משנה מעשר שני ב ח

ומה שחלק רבי מאיר על חכמים הוא כמו שאמשול לך, כגון שהיה אצלנו מפירות מעשר שני מה ששווה חצי דינר, אסור לו ליקח אותן הפירות עם דינר וחצי דינר ממעות מעשר שני, ויאמר "אלו הפירות, עם זה הדינר וחצי של כסף, מחוללין על שקל זה".

וחכמים מתירין. והלכה כחכמים.

אבל אם יש בפירות שווה דינר או יותר, הכל מודים שאינן מחוללין עם הכסף על המעות:

פירוש רבינו שמשון

[עריכה]

הפירט סלע. מהכא דייקי' בריש הזהב דאפריטי מחללין דלשון הפורט משמע שהיו לו פרוטות של נחשת שחילל עליהם פירות של מעשר שני ובא לפורטם בסלע כסף להעלות לירושלים מפני משוי הדרך ב"ש אומרים בכל הסלע מעות אם בא לפורטן כולן יפרוט ליתן מעות בכל הסלע:

וב"ה אומרים לא יפרוט אלא חציין שהפרוטות יוצאות בירושלים וכשיבא שם יהא צריך לפרוטות לקנות צרכי סעודה וכשירוצו הכל אצל שולחני יוקירו הפרוטות ומעשר שני נפסד לפיכך ישא פרוטות עמהן ומיהו לפי טעם זה ב"ה לחומרא וקשה דהוה למיתנייהו בעדיות גבי קולי ב"ש וחומרי ב"ה לפיכך נראה דב"ש סברי בכל הסלע מעות שלא יתעפשו וב"ה לא חיישי:

כסף ופירות על כסף. כגון שיש לו חצי דינר כסף של מעשר שני ויש לו פירות של מעשר שני שוה חצי דינר כסף לא יצרפם לחללם על הדינר וכן מוכח בירושלמי (הל' ד) דאמר ריש לקיש מה פליגן ר"מ ורבנן בפירות שאין בהן כדי כסף אבל בפירות שיש בהן כדי כסף אף רבנן מודו וחצי דינר כסף וחצי דינר פירות מותר דינר כסף ודינר פירות אסור כ"ש ב' דינרי כסף וב' דינרי פירות אסור כלומר לחלל על הסלע:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

[עריכה]

הפורט סלע ממעות מעשר שני - מי שיש לו מעות נחשת של מעשר שני, ובא לפורטן בסלע כסף להעלות לירושלים מפני משאוי הדרך:

ב"ש אומרים בכל הסלע מעות - אם בא לפורטן יכול לפרוט כולן ^טו ולתת בשביל כל הסלע:

וב"ה אומרים - לא יפרוט אלא חציין, שהפרוטות יוצאות בירושלים וכשיבא שם יהיה צריך לפרוטות מיד לקנות צרכי סעודה, ואם ירוצו הכל אצל שולחני לפרוט יוקירו הפרוטות ונמצא מעשר שני נפסד. לפיכך ישאו פרוטות עמהן להוציא במקצת, ולכשיכלו יפרוט בכסף שבידו מעט מעט:

שקל - הוא חצי סלע:

אין מחללין כסף ופירות על כסף - מי שיש לו חצי דינר כסף של מעשר ופירות של מעשר שוין חצי דינר, לא יצרפם יחד לחללם על דינר:

וחכמים מתירין - בכי האי גונא ע"י צירוף פירות, כיון שאין לו אלא חצי דינר כסף ^טז. אבל לחלל דינר כסף ופירות שוין דינר על חצי סלע שהוא שני דינרין מודים חכמים שאין מחללים. והלכה כחכמים:

פירוש תוספות יום טוב

[עריכה]

ב"ש אומרים כל הסלע מעות. פי' הר"ב יכול הוא לפרוט כולן וכו'. וכן פי' רש"י בפרק הזהב דף מה והקשו עליו התוס' דבמס' עדיות פ"ק תני ליה בהדי דברים דב"ש לחומרא. לכך נראה דב"ש דוקא בכל הסלע קאמרי ולא יחליף ב' וג' פעמים שבכל פעם משתכר החנוני ונמצא מפסיד מעשר שני. ועוד י"ל דהכא דוקא יתן בכל הסלע מעות שלא יתעפשו בדרך קודם שיגיעו שם ע"כ. והר"ש כתב תירוץ בתרא ועיין לקמן בסמוך:

וחכמים מתירין. פי' הר"ב כיון שאין לו אלא חצי דינר כסף. משמע דטעמא דשריותא הוא משום שאין לו בדינר כסף ואילו בפירות לא איכפת לן. ובירושלמי איפכא. דאמר ריש לקיש מה פליגין ר"מ ורבנן בפירות שאין בהם כדי כסף. אבל בפירות שיש בהם כדי כסף. אף רבנן מודו. והרמב"ם סוף פ"ה מהלכות מעשר שני יהיב טעמא כפי מ"ש הכ"מ דכשהפירות מועטים פחות מדינר אינם ראוים ליפדות בפני עצמם. ולפיכך הם נפדים עם הכסף. והראב"ד מפרש דהואיל והפירות מועטים ואין מתפיסים סלע מצרפים אותם עם המעות ומתפיס סלע עליהם. אבל אם יש בפירות דבר הראוי אין זוקקים כסף עמהם לחללם על כסף אחר שאין מחללין כסף על כסף. ע"כ [*בהשגותיו. אבל בפירושו למסכת עדיות פ"א משנה ט מפרש מע"א וע"ש]. והתוס' בפ' הזהב דף מה. העתיקו המשנה בזה הלשון. ר"מ אומר אין מחללין כסף על כסף. וחכמים מתירין. נראה ודאי שגירסא אחרת נזדמנה להם:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

[עריכה]

(טו) (על הברטנורא) כן פירש רש"י בבא מציעא דף מה, והקשו עליו התוספות דהרי במס' עדיות פרק קמא תני לה בהדי דברים דבית שמאי לחומרא. לכך נראה, דבית שמאי, דוקא בכל הסלע קאמרי, ולא יחליף שתים ושלש פעמים שבכל פעם משתכר החנוני ונמצא מפסיד מעשר שני. ועוד יש לומר, דיתן מעות דוקא בכל הסלע, שלא יתעפשו בדרך קודם שיגיעו שם:

(טז) (על הברטנורא) משמע דטעמא דשריותא הוא משום שאין לו בדינר כסף, ואילו בפירות לא איכפת לן. ובירו' איפכא, דאמר ריש לקיש מה פליגין רבי מאיר ורבנן, בפירות שאין בהם כדי כסף, אבל בפירות שיש בהן כדי כסף אף רבנן מודו. ומפרש הר"מ הטעם, דכשהפירות מועטים מדינר אינם ראויים ליפדות בפני עצמם, ולפיכך הם נפדים עם הכסף. והראב"ד מפרש, דהואיל והפירות מועטים ואין מתפיסים סלע מצרפים אותם עם המעות ומתפיס סלע עליהם, אבל אם יש בפירות דבר הראוי אין זוקקים כסף עמהם לחללן על כסף אחר, שאין מחללין כסף על כסף:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

[עריכה]

הפורט סלע ממעות וכו': והאי הפורט ר"ל המצרף ואיידי דתני סיפא הפורט דדוקא הוא תני נמי רישא הפורט. וכתוב במהר"י קולון ז"ל שרש צ"ה דפשיטא הוא דלשון מעות כולל בין מעות של נחשת בין מעות של כסף בין מעות של זהב שהרי בכל התלמוד בכמה דוכתי במשנה ובגמ' מזכיר שם מעות סתם במקום אשר אין לחלק כלל בין זהב וכסף ונחשת ואע"ג דתנן במעשר שני פ' שני הפורט סלע ממעות מעשר שני ב"ש אומרים בכל הסלע מעות ובה"א בשקל כסף ובשקל מעות ואותם מעות של נחשת הם כדמשמע בהדיא ר"פ הזהב וכן בכמה משניות שונה שם מעות שהן מעות של נחשת מ"מ נלע"ד דאע"ג דבמקום דמוכיח הלשון שהן של נחשת כי התם דקתני הפורט סלע דמשמע שהוא מחליף הפרוטות של נחשת לסלע דפשיטא דסתם פרוטות של נחשת הוא שונה התנא מעות במקום פרוטות של נחשת מ"מ היכא שהוזכרו מעות סתם יש בכללן בין מעות של כסף בין מעות של זהב דכולהו מעות איקרו ותדע דכן הוא שהרי שנינו שם פ' חמישי כיצד פודין נטע רבעי מניח הסל על פי שלשה ואומר כמה אדם רוצה לפדות לו בסלע ע"מ להוציא יציאות מביתו ומניח את המעות ואומר כל הנלקט מזה מחולל על מעות הללו הרי לך בהדיא דסלע קרא מעות והנה דבר פשוט הוא דסלע של כסף הוא ומזה אין צריך ראיה אלא ע"כ צ"ל כדפרישית ע"כ בקיצור:

בש"א בכל הסלע מעות: אם בא לפורטן וכו' עד סוף פי' ר"ע ז"ל. אמר המלקט כן פי' רש"י ז"ל והקשו תוס' וגם ה"ר שמשון ז"ל על פי' זה דלפי זה הטעם הוו ב"ה לחומרא וקשה דה"ל למתנייה בעדויות גבי קולי ב"ש וחומרי ב"ה והיא אינה שנויה התם רק בפ"ק דאכתי לא נחת תנא לאשמועי' קולי ב"ש וחומרי ב"ה. והר"ש שירילי"ו ז"ל תירץ בעד רש"י ז"ל דהא דפרכינן בכל דוכתא וליתנייה גבי קולי ב"ש וחומרי ב"ה לאו למימרא דבאותו פרק שמתחיל אלו דברים מקולי ב"ש וחומרי ב"ה דוקא קאמר דליתנייה שם דהא כמה תנאי פליגי על אותן המנויין שם ומוסיפים עליהם בפירקי אחריני אלא בעדויות כלומר בכולה מסכת הוא דקאמר אבל מה שהוקשה לי בדבריו ז"ל הוא דאי טעמא דבית הלל משום שיוקירו הפרוטות בירושלם ונמצא מעשר שני מפסיד וכו' מאי שייכא הכא פלוגתא דר"מ ורבנן וכי תימא מילתא באנפי נפשה היא ליתא דהא בעדויות קתני לה בהדי פלוגתא דב"ש וב"ה דומיא דסיפא דפורט בירושלם דפליגי על ת"ק דב"ה כל הנהו תנאי ודמיין לריש עדויות דאשכחן רבנן דפליגי על ב"ה ובית שמאי ואמרי לא כדברי זה ולא כדברי זה ואף שהיו ב"ד של אחריהם הנהו תנאי וה"נ נפרש הכא ועוד לדידיה תימ' דהיכי אמרי' בירושלמי דינר כסף ודינר פירות דברי הכל אסור מ"ט דרבנן לכך נראה לי דטעמא דב"ש היינו דסברי דיכול אדם לצרף חוץ לירושלם אף אם יש בידו כל סך הסלע מפרוטות ובא לצרפן בסלע שיכול וכ"ש אם יש בידו חצי סלע מֵעִין של כסף וחצי סלע בפירות או בפרוטות דשרי לצרפן בסלע וב"ה פליגי עלייהו בכל שיעור סלע מפרוטות כיון דעבד בזיון למעשר שני דפריק פירות כ"כ בנחשת עד שיעור סלע ולא חייש בפרוטות מחלידות השתא שאוחז דרכו ללכת לא שרינן ליה לפרוקינהו לכולהו וכיון דלא שרינן לפרוקינהו יזהר עצמו מעיקרא דלא פריק כ"כ פירות שיעור סלע בפרוטות נחשת וקנסינן ליה ולא יחליף אלא חצי סלע של פרוטות ויעמיד בידו חציים ויעלם לירושלם והשתא ר"מ ורבנן דבית דינו פליגי על ת"ק דבית הלל ביותר קלה דאפי' פירות וכסף על כסף דמודו ב"ה דשרי אפ"ה אסור משום דמשמע מב"ה דדוקא הכא מחמרי משום דעבד בזיון למעשר שני כולי האי וכדפרישנא אבל כי פריק חצי סלע במעין של כסף ויש לו פירות חצי סלע דכ"ע מודו דשרי כיון דליכא בזיון דמעשר שני ואשמעי' ר"מ ורבנן דגם צרוף זה אסור ואפי' דינר כסף וחצי דינר פירות אסור לצרופי בכסף משום גזרה אחרת דאית להו כסף על כסף לא מחללינן כדאיתא במסכת דמאי ומפ' בירוש' דדינר כסף דכ"ע ל"פ דחשוב הוא ואפי' יש לו פירות שוין שני דינרים אסור להחליפן במטבע כסף דלא גריר כסף כזה אטו פירות וכן אם יש בפירות שיעור דינר חשיבי באנפי נפשייהו ולא שרינן לטפול להן מעות דכסף ולא גריר אגבייהו ואסור ואע"ג דכסף לא הוי אלא חצי דינר דפירא אטבעא הוא דאמר רחמנא וטבעא אטבעא לא ועל כרחך באיסורא דאורייתא פליגי דמוכח בירוש' דהיכא דקתני אין מחללין דאיסורא דאורייתא חשיב ומש"ה אסור ואע"ג דכסף לא הוי אלא חצי דינר כי פליגי בחצי דינר כסף וחצי דינר פירות שבא להחליף ולצרף בדינר ר"מ סבר אף הכא נמי לא גריר כסף גבי פירות וכסף ע"ג כסף הוי ואסור דנגע אתקנתא דכסף על כסף וכסף דתנא ר"מ על דינר כסף קאמר דאסיר ורבנן סברי דחצי דינר דבר מועט וגריר אטו פירות ולא חשיב אלא כמו פירות לחודייהו ע"ג כסף כנ"ל עכ"ל ז"ל:

תפארת ישראל

יכין

[עריכה]

מג) הפורט סלע ממעות מעשר שני: מעות נחושת מע"ש רוצה להחליף חוץ לירושלים על סלע כסף מפני משא הדרך דחוץ לירושלים מחליף נחושת על כסף ולא איפכא ובירושלים הדין בהיפוך. אבל כסף על כסף כאן וכאן אסור:

מד) בית שמאי אומרים כל הסלע מעות: בעד כל המעות הנחושת של מע"ש יפרוט סלע כסף שלא יתעפשו הפרוטות בדרך:

מה) אומרים שקל כסף ושקל מעות: שאם יבואו הכל עם סלעים לירושלים וירצו לקנות צרכי סעודה בפרוטות ירוצו כולם אצל שולחני לפרטם ויתייקרו הפרוטות ויפסיד למע"ש ותוס' [ב"מ דמ"ה] הקשו על פירוש רש"י זה דא"כ הו"ל מקולי ב"ש ומחומרי ב"ה ולא נשנה בעדיות [פ"ד]. להכי פירשו דב"ש מחמרי ואמרו דדוקא בכל המעות סלע כדי שלא יתעפשו ולב"ה גם בעד חציין שרי דלא חיישי לעפושי. ולרב"א לב"ש דוקא כל המעות שיתן בעד הסלע יהיו של נחשת ולב"ה גם אם יהיו חצי המעות של כסף. ורק החצי של נחשת שרי להחליף על סלע כסף. ור"ל אף דאסור להחליף כסף אכסף הכא שכולל להו עם נחשת שרי. א"כ חוץ לירושלים מיירי וכן נלפע"ד מדלא נזכר מלת ירושלים רק במשנה ט' לקמן:

מו) רבי מאיר אומר אין מחללין כסף ופירות על הכסף: ביש לו בחצי דינר פירות וחצי דינר מעות מע"ש לא יחללם על דינר שלם:

מז) וחכמים מתירים: דמדהפירות מועטים אינן כדי פדיון לבדן. אבל בדינר פירות דיש בהן כדי פדיון לבדן לכ"ע אין מצרפן עם כסף לחללן יחד על כסף:

בועז

[עריכה]

פירושים נוספים

כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
מהדורת ויקיטקסט המבוארת