משנה נדרים א דפוסים

| משנה נדרים א דפוסים | >>
  • כל כינויי נדרים – כנדרים,
וחרמים – כחרמים,
ושבועות – כשבועות,
ונזירות – כנזירות.
  • האומר לחבירו:
"מודרני ממך",
"מופרשני ממך",
"מרוחקני ממך",
"שאיני אוכל לך",
"שאיני טועם לך" –
אסור.
  • "מנודה אני לך" –
רבי עקיבא היה חוכך בזה להחמיר.
  • "כנדרי רשעים" – נדר בנזיר, ובקרבן, ובשבועה.
"כנדרי כשרים" – לא אמר כלום.
"כנדבותם" – נדר בנזיר ובקרבן.
  • האומר לחבירו: קונם, קונח, קונס – הרי אלו כינויין לקרבן.
חרק, חרך, חרף – הרי אלו כינויין לחרם.
נזיק, נזיח, פזיח – הרי אלו כינויין לנזירות.
שבותה, שקוקה, נדר במותא1 – הרי אלו כינויין לשבועה.

1 במותא – נוסח התלמודים במוהי.

  • האומר:
"לא חולין לא אוכל, לך",
"לא כשר" ו"לא דכי",
"טהור" ו"טמא",
"נותר" ו"פיגול"
אסור.
"כאימרא",
"כדירים",
"כעצים",
"כאישים",
"כמזבח",
"כהיכל",
"כירושלים",
נדר באחד מכל משמשי המזבח,
אף על פי שלא הזכיר קרבן –
הרי זה נדר בקרבן.
  • רבי יהודה אומר:
האומר "ירושלים" – לא אמר כלום.
  • האומר: "קרבן", "עולה", "מנחה", "חטאת", "תודה", "שלמים" "שאיני אוכל לך" – אסור.
רבי יהודה מתיר.
  • "הקרבן", "כקרבן", "קרבן" "שאוכל לך" – אסור.
"לקרבן לא אוכל לך" – רבי מאיר אוסר.
  • האומר לחבירו: "קונם פי המדבר עמך", "ידי עושה עמך", "רגלי מהלכת עמך" – אסור.
| משנה נדרים א דפוסים | >>