משנה מקואות ב ד
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת מקואות · פרק ב · משנה ד | >>
רבי אליעזר אומר, רביעית ה מים שאובין בתחלה, פוסלין את המקוה, ושלשה לוגין על פני המים.
וחכמים אומרים, בין בתחלה בין בסוף, שיעורו שלשה לוגין.
משנה מנוקדת
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, רְבִיעִית מַיִם שְׁאוּבִין בַּתְּחִלָּה, פּוֹסְלִין אֶת הַמִּקְוֶה, וּשְׁלשָׁה לֻגִּין עַל פְּנֵי הַמַּיִם. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, בֵּין בַּתְּחִלָּה בֵּין בַּסּוֹף, שִׁעוּרוֹ שְׁלשָׁה לֻגִּין.
נוסח הרמב"ם
רבי אליעזר אומר:
- רביעית מים שאובין בתחילה - פוסלין את המקוה,
- ושלשת לוגין - על פני המים.
- רביעית מים שאובין בתחילה - פוסלין את המקוה,
- וחכמים אומרין:
- בין בתחילה, ובין בסוף - שעורו שלשת לוגין.
פירוש הרמב"ם
כוונת אמרו בתחילה, שישאב רביעית מים וישימהו במקום, ואחר כך ירד מטר או יגרו מים לזה המקום עד שישוב מקווה.
וכבר בארנו שיעור לוג פעמים רבות, וידוע שהלוג ארבע רביעיות.
והלכה כחכמים:
פירוש רבינו שמשון
בתחלה. שהמקוה לא היה בו מים כלל כשנפלו בו רביעית שאובין ואחר כך נתמלא מי גשמים:
על פני המים. היינו בסוף שהיה בו כבר מים הרבה:
תניא בתוספתא (רפ"ג) גיסטרא שהיא משוקעת בקרקע בור של גת וירדו גשמים ונתמלאת הרי אלו פסולין מפני שהן גדורין על גבי כלים ורבי אליעזר מכשיר שאין המים שאובין פוסלין את המקוה עד שיפלו לתוכו. פי' בור של גת ואין הסיד שבשוליו מחזקת מים ולא הגיסטרא שהיא משוקעת בקרקעיתו ונמצאו כל המים גדורין ומחזקין מחמת הגיסטרא שהיא כלי ומתוך כך חשיבי ליה רבנן כשאוב. ורבי אליעזר מכשיר כיון דבנפילתן למקוה לא היו שאובין:
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
בתחילה - שלא היה במקוה מים כלל כשנפל בו רביעית מים שאובין, ונשלם אחר כך שיעורו במי גשמים:
על פני המים - לאחר שהיו בו הרבה מים כשרים:
וחכמים אומרים - והלכה כחכמים:
פירוש תוספות יום טוב
ר"א אומר רביעית מים כו'. משום דרביעית הוא שיעור טבילת מחטין וצנורות. וכבר יש שם מקוה פסול עליו. הרא"ש. ועיין במשנה דרפ"ג. וכיוצא בזה פי' הר"ב במשנה י פ"ו. ועיין מ"ש בספ"ז:
ושלשה לוגין. טעמא כתבתי במ"ג פ"ק דעדיות [ד"ה וחכמים]:
פירוש עיקר תוספות יום טוב
(ה) (על המשנה) רביעית. משום דהוא שיעור לטבול מחטין, והוי שם מקוה פסול עליו. הרא"ש:
מלאכת שלמה (שלמה עדני)
ר' אליעזר אומר רביעית וכו': עיין במ"ש בשם הר"ן בפ' בתרא דע"ז סוף סי' ח'. ואיתא ברש"י ז"ל פ' ג' מינין (נזיר דף ל"ח) ותוס' פ' המוכר את הבית (בבא בתרא דף ס"ו) גם שם בהר"ן ז"ל שהביא ראיה ר"ת ז"ל מהכא מדמפליג ר' אליעזר בין בתחלה לבסוף משמע משום דלכתחלה פסול שאובין מדאורייתא אבל בסוף כלומר על פני המים דלא פסיל אלא מדרבנן בעי שלשה לוגין כתב דלאו ראיה היא דלעולם אפילו בתחלה מדרבנן היא והיינו טעמא דמחמיר ר' אליעזר לכתחלה טפי מעל פני המים משום דלכתחלה רביעית מקוה גמור הוא דחזי למחטין וצנורייאות כדאיתא בפ"ק דפסחים ומש"ה לא בטיל אבל על פני המים לאו מקוה הוא ובטיל עד דאיכא ג' לוגין שהוא דבר חשוב שראוי להדיח ראשו ורובו כדאיתא בפ"ק דשבת ע"כ. ועיין ג"כ בחדושי הרשב"א ז"ל שם פ' המוכר את הבית (בבא בתרא דף ס"ה:)
וחכ"א בין בתחלה וכו': שיעורו בשלשת לוגין. כך מ"מ. תניא בתוספתא גיסטרא שהיא משוקעת בקרקע בור של גת וירדו גשמים ונתמלאת הרי אלו פסולין מפני שהם גרורים ע"ג כלים ור' אליעזר מכשיר שאין המים שאובים פוסלין את המקוה עד שיפלו לתוכו:
תפארת ישראל
יכין
רבי אליעזר אומר רביעית מים שאובין בתחלה: שנפל הרביעית תחלה לבור ריק. אע"ג שאח"כ ירדו עליו גשמים יותר ממ' סאה נפסל [יו"ד ר"א סכ"ב. ודלא כמשמע לכאורה מהר"ב דדוקא בלא נפלו אח"כ מ' סאה כשירים נפסלו]:
פוסלין את המקוה: ר"ל נפסלו כל המים הכשירים שנפלו לתוכן אח"כ:
ושלשה לוגין על פני המים: ר"ל והא דאמרינן דג' לוגין שאובין פוסלין המקוה. היינו רק כשהיו תחלה בבור מים כשירים הפחותים ממ' סאה. דס"ל דכשהיו השאובין תחלה סגי לפסולה רביעית. שהוא שיעור מקוה דאורייתא לכלים קטנים [כפסחים י"ז ב'] והרי כבר יש שם מקוה פסולה עליו [הרא"ש]:
שיעורו שלשה לוגין: והכי קיי"ל [יו"ד ר"א סקמ"ד]:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת