משנה מקוואות ה ד

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת מקוואות · פרק ה · משנה ד | >>

כל הימים כמקוה, שנאמר (בראשית א, י) "ולמקוה המים קרא ימים", דברי רבי מאיר.

רבי יהודה אומר, הים הגדול כמקוה.

לא נאמר ימים, אלא שיש בו מיני ימים הרבה.

רבי יוסי אומר, כל הימים מטהרים בזוחלין, ופסולין לזבים ולמצורעים, ולקדש מהם מי חטאת.

כָּל הַיַּמִּים כְּמִקְוֶה, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית א, י), וּלְמִקְוֵה הַמַּיִם קָרָא יַמִּים, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, הַיָּם הַגָּדוֹל כְּמִקְוֶה. לֹא נֶאֱמַר יַמִּים, אֶלָּא שֶׁיֶּשׁ בּוֹ מִינֵי יַמִּים הַרְבֵּה. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, כָּל הַיַּמִּים מְטַהֲרִים בְּזוֹחֲלִין, וּפְסוּלִין לַזָּבִין וְלַמְצֹרָעִים, וּלְקַדֵּשׁ מֵהֶם מֵי חַטָּאת.

כל הימים - כמקוה,

שנאמר: "ולמקוה המים קרא ימים" (בראשית א, י),
דברי רבי מאיר.
רבי יהודה אומר:
הים הגדול - כמקוה,
לא נאמר ימים - אלא שיש בו מיני ימים הרבה.
רבי יוסי אומר:
כל הימים - מטהרין בזוחלין,
ופסולין לזבין ולמצורעין, ולקדש מהן מי חטאת.

כבר קדם זאת ההלכה וביאורה בשמיני מפרה.

ושם פסקנו הלכה כרבי יוסי:

משנה זו במסכת פרה פרק שמיני ושם פירשתים:

הים הגדול כמקוה - לא קרא הכתוב מקוה אלא לים הגדול, דביה משתעי קרא במעשה בראשית, ששם נקוו כל מימי בראשית:

ולא נאמר ימים - בלשון רבים, אלא מפני שמעורבין בו מיני ימים הרבה, שכל הנחלים הולכים אליו:

רבי יוסי אומר כל הימים - וים הגדול נמי תורת מעין עליהם לענין שהם מטהרין בזוחלין, מפני שהנחלים הולכים וזוחלין עליהם. אבל פסולין הן לתורת מים חיים, שהכתוב קראן מקוה. והלכה כר' יוסי:

רבי יוסי אומר כל הימים מטהרים בזוחלין. פי' הר"ב מפני שהנחלים הולכים וזוחלי' עליהם. עיין מה שכתבתי במ"ח פ"ח דפרה:

.אין פירוש למשנה זו

כל הימים כמקוה:    בפי' הרמב"ם ז"ל כתיבת יד גם בפי' הר"ש והרא"ש ז"ל בבא דהזוחלין כמעין קודמת לזו דכל הימים גם ה"ר יהוסף ז"ל הגיה כן. ונשנית זו הבבא דכל הימים בפ"ח דמסכת פרה ושם כתבתי מה שפירשו תוס' ז"ל בשבת פ' ח' שרצים (שבת דף ק"ט) ותוס' דפ' מעשר בהמה דנ"ה. וכתב הר"ן ז"ל בפ' במה אשה דף קכ"ז מדקתני ר' יוסי אומר כל הימים מטהרין בזוחלין ולא קתני אין מטהרין אלא בזוחלין שמעי' דאף בזוחלין קאמר דס"ל דימים דינייהו כמעין דמטהרין בכל ענין אפי' באשבורן ע"כ וכן כתב ג"כ על הלכות נדה לרב אלפס ז"ל דבפ' שני דשבועות דף ש"ז ועי' תו במ"ש בשמו לעיל ספ"ק וס"פ ששי דמסכת פרה. ועיין בב"י סי' ר"א י"ד גם בס' הלבוש שם סעיף ה':

יכין

כל הימים:    כל מים כנוסין שיש מעיינות בתחתיתן. ולא נמשך להלאה בזרם כנהר. ואפי' מקום הכינוס קטן כגון אגמים זעען בל"א. נקרא בלשון חכמים ים:

כמקוה:    וצריך מ' סאה ואשבורן אף שיש מעיינות בתחתיתן. ופסולין לכל הצריך מים חיים דוקא:

ר' יהודה אומר הים הגדול כמקוה:    ר"ל רק ים אוקינוס דביה משתעי קרא הנ"ל דינו כמקוה:

לא נאמר ימים:    ר"ל והא דכתיב ולמקוה המים קרא ימים בלשון רבים:

אלא שיש בו מיני ימים הרבה:    וה"ק קרא ולמקוה המים דהיינו ים אוקינוס לו קרא הקב"ה בשם ימים משום דשאר ימים מחוברים לו. אבל אותן ימים המחוברין לו לא נקראו מקוה. א"נ דר' יהודה לא אתא למעוטי רק אותן ימים שאינן מחוברין לאוקינוס כלל וגם לא ע"י נהרות כים המלח. וכינרת וים הכספי וכדומה:

ר' יוסי אומר כל הימים מטהרים בזוחלין:    אף בזוחלין ואפי' אוקינוס דאף דהתורה קראתו מקוה לאו מש"ה יהי' דינו כמקוה שאין בו מעינות. דהרי אוקינוס יש בו מעינות בקרקעיתו:

ופסולין לזבין ולמצורעים ולקדש מהם מי חטאת:    משום דכל הנך מים חיים בעינן. דהיינו שמתנענעי' מעצמן והם נמשכים כאילו הם חיים [ועמ"ש בס"ד פ"ח דפרה מ"ה]:

בועז

פירושים נוספים