משנה מקוואות ה רמבם

נוסח הרמב"ם

עריכה

(א) מעיין -

שהעבירו על גבי השוקת - פסול.
העבירו על גבי השפה כל שהוא - כשר חוצה לה,
שהמעיין מטהר בכל שהוא.
העבירו על גבי בריכה, והפסיקו - הרי הוא כמקוה.
חזר והמשיכו - פסול לזבים ולמצורעים,
ולקדש מהן מי חטאת - עד שידע שיצאו הראשונים.


(ב) העבירו על גבי כלים, או על גבי הספסל -

רבי יהודה אומר: הרי הוא כמות שהיה.
רבי יוסי אומר: הרי הוא כמקוה,
ובלבד שלא יטביל על גבי הספסל.


(ג) מעיין שהוא משוך כנדל -

ריבה עליו, והמשיכו - הרי הוא כמות שהיה.
היה עומד, וריבה עליו, והמשיכו -
שוה למקוה - לטהר באשבורן,
ולמעיין - להטביל בו בכל שהוא.


(ד) כל הימים - כמקוה,

שנאמר: "ולמקוה המים קרא ימים" (בראשית א, י),
דברי רבי מאיר.
רבי יהודה אומר:
הים הגדול - כמקוה,
לא נאמר ימים - אלא שיש בו מיני ימים הרבה.
רבי יוסי אומר:
כל הימים - מטהרין בזוחלין,
ופסולין לזבין ולמצורעין, ולקדש מהן מי חטאת.


(ה) הזוחלין - כמעיין,

והנוטפין - כמקוה.
העיד רבי צדוק,
על הזוחלין שרבו על הנוטפין - שהן כשרין.
ונוטפין שעשאן זוחלין -
סומך אפילו מקל, אפילו קנה -
אפילו זב וזבה יורד וטובל - דברי רבי יהודה.
רבי יוסי אומר: כל דבר שהוא מקבל טומאה - אין מזחילין בו.


(ו) גל שנתלש, ובו ארבעים סאה,

ונפל על האדם, ועל הכלים - טהורין.
כל מקום שיש בו ארבעים סאה - טובלין, ומטבילין.
מטבילין - בחריצין, ובנעיצין,
ובפרסת חמור המעורבת בבקעה.
בית שמאי אומרין: מטבילין בחרדלית.
ובית הלל אומרין: אין מטבילין.
ומודים שהוא גודר כלים - וטובל בהן,
וכלים שגדר בהן - לא הוטבלו.


הדף הראשי של משנה מקואות ה