משנה מועד קטן ב רמבם

נוסח הרמב"ם

(א) מי שהפך את זיתיו,

ואירעו - אבל או אונס, או שהטעוהו,

טוען - קורה ראשונה,

ומניחה - לאחר המועד,

דברי רבי יהודה.

רבי יוסי אומר:

זולף, וגומר, וגף - כדרכו.

(ב) וכן - מי שהיה יינו בתוך הבור,

ואירעו - אבל או אונס, או שהטעוהו,

זולף, וגומר, וגף - כדרכו,

דברי רבי יוסי.

רבי יהודה אומר:

עושה לימודים - בשביל שלא יחמיץ.

(ג) מכניס אדם את פירותיו - מפני הגנבים,

ושולה פשתנו מן המשרה - בשביל שלא תאבד,

ובלבד - שלא יכוון את מלאכתו במועד.

וכולן,

שכיוונו את מלאכתן במועד - יאבדו.

(ד) אין לוקחין - בתים, ואבנים, ועבדים, ובהמה,

אלא לצורך המועד,

או לצורך המוכר - שאין לו מה יאכל.

אין מפנין - מבית לבית,

אבל מפנה הוא - לחצרו,

מפני שהיא שמחה לו.

ואין מביאין כלים - מבית האומן.

ואם חושש להן,

מפנן - לחצר אחרת.

(ה) מחפים את הקציעות - בקש.

רבי יהודה אומר: אף מעבין.

מוכרי פירות, כסות, וכלים -

מוכרים בצנעה - לצורך המועד.

הציידים, והדשושות, והגרוסות -

עושין בצנעה - לצורך המועד.

רבי יוסי אומר:

הן החמירו על עצמן.

הדף הראשי של משנה מועד קטן ב

משנה מועד קטן, פרק ב':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב