משנה מעשר שני ב רמבם

נוסח הרמב"ם

עריכה

(א) מעשר שני - ניתן לאכילה, ולשתייה, ולסיכה.

לאכול - דבר שדרכו לאכול,
ולסוך - דבר שדרכו לסוך.
לא יסוך - יין, וחומץ.
אבל סך הוא - את השמן.
אין מפטמין - שמן של מעשר שני,
ואין לוקחין, בדמי מעשר שני - שמן מפוטם.
אבל מפטם הוא - את היין.
נפל לתוכו - דבש, ותבלים,
והשביחו -
השבח - לפי חשבון.
דגים - שנתבשלו, עם קפלוטות של מעשר שני,
והשביחו -
השבח - לפי חשבון.
עיסה של מעשר שני - שאפיה,
והשביחה -
השבח - לשני.
זה הכלל -
כל ששבחו ניכר - השבח לפי חשבון.
וכל שאין שבחו ניכר - השבח לשני.


(ב) רבי שמעון אומר:

אין סכין, שמן של מעשר שני - בירושלים.
וחכמים - מתירין.
אמרו לו לרבי שמעון:
אם הקל - בתרומה החמורה,
לא נקל - במעשר שני הקל?
אמר להם:
מה אם הקל - בתרומה החמורה,
מקום שהקל - בכרשינין ובתלתן,
נקל - במעשר שני הקל,
מקום שלא הקל - בכרשינין ובתלתן?.


(ג) תלתן -

של מעשר שני - תיאכל צמחונין.
ושל תרומה -
בית שמאי אומרים:
כל מעשיה - בטהרה,
חוץ - מחפיפתה.
בית הלל אומרים:
כל מעשיה - בטומאה,
חוץ - משרייתה.


(ד) כרשיני מעשר שני -

ייאכלו - צמחונין,
ונכנסין לירושלים - ויוצאין.
נטמאו -
רבי טרפון אומר:
יתחלקו - לעיסות.
וחכמים אומרים: ייפדו.
ושל תרומה -
בית שמאי אומרים:
שורין, ושפין - בטהרה,
ומאכילין - בטומאה.
בית הלל אומרים:
שורין - בטהרה,
ושפין, ומאכילין - בטומאה.
שמאי אומר:
ייאכלו - צריד.
רבי עקיבה אומר:
כל מעשיהן - בטומאה.


(ה) מעות חולין,

ומעות מעשר שני, שנתפזרו -
מה שלקט - לקט למעשר שני, עד שישלים.
והשאר - חולין.
ואם בלל, וחפן - לפי חשבון.
זה הכלל -
המתלקטין - למעשר שני,
והנבללין - לפי חשבון.


(ו) סלע של מעשר שני,

ושל חולין, שנתערבו -
מביא בסלע מעות, ואומר:
"סלע של מעשר שני,
בכל מקום שהיא -
מחוללת על המעות האלו" -
ובורר - את היפה שבהן,
ומחללן - עליה.
מפני שאמרו:
מחללין כסף על נחושת - מדוחק,
לא שיקיים כן,
אלא שהוא חוזר, ומחללן - על הכסף.


(ז) בית שמאי אומרים:

לא יעשה אדם, את סלעיו - דינרי זהב.
ובית הלל - מתירין.
אמר רבי עקיבה:
אני עשיתי לרבן גמליאל, ולרבי יהושע,
את כספן - דינרי זהב.


(ח) הפורט סלע, ממעות מעשר שני -

בית שמאי אומרים:
כל הסלע - מעות.
ובית הלל אומרים:
שקל - כסף,
ושקל - מעות.
רבי מאיר אומר:
אין מחללין כסף, ופירות - על כסף.
וחכמים - מתירין.


(ט) הפורט סלע של מעשר שני, בירושלים -

בית שמאי אומרים:
בכל הסלע - מעות.
ובית הלל אומרים:
שקל - כסף,
ושקל - מעות.
הדנין לפני חכמים, אומרין:
בשלשה דינרין - כסף,
ובדינר - מעות.
רבי עקיבה אומר:
בשלשה דינרין - כסף,
וברביעית - כסף,
וברביעית - מעות.
רבי טרפון אומר:
ארבעה אספרי - כסף.
שמאי אומר:
יניחנה בחנות - ויאכל כנגדה.


(י) מי שהיו -

מקצת בניו - טמאים,
ומקצתן - טהורים,
מניח את הסלע - ואומר:
"מה שטהורים שותין - סלע זו, מחוללת עליו",
נמצאו הטמאים, והטהורים - שותין, מכד אחת.


הדף הראשי של משנה מעשר שני ב