משנה מעשר שני ג ז

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר זרעים · מסכת מעשר שני · פרק ג · משנה ז | >>

לחצו כאן למהדורת וויקיטקסט המבוארת

אילן שהוא עומד בפנים ונוטה לחוץ, או עומד בחוץ ונוטה לפנים, מכנגד החומה ולפנים, כלפנים.

מכנגד החומה ולחוץ, כלחוץ.

בתי הבדים שפתחיהן לפנים וחללן לחוץ, או שפתחיהן לחוץ וחללן לפנים, בית שמאי אומרים, הכל כלפניםז.

ובית הלל אומרים, מכנגדח החומה ולפנים, כלפנים. מכנגד החומה ולחוץ, כלחוץ.

משנה מנוקדת

אִילָן שֶׁהוּא עוֹמֵד בִּפְנִים וְנוֹטֶה לַחוּץ,

אוֹ עוֹמֵד בַּחוּץ וְנוֹטֶה לִפְנִים,
מִכְּנֶגֶד הַחוֹמָה וְלִפְנִים, כְּלִפְנִים;
מִכְּנֶגֶד הַחוֹמָה וְלַחוּץ, כְּלַחוּץ.
בָּתֵּי הַבַּדִּים שֶׁפִּתְחֵיהֶן לִפְנִים וַחֲלָלָן לַחוּץ,
אוֹ שֶׁפִּתְחֵיהֶן לַּחוּץ וַחֲלָלָן לִפְנִים,
בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: הַכֹּל כְּלִפְנִים.
וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים:
מִכְּנֶגֶד הַחוֹמָה וְלִפְנִים, כְּלִפְנִים;
מִכְּנֶגֶד הַחוֹמָה וְלַחוּץ, כְּלַחוּץ:

נוסח הרמב"ם

אילן -

שהוא עומד בפנים, ונוטה לחוץ,
או עומד בחוץ, ונוטה לפנים -
מכנגד החומה, ולפנים - כלפנים.
ומכנגד החומה, ולחוץ - כלחוץ.
בתי הבדים -
שפתחיהם לפנים, וחללן לחוץ,
או פתחיהם לחוץ, וחללן לפנים -
בית שמאי אומרים:
הכל - כלפנים.
בית הלל אומרים:
מכנגד החומה, ולפנים - כלפנים.
ומכנגד החומה, ולחוץ - כלחוץ.

פירוש הרמב"ם

אמרם לפנים - רוצה בו לפנים מחומת ירושלים.

ובחוץ - חוץ לוחמת ירושלים.

ואמרם מכנגד החומה ולפנים כלפנים - לעניין אכילת מעשר שני, וזה שאם היה האילן עומד בפנים ונופו נוטה לחוץ, שאסור לו לאכול המעשר תחת הנוף אלא לפנים מן החומה. ואסור לו לפדותו, רוצה לומר למעשר שני, כיון שנכנס תחת הנוף, וכאילו נכנס בירושלים לעניין שלא יפדה. וזהו עניין אמרם בפרק שלישי מן המסכתא הקודמת לזו, "בירושלים, הלך אחר הנוף", וכבר ביארנו זה לשם.

אבל לעניין אכילתו, אסור לאוכלו עד שיכנס לפנים מן החומה, וזה לחומרא משני פנים.

בתי הבדים שפתחיהן בפנים וחללן חוץ - "חללן" ידוע, מלשון חלול, וזה הוא דמיונם:

Rambam-Maaser-sheni c3-m7-d1.jpg






ומאמר בית שמאי הכל כלפנים - לחומרא. וכן נתבאר בתוספתא רוצה לומר שלא יפדה בהם מעשר שני ולא יאכלנו.

ובית הלל אומרים מכנגד החומה ולפנים - מותר לאכול בהם המעשר והקודשים, ולא יפדה בו ממעשר שני.

ומכנגד החומה ולחוץ כלחוץ - שמותר לו לפדות בו מעשר שני, ואסור לו לאכלו לשם.

ואמרו בתי הבדים - לפי שהבתים הידועים לעולם שהם על זו הצורה, רוצה לומר בחומות המדינה, הם בתי הבדים:

פירוש רבינו שמשון

שהוא עומד לפנים. פירשנוה בסוף פ"ג דמעשרות (מ"י):

כלפנים. לענין קדשים קלים ומעשר שני ושילוח מצורעים:

בתי הבדים. שעושין שם השמן:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

בפנים - מן החומה:

ונוטה לחוץ - לחומת ירושלים:

מכנגד החומה ולפנים כלפנים - דבין נוף ובין עיקר מכנגד החומה ולפנים כלפנים, ואוכלין שם מעשר שני ולא פודין. ובין נוף ובין עיקר מכנגד החומה ולחוץ כלחוץ, ופודין שם מעשר שני ולא אוכלין. והיינו דתנן במסכת מעשרות פ"ג ובירושלים הולך אחר הנוף ו. כלומר אף אחר הנוף:

בתי הבדים - שעוצרים בהם שמן, ורגילים היו לעשות בתים הללו בחומת המדינה:

שפתחיהן לפנים - מחומת ירושלים וחללן חוץ לחומת ירושלים:

מכנגד החומה ולפנים כלפנים - ואוכלים שם מעשר שני וקדשים קלים ט, ואין פודין שם מעשר שני:

מכנגד החומה ולחוץ כלחוץ - ואין אוכלים שם מעשר שני וקדשים, ופודים שם מעשר שני:

פירוש תוספות יום טוב

מכנגד החומה ולפנים כלפנים וכו'. פירש הר"ב דבין נוף ובין עיקר וכו'. והיינו דתנן במס' מעשרות פ"ג ובירושלים הולך אחר הנוף וכו' אף אחר הנוף. עד כאן. ותימה דהתם לא פירש כן אלא דאזלינן בתרווייהו לחומרא. ע"כ. ושם פירש הר"ש כמ"ש הר"ב שם ורמי עלה מתניתין דהכא ושני לה אליבא גמרא דמכות דף יב דמתניתין דהתם רבי יהודה. ומתניתין דהכא רבנן. אי נמי דרב אשי דמשני התם וקאמר מאי אחר הנוף אף אחר הנוף קאי לשנויי דלא תקשה מתניתין דמעשר שני והכי קאמר ובירושלים הלך אחר הנוף דבין נוף ובין עיקר מכנגד החומה ולפנים כלפנים וכו'. כדכתב הר"ב במתני' דהכא. והשתא תפיס הר"ב הכא אליבא דרב אשי. וזהו שכתב והיינו דתנן במסכת מעשרות וכו'. אבל לפירושו דלעיל לאו היינו הך אלא ההיא ר' יהודה והך דהכא רבנן. והרמב"ם מפרש נמי לתרתי מתני' כחדא וע"פ שינויא דרב אשי. אלא דמפרש דמתני' דהכא לענין אכילה דדוקא לפנים מן החומה אוכלין. ומתניתין דלעיל לענין פדייה וקאמר אפילו בנוף שחוץ לחומה אין פודין אותו הואיל ועיקרו בפנים הוי כנכנס לפנים. כך פירש דבריו בכסף משנה ספ"ב מהלכות מעשר שני:

[*בתי הבדים וכו'. מ"ש הר"ב בחומת המדינה. עיין בזה בפ"ק דשקלים משנה ג]:

בית שמאי אומרים הכל כלפנים. לשון הרמב"ם ומאמר בית שמאי הכל כלפנים לחומרא. וכן נתבאר בתוספתא ר"ל שלא יפדה בהם מעשר שני ולא יאכלנו:

[*ובית הלל אומרים מכנגד החומה וכו'. מפשטא דמתני' משמע דלא איכפת להו לבית הלל בפתחיהן בין שהן לפנים או לחוץ. ובסתם משנה דלקמן לענין דמקדש מחלקין. וצריך לחלק בין ירושלים למקדש. ולומר דכשקדשו מתחלה ירושלים כך קדשו וכשקדשו המקדש כך קדשו. ושוב ראיתי בחבורו של הרמב"ם שכתב ספ"ב מהלכות מעשר שני וז"ל בתים שבצד החומה שפתחיהם לפנים מן החומה וחללו חוץ מכנגד החומה ולפנים כלפנים לכל דבר. ומכנגד החומה ולחוץ אין אוכלים שם ואין פודין שם להחמיר. היה חללו לפנים ופתחיהן לחוץ מכנגד החומה ולחוץ כלחוץ פודין בו ואין אוכלין. ומכנגד החומה ולפנים אין אוכלין שם ואין פודין להחמיר ע"כ. ואע"ג דהשתא נמי אין שוים מקדש וירושלים מ"מ איכא בתרווייהו נפקותא בענין פתיחתן להיכן הוא. וכתב הכ"מ דדברי הרמב"ם מהירושלמי והעתיקו להירושלמי וכתב שמתוך דברי הרמב"ם נראה שאין נוסחא של ירושלמי הזאת מכוונת ויש בה טעות סופר וק"ל עכ"ל. ולי נראה בלאו הא דהרמב"ם אין הנוסחא מכוונת וק"ל אם תעיין שם ואין להאריך כאן. אך לפי שהרמב"ם בפירושו לא כתב כלום מן הירושלמי אלא הניח המשנה כפשטה. ואחריו נמשך הר"ב. אפשר לי לומר שכשחיבר פירוש המשנה לא היתה לו אלא הנוסחא זו המשובשת ואח"כ בחבורו נזדמנה לו נוסחא הנכונה ואליבה הוא שכתב כן בחבורו]:

מכנגד החומה ולפנים וכו'. מ"ש הר"ב וקדשים קלים. מהירושלמי. ודלא פירשו כך גבי אילן. משום דבשר אין רגילין לאכול תחת אילן שהוא עומד באויר השמים אבל פירות ושאר דברים הנלקחים בכסף מעשר שאינו בשר רגילין לאכול באויר השמים תחת אילן:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(ו) (על הברטנורא) ותימא, דבמעשרות לא פירש כן, אלא דאזלינן בתרוייהו לחומרא. ותירץ הר"ש אליבא גמרא דמכות דף י"ב, דמתניתין דהתם ר' יהודה, ומתניתין דהכא רבנן. ולפי זה התירוץ הוא פירוש הר"ב דהתם. אבל למה שפירש הר"ב כאן כלומר אף אחר הנוף, הוא אליבא דרב אשי דמשני התם וקאמר, אף אחר הנוף, דלא תקשי ממתניתין דמעשרות, אמתניתין דהכא. תוי"ט:

(ז) (על המשנה) כלפנים. לשון הר"מ ומאמר בית שמאי הכל כלפנים לחומרא, רוצה לומר שלא יפדה בהם מעשר שני ולא יאכלנו [בהם]:

(ח) (על המשנה) מכנגד. מפשטא דמתני' משמע דלא איכפת להו לבית הלל בפתחיהן בין שהן לפנים או לחוץ. ובסתם משנה דלהלן לענין דמקדש מחלקין, וצריך לחלק בין ירושלים למקדש, ולומר דכשקידשו מתחילה ירושלים כך קידשו, וכשקידשו המקדש כך קידשו. ועיין בתוי"ט:

(ט) (על הברטנורא) ירושלמי, ודלא פירשו כך גבי אילן, משום דבשר אין רגילין לאכול תחת אילן שהוא עומד באויר השמים, אבל פירות ושאר דברים הנלקחים בכסף מעשר שאינו בשר רגילין לאכול באויר השמים תחת אילן תוי"ט:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

אילן שהוא עומד וכו':    וצריך לדקדק בפירוש ר"ע ז"ל דגבי אילן פירש מכנגד החומה ולפנים כלפנים לאכול שם מעשר שני ולא הזכיר קדשים קלים וגבי בית הבדים פירש מכנגד החומה ולפנים כלפנים לאכול מעשר שני וקדשים קלים ומצאתי שכתוב בתי"ט משום דבשר אין רגילין לאכול כו'. אכן הרא"ש ז"ל קודם שהזכיר בבא דבית הבדים פי' כלפנים לענין קדשים קלים ומעשר שני ושלוח מצורעים ע"כ:

מכנגד החומה ולפנים כלפנים:    מדאמרי' בירושלמי אבבא דבתי הבדים דהא דאמרי ב"ה מכנגד החומה ולפנים וכו'. דהוי לחומרא משמע דהכא ברישא דוקא קתני בין לקולא בין לחומרא לקולא דלפנים נאכלין בלא פדיון ולחומרא דאין פודין שם דגבי מחיצות איכא בעלמא בין בפנים בין בחוץ חדא לקולא וחדא לחומרא חומר בפנים מבחוץ שבחוץ יכול לפדותן בפנים אינו יכול לפדותן דקלטי ליה מחיצות וחומר בחוץ מבפנים דבחוץ אינו נאכל בלא פדיון ובפנים אוכלו בלא פדיון וא"כ פליגא אההיא דמסכת מעשרות בס"פ המעביר דתנן התם ובירושלם הלך אחר הנוף ואמרי' התם בירוש' דאי עיקרו לפנים והעלהו דרך עיקר דכבר קלטו עיקר ומוקי לה כב"ש דהכא. ובפ' אלו הן הגולין רמינן להו אהדדי ומשני דמתני' דהכא כרבנן ומתני' דהתם כר' יהודה ור' יהודה אית ליה גבי מעשר שני דבמערה הלך אחר פתחה ובאילן הלך אחר נופו [הגהה לשון החכם הר"ם ז"ל פירש ר"ע ז"ל והיינו דתנן במסכת מעשרות ובירושלם הלך אחר הנוף כלומר אף אחר הנוף שם פי' דאזלי' לחומרא וע"ש בפירושו ז"ל וא"כ איך יצדק עם מה שפירש כאן דאזלי' בתר החומה ואין משגיחין לא בעיקר ולא בנוף בין לקולא בין לחומרא ור"ש ז"ל הביא בפירושו הסוגיא דפ' אלו הן הגולין ע"ש בפירושו וגם בפי' הרא"ש ז"ל ועיקר הדברים שיש שני תירוצים בגמ' תירוץ רב כהנא הוא שמשנה זאת היא רבנן וההיא דמעשרות היא ר' יהודה עוד יש תירוץ רב אשי שם בגמ' וכך פי' ר"ש ז"ל כולה רבנן היא ופי' הלך אחר הנוף כלומר הלך אחר החומה ואף אחר הנוף כלומר בין בנוף בין בעיקר אין משגיחין אלא בחומה כמו שכתב בכאן רבינו עובדיה ז"ל ומה שפי' שם במעשרות הוא כפי תירוץ רב כהנא שתירץ דההיא ר' יהודה היא עכ"ל ז"ל:]:

בש"א הכל כלפנים:    דכשפתחן תוך ירושלם דמעשר שני הנכנס בו דרך פתחן נכנס קולטין אותו פתחן ובשפתחן לחוץ כיון דכל חללן לפנים אין דרך להניח מה שמכניסין לבית בפתח אלא להכניסו לחלל וקלטו חללן והואיל וחללן לפנים כלפנים הן ואוכלין שם קדשים קלים ומעשר שני בלא פדייה וכ"ש שאין פודין שם. מכנגד החומה ולפנים כלפנים כשכל חללן לחוץ אע"ג דפתחן לפנים פשיטא דהן כלחוץ אלא כשחציין לפנים וחציין לחוץ ופתחן לפנים מכנגד החומה ולפנים כלפנים לכל דבר ומכנגד החומה ולחוץ כלחוץ להחמיר הוא דאין אוכלין שם אבל אין פודין שם להחמיר וכשפתחן לחוץ מכנגד החומה ולחוץ כלחוץ הוא לכל דבר ומכנגד החומה ולפנים כלפנים להחמיר דאין פודין שם אבל אין אוכלין שם כיון דפתחן לחוץ הכי מפ' לה בירוש' הר"ש שירילי"ו ז"ל אבל הרמב"ם ז"ל פי' בשם התוספתא דב"ש אומרים הכל כלפנים לחומרא ר"ל שלא יפדה בהן מעשר שני ולא יאכלנו. ועיין תו במ"ש שם ספ"ג דמעשרות:

תפארת ישראל

יכין

אילן שהוא עומר בפנים:    מן חומות ירושלים:

מכנגד החומה ולחוץ כלחוץ:    דרק תוך החומה אכיל מע"ש. ואף דבפ"ג דמעשר סי' ע"ג לא תני הכי התם ר"י והכא רבנן [כמכות די"ב ב']. ונ"ל דמדלא קאמר כפשוטו לא יאכלנו אלא לפנים מהחומה ש"מ דהכ' מיירי ביושב על האילן ואוכל שאין שם מחיצת החומה:

בתי הבדים:    לעצור השמן והיו בנויין בחומת ירושלים:

ב"ש אומרים הכל כלפנים:    אוכלים שם קדשים קלים ומע"ש ואין פודין שם מע"ש להוציאו. מיהו בתוספתא קאמר דלב"ש רק לחומרא קאמר כלפנים דהיינו שלא יפדנו ולא יוציאו משם. אבל אסור לאכלו שם:

מכנגד החומה ולחוץ כלחוץ:    ולא מחלקינן לאין פתוח [כמשנה ה'] דהכא כך התנו בשעת בנין החומה שלא נשגיח בפתח. ולרמב"ם (פ"ב מהל' מעשר שני) יש פי' אחר. ואינו מסכים לגרס' שלפנינו. א"נ דלרמב"ם משנתינו מיירי בפתוחות לזה ולזה:

בועז


להלכתא גבירתא של תפארת ישראל לחץ כאן

פירושים נוספים