משנה סנהדרין א רמבם

נוסח הרמב"ם

עריכה

(א) דיני ממונות - בשלשה.

גזילות, וחבלות - בשלשה.
נזק, וחצי נזק,
תשלומי כפל, ותשלומי ארבעה וחמישה,
האונס, והמפתה, והמוציא שם רע -
בשלשה - דברי רבי מאיר.
וחכמים אומרין: המוציא שם רע - בעשרים ושלשה, מפני שיש בו דיני נפשות.

(ב) מכות - בשלשה.

עיבור החודש - בשלשה.
עיבור השנה -
בשלשה - דברי רבי מאיר.
רבן שמעון בן גמליאל אומר:
בשלשה - מתחילין,
בחמישה - נושאין ונותנין,
וגומרין - בשבעה.
ואם גמרו בשלשה - מעוברת.

(ג) סמיכת זקנים, ועריפת העגלה -

בשלשה - דברי רבי מאיר.
רבי יהודה אומר: בחמישה.
חליצה, ומיאונין - בשלשה.
ההקדשות - בשלשה.
נטע רבעי, ומעשר שני שאין דמיו ידועין - בשלשה.
הערכים המיטלטלים - בשלשה.
רבי יהודה אומר: ואחד מהן - כוהן.
ובקרקעות - תשעה, וכוהן.
ואדם - כיוצא בהן.

(ד) דיני נפשות - בעשרים ושלשה.

והרובע, והנרבע - בעשרים ושלשה,
שנאמר: "והרגת את האשה, ואת הבהמה" (ויקרא כ טז),
ואומר: "ואת הבהמה תהרוגו" (ויקרא כ טו).
שור הנסקל - בעשרים ושלשה,
שנאמר: "השור יסקל, וגם בעליו יומת" (שמות כא כט),
כמיתת הבעלים - כן מיתת השור.
הארי, והדוב, והנמר, והברדלס, והנחש,
מיתתן - בעשרים ושלשה.
רבי אליעזר אומר: כל הקודם להורגן - זכה.
רבי עקיבה אומר: מיתתן - בעשרים ושלשה.

(ה) אין דנין, לא את השבט, ולא את נביא השקר, ולא את כוהן גדול -

אלא בבית דין של שבעים ואחד.
אין מוציאין למלחמת הרשות - אלא על פי בית דין של שבעים ואחד.
אין עושין סנהדריות לשבטים - אלא בבית דין של שבעים ואחד.
אין מוסיפין על העיר, ועל העזרות - אלא על פי בית דין של שבעים ואחד.
אין עושין עיר הנידחת - אלא על פי בית דין של שבעים ואחד.
ואין עושין עיר הנידחת - בספר.
ולא - שלש עיר הנידחת.
אבל עושין אחת, או שתים.

(ו) סנהדרי גדולה - היתה של שבעים ואחד.

וקטנה - של עשרים ושלשה.
מנין לגדולה - שהיא של שבעים ואחד?
שנאמר: "אספה לי שבעים איש מזקני ישראל" (במדבר יא טז),
ומשה על גביהן - הרי שבעים ואחד.
רבי יהודה אומר: שבעים.
ומנין לקטנה - שהיא של עשרים ושלשה?
שנאמר: "ושפטו העדה", "והצילו העדה" (במדבר לה כד-כה),
עדה שופטת, ועדה מצלת - הרי עשרים,
ומנין לעדה - שהיא עשרה?
שנאמר: "עד מתי לעדה הרעה" (במדבר יד כז) - יצאו יהושע וכלב,
ומנין להביא עוד שלשה?
ממשמע שנאמר: "לא תהיה אחרי רבים לרעות" (שמות כג ב), שומע אני שאומר היה עמהם לטובה,
אם כן למה נאמר: "אחרי רבים להטות" (שם),
לא כהטותך לטובה, הטותך לרעה -
הטותך לטובה - על פי אחד,
ולרעה - על פי שנים,
אין בית דין שקול, מוסיף עליהם עוד אחד - הרי עשרים ושלשה.
וכמה יהא בעיר, ותהא ראויה לסנהדרין? - מאה ועשרים.
רבי נחמיה אומר: מאתים ושלשים - כדי שרי עשרות.

הדף הראשי של משנה סנהדרין א