משנה מנחות ד רמבם
נוסח הרמב"ם
עריכה(א) התכלת - אינה מעכבת את הלבן,
- והלבן - אינו מעכב את התכלת.
- תפילה של יד - אינה מעכבת של ראש,
- ושל ראש - אינה מעכבת של יד.
- הסולת, והשמן - אינן מעכבין את היין,
- ולא היין - מעכבן.
- המתנות של מזבח החיצון - אינן מעכבות זו את זו.
(ב) הפרים, והאילים, והכבשים - אינן מעכבין זה את זה.
- אמר רבי שמעון:
- אם היו להם פרים מרובים, ולא היו להן נסכים -
- יביאו - פר אחד ונסכיו,
- ואל יקרבו כולם - בלא נסכים.
- אם היו להם פרים מרובים, ולא היו להן נסכים -
(ג) הפר, והאילים, הכבשים, והשעיר - אינן מעכבין את הלחם,
- ולא הלחם - מעכבן.
- הלחם - מעכב את הכבשים,
- והכבשים - אינן מעכבין את הלחם,
- דברי רבי עקיבה.
- אמר רבי שמעון בן ננס: לא כי, אלא -
- הכבשים - מעכבין את הלחם,
- והלחם - אינו מעכב את הכבשים,
- שכן מצינו, שכשהיו ישראל במדבר ארבעים שנה - קרבו כבשים בלא לחם,
- אף כאן - יקרבו כבשים בלא לחם.
- אמר רבי שמעון: הלכה כדברי בן ננס, אבל אין הטעם כדבריו -
- שכל האמור בחומש הפקודים - קרב במדבר,
- וכל האמור בתורת כהנים - לא קרב במדבר,
- משבאו לארץ - קרבו אלו ואלו,
- ומפני מה אני אומר, יקרבו כבשים בלא לחם -
- שהכבשים - מתירין את עצמן בלא לחם,
- ולחם בלא כבשים - אין לו מי יתירנו.
- והכבשים - אינן מעכבין את הלחם,
(ד) התמידין - אינן מעכבין את המוספין,
- ולא המוספין - מעכבין את התמידין,
- ולא המוספין - מעכבין זה את זה.
- לא הקריבו כבש לבקר - יקריבו בין הערבים.
- אמר רבי שמעון: אימתי? - בזמן שהיו אנוסין, או שוגגין,
- אבל אם היו מזידין, ולא הקריבו כבש לבקר - לא יקריבו בין הערבים.
- אמר רבי שמעון: אימתי? - בזמן שהיו אנוסין, או שוגגין,
- לא הקטירו קטורת לבקר - יקטירו בין הערבים.
- אמר רבי שמעון: וכולה היתה קרבה בין הערבים,
- שאין מחנכין מזבח הזהב - אלא בקטורת הסמים,
- ולא מזבח העולה - אלא בתמיד של שחר,
- ולא את השולחן - אלא בלחם הפנים בשבת,
- ולא את המנורה - אלא בשבעה נרותיה בין הערבים.
- אמר רבי שמעון: וכולה היתה קרבה בין הערבים,
(ה) חביתי כוהן גדול -
- לא היו באות חציין,
- אלא מביא עישרון שלם - וחוצהו,
- מקריב מחצה בבקר - ומחצה בין הערבים.
- וכוהן שהקריב מחצה בשחרית, ומת -
- ומינו כוהן אחר תחתיו -
- לא יביא חצי עישרון מביתו,
- ולא חצי עשרון של ראשון,
- אלא - מביא עישרון שלם, וחוצהו -
- ומקריב מחצה - ומחצה אבד,
- נמצאו שני חציין קרבין - ושני חציין אובדין .
- לא מינו כוהן אחר -
- משל מי היתה קרבה?
- אמר רבי שמעון: משל ציבור.
- רבי יהודה אומר: משל יורשים.
- ושלמה - היתה קרבה.
- משל מי היתה קרבה?
- ומינו כוהן אחר תחתיו -
הדף הראשי של משנה מנחות ד
משנה מנחות, פרק ד':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב