משנה עדויות ב רמבם

נוסח הרמב"ם

עריכה

(א) רבי חנינה סגן הכהנים, העיד ארבעה דברים.

מימיהם של כהנים,
לא נמנעו מלשרוף את הבשר - שנטמא בוולד הטומאה
עם הבשר - שנטמא באב הטומאה,
אף על פי שמוסיפין לו טומאה, על טומאתו.
הוסיף רבי עקיבה -
מימיהם של כהנים,
לא נמנעו מלהדליק את השמן - שנפסל בטבול יום,
בנר - שנטמא בטמא מת,
אף על פי שמוסיפין לו טומאה, על טומאתו.


(ב) אמר רבי חנינה סגן הכהנים:

מימי לא ראיתי, עור יוצא לבית השריפה.
אמר רבי עקיבה: מדבריו למדנו,
שהמפשיט את הבכור, ונמצא טריפה - שיאותו הכהנים בעורו.
וחכמים אומרין: אין לא ראיתי - ראיה,
אלא יוצא לבית השריפה.


(ג) אף הוא העיד,

על כפר קטן שהיה בצד ירושלים,
והיה בו זקן אחד,
והיה מלווה לכל בני הכפר,
וכותב בכתב ידו - ואחרים חותמין.
ובא מעשה לפני חכמים - והתירו.
לפי דרכך אתה למד -
שהאשה - כותבת את גיטה,
והאיש - כותב את שוברו,
שאין קיום הגט - אלא בחותמיו.
ועל המחט הנמצאת בבשר -
שהסכין, והידים - טהורות,
והבשר - טמא.
ואם נמצאת בפרש - הכל טהור.


(ד) שלשה דברים, אמר רבי ישמעאל לפני חכמים, בכרם ביבנה.

על ביצה טרופה -
שהיא נתונה על גבי ירק של תרומה - שהיא חיבור,
ואם היתה כמין כובע - אינה חיבור.
ועל שיבולת שבקציר, וראשה מגיע לקמה -
אם נקצרת עם הקמה - הרי של בעל הבית,
ואם לאו - הרי היא של עניים.
ועל גינה קטנה, שהיא מוקפת עריס -
אם יש בה כמלוא בוצר וסלו מכאן, ומלוא בוצר וסלו מכאן - תזרע,
ואם לאו - לא תזרע.


(ה) שלשה דברים, אמרו לפני רבי ישמעאל,

ולא אמר בהן - לא איסור, ולא היתר,
ופירשן - רבי יהושע בן מתיה.
המפיס מורסה בשבת -
אם לעשות לה פה - חייב,
ואם להוציא ממנה ליחה - פטור.
והצד נחש בשבת -
אם כמתעסק, שלא ישכנו - פטור,
ואם לרפואה - חייב.
ועל לפסין ארניות -
שהן טהורות - באוהל המת,
וטמאות - במשא הזב.
רבי אליעזר ברבי צדוק אומר:
אף במשא הזב - טהורות,
מפני שלא נגמרה מלאכתן.


(ו) שלשה דברים, אמר רבי ישמעאל,

ולא הודה לו רבי עקיבה.
השום, והבוסר, והמלילות, שריסקן מבעוד יום -
שרבי ישמעאל אומר: יגמור משתחשך.
ורבי עקיבה אומר: לא יגמור.


(ז) שלשה דברים, אמרו לפני רבי עקיבה,

שנים - משום רבי אליעזר,
ואחד - משום רבי יהושע.
שנים משום רבי אליעזר -
יוצאה אשה - בעיר של זהב.
מפריחי יונים - פסולים לעדות.
ואחד משום רבי יהושע -
השרץ בפי החולדה, מהלכת על גבי כיכרות של תרומה -
ספק נגע, וספק לא נגע - ספקו טהור.


(ח) שלשה דברים, אמר רבי עקיבה,

על שנים - הודו לו,
ועל אחד - לא הודו לו.
על סנדל של סיידין - שהוא טמא מדרס,
ועל שירי תנור - ארבעה, שהיו אומרין שלשה,
והודו לו.
ועל אחד לא הודו לו -
על כיסא, שניטלו שנים מחיפוייו זה בצד זה -
שרבי עקיבה - מטמא,
וחכמים - מטהרין.


(ט) הוא היה אומר:

האב זוכה לבן -
בנואי, בכוח, בעושר, בחכמה, ובשנים,
ובמספר דורות לפניו - הוא הקץ,
שנאמר: "קורא הדורות מראש" (ישעיהו מא ד)
אף על פי שנאמר: "ועבדום ועינו אותם ארבע מאות שנה" (בראשית טו יג),
אמר: "ודור רביעי ישובו הנה" (בראשית טו טז).


(י) אף הוא אמר חמישה דברים, של שנים שנים עשר חודש.

משפט דור המבול - שנים עשר חודש.
משפט איוב - שנים עשר חודש.
משפט המצריים - שנים עשר חודש.
משפט גוג לעתיד לבוא - שנים עשר חודש.
משפט רשעים בגיהנם - שנים עשר חודש,
שנאמר: "והיה מדי חודש בחודשו" (ישעיהו סו כג).
רבי יוחנן בן נורי אומר:
מן הפסח ועד העצרת -
שנאמר: "ומדי שבת בשבתו" (שם).


הדף הראשי של משנה עדיות ב