משנה מקוואות ז ד

(הופנה מהדף משנה מקואות ז ד)

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת מקוואות · פרק ז · משנה ד | >>

נפל לתוכו יין או מוחל ושנו מקצת מראיו, אם אין בו מראה מים ארבעים סאה, הרי זה לא יטבול בו.

נָפַל לְתוֹכוֹ יַיִן אוֹ מֹחַל וְשִׁנּוּ מִקצַת מַראָיו, אִם אֵין בּוֹ מַראֵה מַיִם אַרבָּעִים סְאָה, הֲרֵי זֶה לא יִטבּוֹל בּוֹ.

נפל לתוכו יין או מוחל,

ושינו מקצת מראיו -
אם אין בו מראה מים ארבעים סאה - הרי זה לא יטבול בו.

זה מבואר, לא יצטרך ביאור:

לא יטבול בו. אפילו במקום שמראיו מים אם טבל לא עלתה טבילה:

תניא בתוספתא (פ"ה) מקוה שאין בו ארבעים סאה ונפלו לתוכו יין ונשתנו מראיו אינו נפסל בשלשת לוגין ולא עוד אלא אפילו חזרו מראיו לכמות שהיו כשר היו בו מ' סאה ונפל לתוכו יין ונשתנו מראיו חציו הטובל בין במקום המים בין במקום היין כאילו לא טבל נפלו לו שלשת לוגין יין בין במקום היין בין במקום המים כאילו לא נפלו הי' שאוב והשיקו השיק במקו' היין זה וזה לא טהר השיק במקו' המים מקו' המי' טהר מקום היין לא טהר חבית שנשבר' בים הגדול ומראה אותו מקום כמראה אותו היין הטוב באותו מקום כאילו לא טבל ולא עוד אלא אפילו נפל שם ככר של תרומה טמא. פי' אינו נפסל בשלשת לוגין מים שאובין שנפלו בעוד שנשתנה מראיהן ואפי' חזר אחרי כן למראיו כשר להקוות עליו. כאילו לא טבל שהרי אין במקום המים ארבעים סאה דכולו לא היה אלא ארבעים סאה. נפלו לו ג' לוגין יין שלא שינה מראיהן כאילו לא נפל וטובל בין במקום המים בין במקום היין: היה שאוב. והיה בו שיעור שני מקוואות או שלש. והשיקו למקוה כשר כדי להכשירו לטבילה. השיק במקום היין זה וזה לא טהר אע"פ שיש במקום המים שיעור מקוה דשאובין נינהו ולא סלקא להו השקה שבמקום היין. נפל שם ככר של תרומ' טמא אם היה היין טמא ובפ"ק דמכות (דף ד.) מייתי הך בריי' ולא גרסינן התם ולא עוד אלא גרסינן כן נפל שם ככר ואמר התם מאי וכן מהו דתימא אוקי גברא אחזקיה ה"נ אוקי תרומה אחזקיה קמ"ל עוד אמרינן התם דוקא ים הגדול דקוו וקיימי אבל נהרא בעלמא לא:

אין בו מראה מים ארבעים סאה - אם אין במקוה ארבעים סאה שיש בהן מראה מים, לא יטבול באותו מקוה אפילו באותו צד שיש בו מראה מים. ואם טבל, לא עלתה לו טבילה:

.אין פירוש למשנה זו

נפל לתוכו יין וכו':    שבת ר"פ חבית (שבת דף קמ"ד) מייתי לבבא דלעיל נפל לתוכו יין או מוחל ושינו את מראיו ואני העתקתי הסוגיא על בבא זו שהכל יוצא לדין אחד דבעי התם עלה מאן תנא דמוחל משקה הוא דס"ד מעיקרא דלא פסיל ליה למקוה אלא משקה כדפי' רש"י ז"ל התם ומוקי לה אביי דר' יעקב היא דתניא ר' יעקב אומר מוחל הרי הוא כמשקה ומפני מה אמרו מוחל היוצא מתחלה טהור לפי שאינו רוצה בקיומו ר"ש אומר מוחל אינו כמשקה ומה טעם אמרו מוחל היוצא מעקל בית הבד טמא לפי שאי אפשר לו בלא צחצוחי שמן והתם מפ' מאי בינייהו ורבא מוקי לה ככולי עלמא וטעם דמוחל פוסל משום דהוי דבר שאין עושין ממנו מקוה ופוסל את המקוה בשנוי מראה ודברי הכל. ומילתיה דר"ש איתה נמי במתני' דבפ"ט דטהרות סי' ג'. ועיין במ"ש בפ' בתרא דמכשירין סימן ה':

יכין

נפל לתוכו:    למקוה שלימה:

ושנו מקצת מראיו:    ר"ל שנשתנה עי"ז מראית המים בצד א' של המקוה:

אם אין בו מראה מים ארבעים סאה הרי זה לא יטבול בו:    אפי' באותו צד שמראהו כמים. דהמים שנשתנו אין דינן כמים כלל. ונמצא שאין כאן מ' סאה מים. ולפיכך אפי' יש מ' סאה בהמים שלא נשתנו. אסור עכ"פ לטבול בהצד שנשתנה [ש"ך ר"א ס"ק ס"ז]:

בועז

פירושים נוספים