משנה מקוואות ז רמבם

נוסח הרמב"ם

עריכה

(א) יש מעלין את המקוה ולא פוסלין,

פוסלין ולא מעלין,
לא מעלין ולא פוסלין.
אלו מעלין ולא פוסלין -
השלג, והברד, והכפור,
והגליד, והמלח, וטיט הנרוק.
אמר רבי עקיבה:
היה רבי ישמעאל דן כנגדי לומר -
השלג - אינו מעלה את המקוה.
העידו אנשי מידבא משמו,
שאמר להם: צאו והביאו שלג, ועשו מקוה כתחילה.
רבי יוחנן בן נורי אומר: אבן הברד - כמים.
כיצד מעלין ולא פוסלין?
מקוה שיש בו ארבעים סאה חסר אחת,
נפל מהם סאה לתוכו - העלהו,
נמצאו - מעלין ולא פוסלין.


(ב) אלו פוסלין ולא מעלין -

המים - בין טמאים בין טהורים,
ומי כבשים, ומי שלקות,
והתמד - עד שלא החמיץ.
כיצד פוסלין ולא מעלין?
מקוה שיש בו ארבעים סאה חסר קורטוב,
נפל מהם קורטוב לתוכו - לא העלהו,
ופוסלו - בשלשת לוגין.
אבל -
שאר המשקין, ומי פירות,
והציר, והמורייס, והתמד משהחמיץ -
פעמים מעלין - פעמים שאינן מעלין.
כיצד?
מקוה שיש בו ארבעים סאה חסר אחת -
נפל מהם סאה לתוכו - לא העלהו.
היה בו ארבעים סאה -
נתן סאה, ונטל סאה - הרי זה כשר.


(ג) הדיח בו סלי זיתים וסלי ענבים,

ושינו את מראיו - כשר.
רבי יוסי אומר: מי הצבע -
פוסלין אותו - בשלשת לוגין,
ואינן פוסלין אותו - בשינוי מראה.
נפל לתוכו יין ומוחל,
ושינו את מראיו - פסול.
כיצד יעשה?
ימתין עד שירדו גשמים - ויחזרו מראיהן למראה המים.
היו בו ארבעים סאה -
ממלא בכתף, ונותן לתוכו - עד שיחזרו מראיהן למראה המים.


(ד) נפל לתוכו יין או מוחל,

ושינו מקצת מראיו -
אם אין בו מראה מים ארבעים סאה - הרי זה לא יטבול בו.


(ה) שלשת לוגין מים,

ונפל לתוכן קורטוב יין,
והרי מראיהן כמראה היין -
נפלו למקוה - לא פסלוהו.
שלשת לוגין מים חסר קורטוב,
נפל לתוכן קורטוב חלב,
והרי מראיהן כמראה המים,
ונפלו למקוה - לא פסלוהו.
רבי יוחנן בן נורי אומר: הכל הולך אחר הנראה.


(ו) מקוה שיש בו ארבעים סאה מכוונות -

ירדו שנים וטבלו זה אחר זה -
הראשון - טהור,
והשני - טמא.
רבי יהודה אומר:
אם היו רגלים של ראשון נוגעות במים - אף השני טהור.
הטביל בו את הסגוס והעלהו -
מקצתו נוגע במים - טהור.
הכר והכסת של עור -
כיון שהגביה שפתותיהם מן המים - המים שבתוכן שאובין.
כיצד יעשה?
מטבילן - ומעלה אותן דרך שוליהן.


(ז) הטביל בו את המיטה -

אף על פי שרגליה שוקעות בטיט העבה - טהורה,
מפני שהמים מקדמין.
מקוה שמימיו מרודדין -
כובש, אפילו חבילי עצים, אפילו חבילי קנים,
כדי שיתפחו המים - ויורד וטובל.
מחט שהיא נתונה על מעלות המערה -
היה מוליך ומביא במים,
כיון שעבר עליה הגל - טהורה.


הדף הראשי של משנה מקואות ז