משנה כריתות ג ז
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר קדשים · מסכת כריתות · פרק ג · משנה ז | >>
אמר רבי עקיבא, שאלתי את רבן גמליאל ואת רבי יהושע באטליס של אמאום, שהלכו ליקח בהמה למשתה בנו [ של רבן גמליאל ], הבא על אחותו ועל אחות אביו ועל אחות אמו בהעלם אחד מהו, חייב אחת על כולן, או אחת על כל אחת ואחת, ואמרו לי, לא שמענו.
אבל שמענו, הבא על חמש נשיו נדות בהעלם אחד, שהוא חייב על כל אחת ואחת.
ורואין אנו שהדברים קל וחומר.
משנה מנוקדת
אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא:
- שָׁאַלְתִּי אֶת רַבָּן גַּמְלִיאֵל וְאֶת רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בָּאִטְלִיס שֶׁל אֶמָּאוֹס,
- שֶׁהָלְכוּ לִקַּח בְּהֵמָה לְמִשְׁתֵּה בְּנוֹ שֶׁל רַבָּן גַּמְלִיאֵל:
- הַבָּא עַל אֲחוֹתוֹ
- וְעַל אֲחוֹת אָבִיו
- וְעַל אֲחוֹת אִמּוֹ
- בְּהֶעְלֵם אֶחָד,
- מַהוּ?
- חַיָּב אַחַת עַל כֻּלָּן,
- אוֹ אַחַת עַל כָּל אַחַת וְאֶחָת?
- וְאָמְרוּ לִי:
- לֹא שָׁמַעְנוּ;
- אֲבָל שָׁמַעְנוּ,
- הַבָּא עַל חָמֵשׁ נָשָׁיו נִדּוֹת בְּהֶעְלֵם אֶחָד,
- שֶׁהוּא חַיָּב עַל כָּל אַחַת וְאַחַת;
- וְרוֹאִין אָנוּ,
- שֶׁהַדְּבָרִים קַל וָחֹמֶר:
- הַבָּא עַל חָמֵשׁ נָשָׁיו נִדּוֹת בְּהֶעְלֵם אֶחָד,
נוסח הרמב"ם
אמר רבי עקיבה:
- שאלתי את רבן גמליאל ואת רבי יהושע,
- באטליס של אמאוס,
- שהלכו ליקח בהמה למשתה בנו של רבן גמליאל,
- הבא על אחותו, ועל אחות אביו, ועל אחות אימו, בעלם אחד -
- מה הוא חייב - אחת על כולן, או אחת על כל אחת ואחת?
- אמרו לי: לא שמענו,
- אבל שמענו, בבא על חמש נשיו נידות בעלם אחד - שהוא חייב על כל אחת ואחת,
- ורואין אנו - שהדברים קל וחומר.
פירוש הרמב"ם
לא שאל רבי עקיבא על מי שבעל שלוש נשים אחת מהם אחותו ואחות אביו ואחות אמו, שאין צריך לשאול על זה לפי שהוא מבואר שהוא חייב שלש חטאות, לפי שנאמר בשלושים ושש כריתות "מניינא למה לי, לפי שאם עשאן כולם בהעלם אחת חייב על כל אחת ואחת".
אבל שאל אם היתה אשה אחרת והיא אחותו ואחות אביו ואחות אמו ושגג בה, ואפשר זה, והוא:
- שיהא אדם בא על אמו וילדה לו שתי בנות.
- ובא לו על אחת מהן וילדה לו בן.
- וכשבא אותו הבן על הבת האחרת, היא אחותו מאביו, ואחות אמו מן האב ומן האם, ואחות אביו מאמו, והוא מה שאמרו בתלמוד "משכחת ליה ברשיעא בר רשיעא".
וכן היא ראיה שלהם, ומה הבא על חמש נשים נידות בהעלם אחד שהם משם אחד חייב על כל אחת ואחת, אחותו שהיא אחות אמו שהיא אחות אביו שהן שלוש שמות אינו דין שיהא חייב על כל אחת ואחת. מה לחמש נשים נידות שהם גופים מוחלקים, תאמר באחותו שהיא אחות אביו ואחות אמו שהיא גוף אחד, תלמוד לומר "ערות אחותו גלה"(ויקרא כ, יז), לחייב על אחותו שהיא אחות אביו שהיא אחות אמו. הביאו ראיה לדין זה ממה שאמר "ערות אחותו", לפי שכבר אמר בסדר אחרי מות "ערות אחותך"(ויקרא יח, ט), אחר כך שינה בקדושים תהיו ואמר "ואיש אשר יקח את אחותו"(ויקרא כ, יז) וגו':
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
באטליס - שוק שמוכרים שם בשר:
של אמאום - שם העיר:
הבא על אחותו וכו' - הכי קאמר, הבא על אחותו שהיא אחות אביו ואחות אמו. ומשכחת לה, כגון שבא ראובן על אמו והוליד ממנה שתי בנות וחזר ובא על אחת מבנותיו אלו והוליד ממנה בן, ובא הבן על אחותו שהיא אחות אביו ואחות אמו כא:
שהדברים קל וחומר - ומה הבא על חמש נשיו נדות שהם שם אחד, לנדה לא תקרב, חייב על כל אחת ואחת. הבא על אחותו שהיא אחות אביו ואחות אמו שהן שלשה שמות כלומר שלשה לאוין מחולקין, אינו דין שיהא חייב על כל אחת ואחת. והאי קל וחומר פריכא הוא, דמה לחמש נשים נדות שהן גופים מוחלקים. אלא טעמא, משום דאמר קרא (ויקרא כ) ערות אחותו גלה וגו', וקרא יתירא הוא, דברישיה דקרא כתיב ואיש אשר יקח את אחותו וראה את ערותה וגו', למה לי למהדר תו ערות אחותו גלה, אלא ללמד על אחותו שהיא אחות אביו ואחות אמו שחייב על כל אחת ואחת:
פירוש תוספות יום טוב
הבא על אחותו כו'. כתב הר"ב ומשכחת לה כו'. ובא הבן על אחותו לשון הרמב"ם ובא אותו הבן על הבת האחרת היא אחותו מאביו ואחות אמו מן האב ומן האם ואחות אביו מאמו:
פירוש עיקר תוספות יום טוב
(כא) (על הברטנורא) לשון הר"מ ובא אותו הבן על הבת האחרת היא אחותו מאביו. ואחות אמו מן האב ומן האם ואחות אביו מאמו:
מלאכת שלמה (שלמה עדני)
א"ר עקיבא שאלתי וכו': עד סוף פירקין בת"כ פ' ויקרא פ"א דדבורא דחטאות. ומתניתין איתה בפ' אלו הן הלוקין (מכות דף י"ד) ברייתא וגם בפ' גיד הנשה:
אמאום: יתכן שזהו המקום דתנן ליה בפ' שני דערכין סימן ד':
שהלכו ליקח בהמה למשתה בנו של רבן גמליאל הבא וכו': כך צ"ל:
הבא על אחותו וכו': משכחת לה ברשע בן רשע וכגון וכו' כדמפרש רעז"ל. ובסוף לשונו כתוב ובא הבן על אחותו וכו' וז"ל הרמב"ם ז"ל ובא אתו הבן על הבת האחרת שהיא אחותו מאביו ואחות אמו מן האב ומן האם ואחות אביו מאמו ע"כ. וביד בפ"ה דהלכות שגגות סימן ג':
תפארת ישראל
יכין
אמר רבי עקיבא שאלתי את רבן גמליאל ואת רבי יהושע באטלס: שוק שמוכרין שם בהמות ובשר,
של אמאום: שם מקום:
שהלכו ליקח בהמה למשתה בנו של רבן גמליאל: קמ"ל דאף שהיה הנשיא טרוד בנשואי בנו. והוא במקום המון שבשוק, וגם האב"ד הוה עמו, אפ"ה לא חשש ר"ע מלשאל מהם שם דינים אלו שאינם מצויים, בידעו בהן שבענוותנותן לא יקפידו עליו בזה. וקמ"ל נמי שהם ג"כ לא נתביישו שם במקום מפורסם לומר על כולן לא שמענו. ללמדך שבכל עסקיהם היה רק תורת ה' חפצם, ויראתו על פניהם [ואעפ"כ היו שאלותיו קצת מעניין עסקיהן, דבנשואין יברכו וצונו על העריות. להכי שאלן בדיני עריות, ומדהלכו לקנות בהמה להכי שאלן נמי בדיני אבר המדולדל בבהמה, ומדרגילין לזבוח אז שלמי שמחה שאלן בשוחט ה' זבחים]:
או אחת על כל אחת ואחת: אי בגופין מחולקין, הרי גם שמות מחולקין היו, ופשיטא דחייב ג' חטאות, ומה קמבעייא ליה. אלא כגון ראובן שבא על אמו לאה, והוליד ב' בנות, רחל ודינה. חזר ובא על רחל בתו והוליד שמעון, הרי כשבא שמעון על דינה, יש כאן משום אחותו, משום דדינה ושמעון שניהן בני ראובן. והיא ג"כ אחות אביו, משום שראובן ודינה שניהן בני לאה. והיא ג"כ אחות אמו, דהרי דינה ורחל ג"כ שתיהן בנות לאה. [כך הוא אוקימתא בש"ס, ובאמת הוה מצי למנקט באופן שרחל אם שמעון אינה ממזרת, ואפ"ה תהיה דינה אחותו, ואחות אביו, ואחות אמו. כגון שלאה היה לה בנים, ראובן ורחל, ובא ראובן על לאה אמו והוליד דינה. וחזר ובא על אחותו רחל הכשירה והוליד שמעון, הרי דינה לשמעון אחותו [מאב], ואחות אביו [מאם], ואחות אמו [מאם]. רק משום דבעי למנקט כל מיני אחוה, דהרי דינה היא אחות שמעון מאב ולא מאם. ודינה אחות ראובן מאם ולא מאב. ולהכי נקט נמי שרחל היא בת ראובן מלאה, כדי שתהיה דינה לרחל אחותה מאב ומאם, דהרי שניהן הם בנות ראובן ולאה, דקמ"ל דאפילו בכה"ג מבעייא ליה אם חל על אינך, אף דשוה לכל א' בחד צד]:
ורואין אנו שהדברים קל וחומר: דמה בה' נדות שהן רק שם א', דהיינו לאו א', אפ"ה בעשאן בהעלם א' חייב ה', מכ"ש בשאלתך, שהן ג' לאוין מחולקין, אינו דין שיתחייב על כל א' וא'. מיהו הך ק"ו פריכא הוא דבנדות גופין מחולקין, משא"כ בשאלתו היה הכל גוף א'. [ולפעד"נ דאפ"ה הם שלמדו הק"ו לא פרכו הך פירכא, משום דטפי מסתבר לחלק בין החיובים משום דשמות מחולקין ממה שנחלק משום דגופות מחולקין, דהרי לשמות מחולקין לא צריך קרא לחלק, משא"כ לגופות מחולקין צריך קרא [כריתות ד"ט א']. אשה לחייב על כל אשה ואשה. ומכ"ש אי נימא מה"ט דבבהמה דלא חשיבי, באמת לא אמרינן דגופות מחלקין. ועי' מ"ש לקמן סי' ס"ח]. אלא דבלאו הכי חייב בשאלת ר"ע ג' חטאות מדרבייה קרא, דאחותו יתירא כתיב:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת