משנה סנהדרין א רמבם
נוסח הרמב"ם
עריכה(א) דיני ממונות - בשלשה.
- גזילות, וחבלות - בשלשה.
- נזק, וחצי נזק,
- תשלומי כפל, ותשלומי ארבעה וחמישה,
- האונס, והמפתה, והמוציא שם רע -
- בשלשה - דברי רבי מאיר.
- וחכמים אומרין: המוציא שם רע - בעשרים ושלשה, מפני שיש בו דיני נפשות.
(ב) מכות - בשלשה.
- עיבור החודש - בשלשה.
- עיבור השנה -
- בשלשה - דברי רבי מאיר.
- רבן שמעון בן גמליאל אומר:
- בשלשה - מתחילין,
- בחמישה - נושאין ונותנין,
- וגומרין - בשבעה.
- ואם גמרו בשלשה - מעוברת.
(ג) סמיכת זקנים, ועריפת העגלה -
- בשלשה - דברי רבי מאיר.
- רבי יהודה אומר: בחמישה.
- חליצה, ומיאונין - בשלשה.
- ההקדשות - בשלשה.
- נטע רבעי, ומעשר שני שאין דמיו ידועין - בשלשה.
- הערכים המיטלטלים - בשלשה.
- רבי יהודה אומר: ואחד מהן - כוהן.
- ובקרקעות - תשעה, וכוהן.
- ואדם - כיוצא בהן.
(ד) דיני נפשות - בעשרים ושלשה.
- והרובע, והנרבע - בעשרים ושלשה,
- שנאמר: "והרגת את האשה, ואת הבהמה" (ויקרא כ טז),
- ואומר: "ואת הבהמה תהרוגו" (ויקרא כ טו).
- שור הנסקל - בעשרים ושלשה,
- שנאמר: "השור יסקל, וגם בעליו יומת" (שמות כא כט),
- כמיתת הבעלים - כן מיתת השור.
- הארי, והדוב, והנמר, והברדלס, והנחש,
- מיתתן - בעשרים ושלשה.
- רבי אליעזר אומר: כל הקודם להורגן - זכה.
- רבי עקיבה אומר: מיתתן - בעשרים ושלשה.
(ה) אין דנין, לא את השבט, ולא את נביא השקר, ולא את כוהן גדול -
- אלא בבית דין של שבעים ואחד.
- אין מוציאין למלחמת הרשות - אלא על פי בית דין של שבעים ואחד.
- אין עושין סנהדריות לשבטים - אלא בבית דין של שבעים ואחד.
- אין מוסיפין על העיר, ועל העזרות - אלא על פי בית דין של שבעים ואחד.
- אין עושין עיר הנידחת - אלא על פי בית דין של שבעים ואחד.
- ואין עושין עיר הנידחת - בספר.
- ולא - שלש עיר הנידחת.
- אבל עושין אחת, או שתים.
(ו) סנהדרי גדולה - היתה של שבעים ואחד.
- וקטנה - של עשרים ושלשה.
- מנין לגדולה - שהיא של שבעים ואחד?
- שנאמר: "אספה לי שבעים איש מזקני ישראל" (במדבר יא טז),
- ומשה על גביהן - הרי שבעים ואחד.
- רבי יהודה אומר: שבעים.
- שנאמר: "אספה לי שבעים איש מזקני ישראל" (במדבר יא טז),
- ומנין לקטנה - שהיא של עשרים ושלשה?
- שנאמר: "ושפטו העדה", "והצילו העדה" (במדבר לה כד-כה),
- עדה שופטת, ועדה מצלת - הרי עשרים,
- ומנין לעדה - שהיא עשרה?
- שנאמר: "עד מתי לעדה הרעה" (במדבר יד כז) - יצאו יהושע וכלב,
- ומנין לעדה - שהיא עשרה?
- ומנין להביא עוד שלשה?
- ממשמע שנאמר: "לא תהיה אחרי רבים לרעות" (שמות כג ב), שומע אני שאומר היה עמהם לטובה,
- אם כן למה נאמר: "אחרי רבים להטות" (שם),
- לא כהטותך לטובה, הטותך לרעה -
- הטותך לטובה - על פי אחד,
- ולרעה - על פי שנים,
- אין בית דין שקול, מוסיף עליהם עוד אחד - הרי עשרים ושלשה.
- וכמה יהא בעיר, ותהא ראויה לסנהדרין? - מאה ועשרים.
- רבי נחמיה אומר: מאתים ושלשים - כדי שרי עשרות.
הדף הראשי של משנה סנהדרין א
משנה סנהדרין, פרק א':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב