משנה מקואות ה ד
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת מקואות · פרק ה · משנה ד | >>
כל הימים כמקוה, שנאמר (בראשית א, י) "ולמקוה המים קרא ימים", דברי רבי מאיר.
רבי יהודה אומר, הים הגדול כמקוה.
לא נאמר ימים, אלא שיש בו מיני ימים הרבה.
רבי יוסי אומר, כל הימים מטהרים בזוחלין, ופסולין לזבים ולמצורעים, ולקדש מהם מי חטאת.
משנה מנוקדת
כָּל הַיַּמִּים כְּמִקְוֶה, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית א, י), וּלְמִקְוֵה הַמַּיִם קָרָא יַמִּים, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, הַיָּם הַגָּדוֹל כְּמִקְוֶה. לֹא נֶאֱמַר יַמִּים, אֶלָּא שֶׁיֶּשׁ בּוֹ מִינֵי יַמִּים הַרְבֵּה. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, כָּל הַיַּמִּים מְטַהֲרִים בְּזוֹחֲלִין, וּפְסוּלִין לַזָּבִין וְלַמְצֹרָעִים, וּלְקַדֵּשׁ מֵהֶם מֵי חַטָּאת.
נוסח הרמב"ם
כל הימים - כמקוה,
- שנאמר: "ולמקוה המים קרא ימים" (בראשית א, י),
- דברי רבי מאיר.
- רבי יהודה אומר:
- הים הגדול - כמקוה,
- לא נאמר ימים - אלא שיש בו מיני ימים הרבה.
- רבי יוסי אומר:
- כל הימים - מטהרין בזוחלין,
- ופסולין לזבין ולמצורעין, ולקדש מהן מי חטאת.
- כל הימים - מטהרין בזוחלין,
- שנאמר: "ולמקוה המים קרא ימים" (בראשית א, י),
פירוש הרמב"ם
כבר קדם זאת ההלכה וביאורה בשמיני מפרה.
ושם פסקנו הלכה כרבי יוסי:
פירוש רבינו שמשון
משנה זו במסכת פרה פרק שמיני ושם פירשתים:
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
הים הגדול כמקוה - לא קרא הכתוב מקוה אלא לים הגדול, דביה משתעי קרא במעשה בראשית, ששם נקוו כל מימי בראשית:
ולא נאמר ימים - בלשון רבים, אלא מפני שמעורבין בו מיני ימים הרבה, שכל הנחלים הולכים אליו:
רבי יוסי אומר כל הימים - וים הגדול נמי תורת מעין עליהם לענין שהם מטהרין בזוחלין, מפני שהנחלים הולכים וזוחלין עליהם. אבל פסולין הן לתורת מים חיים, שהכתוב קראן מקוה. והלכה כר' יוסי:
פירוש תוספות יום טוב
רבי יוסי אומר כל הימים מטהרים בזוחלין. פי' הר"ב מפני שהנחלים הולכים וזוחלי' עליהם. עיין מה שכתבתי במ"ח פ"ח דפרה:
פירוש עיקר תוספות יום טוב
.אין פירוש למשנה זו
מלאכת שלמה (שלמה עדני)
כל הימים כמקוה: בפי' הרמב"ם ז"ל כתיבת יד גם בפי' הר"ש והרא"ש ז"ל בבא דהזוחלין כמעין קודמת לזו דכל הימים גם ה"ר יהוסף ז"ל הגיה כן. ונשנית זו הבבא דכל הימים בפ"ח דמסכת פרה ושם כתבתי מה שפירשו תוס' ז"ל בשבת פ' ח' שרצים (שבת דף ק"ט) ותוס' דפ' מעשר בהמה דנ"ה. וכתב הר"ן ז"ל בפ' במה אשה דף קכ"ז מדקתני ר' יוסי אומר כל הימים מטהרין בזוחלין ולא קתני אין מטהרין אלא בזוחלין שמעי' דאף בזוחלין קאמר דס"ל דימים דינייהו כמעין דמטהרין בכל ענין אפי' באשבורן ע"כ וכן כתב ג"כ על הלכות נדה לרב אלפס ז"ל דבפ' שני דשבועות דף ש"ז ועי' תו במ"ש בשמו לעיל ספ"ק וס"פ ששי דמסכת פרה. ועיין בב"י סי' ר"א י"ד גם בס' הלבוש שם סעיף ה':
תפארת ישראל
יכין
כל הימים: כל מים כנוסין שיש מעיינות בתחתיתן. ולא נמשך להלאה בזרם כנהר. ואפי' מקום הכינוס קטן כגון אגמים זעען בל"א. נקרא בלשון חכמים ים:
כמקוה: וצריך מ' סאה ואשבורן אף שיש מעיינות בתחתיתן. ופסולין לכל הצריך מים חיים דוקא:
ר' יהודה אומר הים הגדול כמקוה: ר"ל רק ים אוקינוס דביה משתעי קרא הנ"ל דינו כמקוה:
לא נאמר ימים: ר"ל והא דכתיב ולמקוה המים קרא ימים בלשון רבים:
אלא שיש בו מיני ימים הרבה: וה"ק קרא ולמקוה המים דהיינו ים אוקינוס לו קרא הקב"ה בשם ימים משום דשאר ימים מחוברים לו. אבל אותן ימים המחוברין לו לא נקראו מקוה. א"נ דר' יהודה לא אתא למעוטי רק אותן ימים שאינן מחוברין לאוקינוס כלל וגם לא ע"י נהרות כים המלח. וכינרת וים הכספי וכדומה:
ר' יוסי אומר כל הימים מטהרים בזוחלין: אף בזוחלין ואפי' אוקינוס דאף דהתורה קראתו מקוה לאו מש"ה יהי' דינו כמקוה שאין בו מעינות. דהרי אוקינוס יש בו מעינות בקרקעיתו:
ופסולין לזבין ולמצורעים ולקדש מהם מי חטאת: משום דכל הנך מים חיים בעינן. דהיינו שמתנענעי' מעצמן והם נמשכים כאילו הם חיים [ועמ"ש בס"ד פ"ח דפרה מ"ה]:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת