משנה עדויות ב ב

(הופנה מהדף משנה עדיות ב ב)

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נזיקין · מסכת עדויות · פרק ב · משנה ב | >>

אמר רבי חנינא סגן הכהנים, מימי לא ראיתי עור יוצא לבית השרפה.

אמר רבי עקיבא מדבריו למדנו, שהמפשיט את הבכור ונמצא טרפה, שיאותו הכהנים בעורו.

וחכמים אומרים, לא ראינו אינו ראיה, אלא יוצא לבית השרפה.

אָמַר רַבִּי חֲנִינָא סְגַן הַכֹּהֲנִים:

מִיָּמַי לֹא רָאִיתִי עוֹר יוֹצֵא לְבֵית הַשְּׂרֵפָה.
אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא:
מִדְּבָרָיו לָמַדְנוּ,
שֶׁהַמַּפְשִׁיט אֶת הַבְּכוֹר וְנִמְצָא טְרֵפָה,
שֶׁיֵּאוֹתוּ הַכֹּהֲנִים בְּעוֹרוֹ.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
לֹא רָאִינוּ אֵינוֹ רְאָיָה,
אֶלָּא יוֹצֵא לְבֵית הַשְּׂרֵפָה:

אמר רבי חנינה סגן הכהנים:

מימי לא ראיתי, עור יוצא לבית השריפה.
אמר רבי עקיבה: מדבריו למדנו,
שהמפשיט את הבכור, ונמצא טריפה - שיאותו הכהנים בעורו.
וחכמים אומרין: אין לא ראיתי - ראיה,
אלא יוצא לבית השריפה.

דברי רבי עקיבא הם בבכור בעל מום שנשחט על פי חכם בשאר ארצות כמו שמבואר במסכת בכורות, וכשנמצא טריפה מותר ליהנות בעורו. אם היה אותו הבכור ביד כהן יהנה ממנו הכהן, ואם הוא ביד ישראל יהנה ממנו ישראל, כמו שנבאר במקומו בבכורות.

והלכה כרבי עקיבא בזה.

ודברי חכמים בבכור תמים כשנשחט להקריבו במקדש ונמצא טריפה, דינו לדעת חכמים שיקבר הבשר וישרף העור.

והלכה כחכמים:


לא ראיתי עור יוצא לבית השריפה - לאחר שהופשט אם נמצאת טריפה. אע"פ שפסול זה היה בו קודם הפשט, הואיל ולא ניכר אלא לאחר הפשט:

שהמפשיט את הבכור ונמצא טריפה - הא קמ"ל ר' עקיבא, דאפילו בכור בעל מום הנשחט במדינה על מומו ולא התירו הכתוב אלא באכילה כדכתיב (דברים טו) בשעריך תאכלנו, אבל אם מת, עורו אסור וטעון קבורה, ואשמעינן ר"ע דהיכא דלא הוכר טרפותו עד לאחר הפשט, התירתו שחיטתו והפשטו לעורו כאילו נזרק דמו במקדש:

יאותו הכהנים בעורו - ואינו נשרף:

אין לא ראיתי ראיה - שמא לא אירע בימיו שימצא טריפה לאחר הפשט, ואם אירע ושרפוהו הוא לא ראה:

אלא יצא לבית השריפה - הואיל וקודם הפשט בא. והלכה כר"ע בבכור בעל מום כשהתירו מומחה. אבל לא התירו מומחה לא. והלכה כחכמים בבכור תמים, דבשר בקבורה ועור בשריפה:

מימי לא ראיתי עור וכו'. משנה זו שנויה במתני' ד' פי"ב דזבחים ושם מקומה ומה שראוי להוסיף בה הנני יוסיף שם בס"ד:

.אין פירוש למשנה זו

א"ר חנניא וכו':    שנויה היא בפי"ב דמסכת זבחים. וראיתי שכתב הר"ר יהוסף ז"ל מימי לא ראיתי עור יוצא ברוב הספרים גרסינן עור חולין יוצא וכו' אין לא ראינו גרסינן וכן הוא ברוב הספרים:

יכין

אמר רבי חנינא סגן הכהנים מימי לא ראיתי עור:    של קדשים [זבחים פי"ב מ"ד]:

יוצא לבית השרפה:    אף שנטרף הקרבן אחר הפשט:

אמר רבי עקיבא מדבריו למדנו שהמפשיט את הבכור ונמצא טרפה:    לא נודע טריפות הבהמה עד אחר שהופשטה:

שיאותו הכהנים בעורו:    קמ"ל אפילו בכור בעל מום שנשחט בחוץ כדינו, אף שאין דמו נזרק במקדש, אפ"ה בלא נודע טריפתו עד אחר שהופשט העור מותר:

בועז

פירושים נוספים