטור.

והצד נחש בשבת -

אם כמתעסק, שלא ישכנו - פטור,

ואם לרפואה - חייב.

ועל לפסין ארניות -

שהן טהורות - באוהל המת,

וטמאות - במשא הזב.

רבי אליעזר ברבי צדוק אומר:

אף במשא הזב - טהורות,

מפני שלא נגמרה מלאכתן.

(ו) שלשה דברים, אמר רבי ישמעאל,

ולא הודה לו רבי עקיבה.

השום, והבוסר, והמלילות, שריסקן מבעוד יום -

שרבי ישמעאל אומר: יגמור משתחשך.

ורבי עקיבה אומר: לא יגמור.

(ז) שלשה דברים, אמרו לפני רבי עקיבה,

שנים - משום רבי אליעזר,

ואחד - משום רבי יהושע.

שנים משום רבי אליעזר -

יוצאה אשה - בעיר של זהב.

מפריחי יונים - פסולים לעדות.

ואחד משום רבי יהושע -

השרץ בפי החולדה, מהלכת על גבי כיכרות של תרומה -

ספק נגע, וספק לא נגע - ספקו טהור.

(ח) שלשה דברים, אמר רבי עקיבה,

על שנים - הודו לו,

ועל אחד - לא הודו לו.

על סנדל של סיידין - שהוא טמא מדרס,

ועל שירי תנור - ארבעה, שהיו אומרין שלשה,

והודו לו.

ועל אחד לא הודו לו -

על כיסא, שניטלו שנים מחיפוייו זה בצד זה -

שרבי עקיבה - מטמא,

וחכמים - מטהרין.

(ט) הוא היה אומר:

האב זוכה לבן -

בנואי, בכוח, בעושר, בחכמה, ובשנים,

ובמספר דורות לפניו - הוא הקץ,

שנאמר: "קורא הדורות מראש" (ישעיהו מא ד)

אף על פי שנאמר: "ועבדום ועינו אותם ארבע מאות שנה" (בראשית טו יג),

אמר: "ודור רביעי ישובו הנה" (בראשית טו טז).

(י) אף הוא אמר חמישה דברים, של שנים שנים עשר חודש.

משפט דור המבול - שנים עשר חודש.

משפט איוב - שנים עשר חודש.

משפט המצריים - שנים עשר חודש.

משפט גוג לעתיד לבוא - שנים עשר חודש.

משפט רשעים בגיהנם - שנים עשר חודש,

שנאמר: "והיה מדי חודש בחודשו" (ישעיהו סו כג).

רבי יוחנן בן נורי אומר:

מן הפסח ועד העצרת -

שנאמר: "ומדי שבת בשבתו" (שם).

הדף הראשי של משנה עדיות ב

משנה עדיות, פרק ב':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב