משנה כריתות ג ה
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר קדשים · מסכת כריתות · פרק ג · משנה ה | >>
יש בא ביאה אחת וחייב עליה שש חטאות: הבא על בתו, חייב עליה משום בתו, ואחותו, ואשת אחיו, ואשת אחי אביו, ואשת איש, ונדה.
והבא על בת בתו, חייב עליה משום בת בתו, וכלתו, ואחות אשתו, ואשת אחיו, ואשת אחי אביו, ואשת איש ונדה.
רבי יוסי אומר, אם עבר הזקן ונשאה, חייב עליה משום אשת אב.
וכן הבא על בת אשתו, ועל בת בת אשתו.
יֵשׁ בָּא בִּיאָה אַחַת,
- וְחַיָּב עָלֶיהָ שֵׁשׁ חַטָּאוֹת:
- הַבָּא עַל בִּתּוֹ,
- חַיָּב עָלֶיהָ מִשּׁוּם בִּתּוֹ,
- וַאֲחוֹתוֹ,
- וְאֵשֶׁת אָחִיו,
- וְאֵשֶׁת אֲחִי אָבִיו,
- וְאֵשֶׁת אִישׁ,
- וְנִדָּה.
- וְהַבָּא עַל בַּת בִּתּוֹ,
- חַיָּב עָלֶיהָ מִשּׁוּם בַּת בִּתּוֹ,
- וְכַלָּתוֹ,
- וַאֲחוֹת אִשְׁתּוֹ,
- וְאֵשֶׁת אָחִיו,
- וְאֵשֶׁת אֲחִי אָבִיו,
- וְאֵשֶׁת אִישׁ,
- וְנִדָּה.
- רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר:
- אִם עָבַר הַזָּקֵן וּנְשָׂאָהּ,
- חַיָּב עָלֶיהָ מִשּׁוּם אֵשֶׁת אָב.
- אִם עָבַר הַזָּקֵן וּנְשָׂאָהּ,
- וְכֵן הַבָּא עַל בַּת אִשְׁתּוֹ,
- וְעַל בַּת בַּת אִשְׁתּוֹ:
יש בא ביאה אחת, וחייב עליה שש חטאות -
- הבא על בתו -
- חייב עליה משום בתו, ואחותו, ואשת אחיו, ואשת אחי אביו, ואשת איש, ונידה.
- וכן הבא על בת בתו -
- חייב עליה משום בת בתו, וכלתו, ואחות אשתו, ואשת אחיו, ואשת אחי אביו, ואשת איש, ונידה.
- רבי יוסי אומר:
- אם עבר הזקן, ונשאה - חייב עליה משום אשת אב.
- וכן הבא על בת אשתו, ועל בת בת אשתו.
- הבא על בתו -
ההלכה הראשונה הולכת אחר שני עיקרים מאותן השלשה עיקרים, והם איסור בת אחת ואיסור מוסיף (ואיסור כולל). וזה:
- שבשעה שבא ראובן על אמו, על דרך משל שהמשיל התלמוד בהלכה זו, וילדה לו בת, הרי הבת הזו בתו ואחותו, והם שני איסורים באים כאחת.
- והבת הזו אפשר לה להנשא לכל אחד מאחי ראובן, שאף על פי שהיא ממזרת כבר ידעת שקדושין תופסין בחייבי לאוין, ואפשר שיהיו אחי ראובן ממזרים ותהיה הבת מותרת להם לכתחילה, הרי בשעה שנשאה שמעון דרך משל נאסרה על כל האחים שהיתה מותרת להם, מיגו דניתוסף בה איסור לגבי אחי שמעון איתוסף לראובן.
- ואם מת שמעון או גרשה, הרי היא מותרת לכל אחי אביו של ראובן אביה, ובשעה שנשאה אחד מדודי ראובן, מיגו דאיתוסף בה איסורא לגבי אחיו רוצה לומר כל שארי דודיו שהיא היתה להם אשת אח, איתוסף איסורא לגבי ראובן, ונתחייב עליה גם כן משום אשת אחי אביו.
- וכשמת דודו היא מותרת לכל אדם, וכשנשאת היתה אשת איש, איתוסף בה איסורא לכולי עלמא איתוסף בה לראובן ונתחייב עליה גם כן משום אשת איש, והיא מותרת לבעלה ולשאר בני אדם אסורה.
- וכשתהיה נדה ואיתוסף בה איסור לבעלה איתוסף בה איסור לגבי ראובן.
- ואם בא ראובן על בתו זו והיא אשת איש ונדה, אחר שנשאת לדודה ולדוד אביה, חייב עליה שש חטאות.
ודוגמת ההלכה השנית:
- שתהא דינה בת יעקב מאשה אחרת זולת לאה, אחר כן נשא לבן לדינה והיא לו מותרת וילדה דינה בת ושמה שרה דרך העברה, הרי שרה זו היא בת בת יעקב ואחות אשתו מאביה, והם שני איסורין באים כאחת.
- ושרה זו מותרת להנשא לכל בני יעקב והיא בת אחותם, נשא אותה ראובן נאסרה על יתר אחיו, איתוסף בה נמי ליעקב איסור כלתו.
- מת ראובן בעל שרה או גרשה הרי היא מותרת לכל אחי יעקב, נשא אותה אחד מהן ואסרה על הנשארים, [איתוסף בה נמי לגבי יעקב איסור אשת אח.
- מת בעלה זה או גרשה הרי היא מותרת לכל אחי אביו של יעקב, ואם נשא אותה אחד מהן נאסרה על הראשונים], איתוסף בה נמי ליעקב איסור אשת אחי אביו.
- מת זה הרי היא מותרת לכל אדם, נישאת ונעשית אשת איש ונאסרה על הכל, ואיתוסף בה נמי איסור ליעקב משום אשת איש.
- אם שגג יעקב בשרה זו והיא נדה ואשת איש, והיתה אשתו רחל או לאה קיימת, יהא חייב שבע חטאות.
ואם נשא יצחק שרה זו, איתוסף לגבי יעקב בה איסור אשת אב. וזה אפשר על הדרך שאני מגיד וזה, שהעיקר הידוע "אין קדושין תופסין בעריות", ואם אחד מאחי יעקב נשא שרה כמו שאמרנו הרי היא ערוה על יצחק ואין לו עליה קידושין לפי שהיא אשת בנו, ולפי שהיה אחי יעקב שנשא שרה אחי יעקב מאמו והרי שרה אינה ערוה על יצחק, וכבר אמרו שאם נשא אותה אחר כן דוד יעקב והוא אחי יצחק בלי ספק, והואיל ונשא אותה אחי יצחק נאסרת על יצחק משום אשת אחיו. לפיכך תהא ההלכה שמת אחיו של יצחק ונפלה לפני יצחק ליבום ויבם אותה, והוא מה שאמרו בתלמוד "ומי שריא ליה, אשת אחיו היא", והיתה התשובה שנפלה לו ביבמה. ועניין המאמר הזה מה שבארנו, ששרה זו היא בת בת יעקב והיא גם כן כלת יעקב כפי מה שהיה עיקר ההלכה, הרי היא שניה ליצחק משני צדדין מצד שהיא בת בת בנו ומצד שהיא כלת בנו כמו שבארנו בשני מיבמות. ומחמת האיסור הזה אמר אם עבר הזקן ונשאה, רוצה לומר אם עבר יצחק על איסור שבה ונשאה, והוא מה שאמרו בתלמוד "שעבר משום כלת בנו ושניה", רוצה לומר ואף על פי שהיא שניה שהיא בת בת בנו.
ונשאר לבאר איזה איסור ניתוסף בה כשנשאת ליצחק עד שניתוסף מחמתו איסור ליעקב, ואמרו שזה יהיה בתנאי והוא, שאם נזדמן להיות ליצחק בן קטן בשנים מלבד יעקב, וזהו תורף דבריהם "כגון דאתייליד בן קטן לזקן, וחייל איסור על קטן, וחייל נמי עליה דידיה". ומאמר זה קשה להבין ולפיכך שים לבך להתבונן בו, וזה ששרה זו שמת בעלה שהיה אחי יצחק, והיה ליצחק בן קטן כמו שאמרנו מלבד יעקב, אילו לא נשאה יצחק היתה אסורה לקטן הזה לכשיגיע לכלל מצות משום אשת אחי אביו בלבד, וכשייבם אותה יצחק, לכשיגדל ויבוא לכלל מצות יהיו איסור אשת אחי אביו ואשת אביו באים כאחת כפי מה שבאר התלמוד בפרק הזה באיסור חלב ובאיסור טומאה כמו שבארנו, ולפיכך התנה ואמר בבן קטן, והואיל וניתוסף בשרה איסור אשת אב אצל הבן הקטן לכשיגדיל איתוסף נמי ליעקב.
והנני חוזר לזכור ההלכה הזאת בסדר, ואומר:
- ששרה זאת שהיתה בת בת יעקב ואחות אשתו כמו שבארנו, הם שני איסורין הבאין כאחד,
- [וכשנשא אותה ראובן, איתוסף על איסור זה איסור כלתו והוא האיסור השלישי],
- וכשנשא אותה אחר כך אחיו של יעקב מאמו, איתוסף על זה איסור אשת אח והוא האיסור הרביעי,
- וכשנשאה ישמעאל אחר כך, איתוסף על זה איסור אשת אחי אביו והוא האיסור החמישי,
- וכשמת ישמעאל וייבם אותה יצחק, איתוסף בה איסור אשת אב ואיסור אשת איש, והם שני איסורין הבאים כאחד בין שהיה יצחק חי או מת כמו שנתבאר בשביעי מסנהדרין כשאומר הבא על אשת אב חייב משום אשת אב ומשום אשת איש, בין בחיי אביו בין לאחר מיתת אביו,
- וכשתהיה שרה זו נדה, ושגג בה יעקב ואשתו קיימת, חייב בה שמונה חטאות.
הנה נתבארו בהלכה זו שלשה דינים, שש חטאות ושבע ושמונה בביאה אחת.
אחר כך אמר וכן הבא על בת אשתו ועל בת בת אשתו, והוא שבהלכה שאמרנו "בבתו" היא בעצמה תהא בבת אשתו, ומה שאמרנו ב"בת בתו" היא בעצמה נאמרה בבת בת אשתו.
ולא נשאר לנו בגמר הפירוש, אלא שנבאר היאך אפשר שתהא בת אשתו אחותו, עד שיהא דינם ודין בתו אחד. וזה מבואר כפי מה שאגיד, כשבא אביו על אשה וילדה ממנו בת, ואחר כך נשא הוא האשה הנבעלת והיא מותרת לו כמו שנתבאר באחד עשר מיבמות, אותה הבת היא אחותו מאביו והיא בת אשתו. וכן אם בא אבי אשתו על בתו, אותה הממזרת הנולדת היא בת בת אשתו ואחות אשתו, והוא מה שרצינו למצוא:
בתו ואחותו - כגון שבא על אמו והוליד ממנה בת והרי היא בתו ואחותו מאמו, ואשת אחיו שנישאת לו קודם לכן ומת טז, ולאחר מיתתו נשאה אחי אביו ובא זה אביה עליה בנדתה, והשתא איסור בתו ואחותו באין כאחת. ואע"פ שהיא ממזרת ואסורה לבוא בקהל, כשנישאת לאחי אביה קידושין תופסין בה, לפי שקידושין תופסין בחייבי לאוין. אי נמי, אם היו אחי אביה ממזרים יז מותרים לישא אותה לכתחילה, ונאסרה על אביה משום אשת אחיו לפי שהוא איסור מוסיף, שמתחילה היתה מותרת לאחי אביה כולן, וכשנישאת, לאחד מהן נאסרה על כל האחין, ומתוך שחל עליה שם אשת אח לגבי שאר האחים שהיתה מותרת להן, חל עליה נמי שם אשת אח לגבי אביה להתחייב עליה נמי משום אשת אחיו. מת אחיו ונישאת לאחי אבי אביה, מגו דאתוסף בה איסורא לגבי שאר אחי אביו, אתוסף בה איסורא נמי לגבי דידיה. הויה לה אשת איש יח, מגו דאתוסף איסורא לגבי עלמא, אתוסף איסורא לגבי דידיה. פירסה נדה, מגו דאתוסף איסורא, לגבי בעלה. אתוסף איסורא נמי לגבי דידיה:
חייב עליה משום בת בתו וכלתו - כגון שנשאה בנו:
ואחות אשתו - שהיה נשוי את בת חתנו שהיא אחות בת בתו מן האב יט:
ואשת אחיו - שמת בנו ונשאה אחיו של זה:
ואשת אחי אביו - שמת אחיו ונשאה אחי אביו:
אם עבר הזקן - אביו של זה, ונשאה, ואח"כ בא עליה זה, חייב אף על אשת האב. ואע"ג דאשת אחיו היא, דהא מחייבינן ליה לבריה משום אשת אחי אביו, אלמא אסורה ליה לאביו משום אשת אח ואין לה אישות בה, הכא במאי עסקינן כגון שנפלה לפניו ליבום מאחיו, שמת בלא בנים ויבמה הוא ונשאה, והאי עבר הזקן דתנן, היינו משום שהיא לו באיסור שניה בלבד, משום בת בת בנו ומשום כלת בנו דשתיהן שניות מדברי סופרים.
ואם תאמר, כלתו היא, דהא מחייבינן ליה לבריה משום אשת אח. לאו פרכא היא, דאיכא לאוקמי דאשת אחיו של בנו מאמו היא, ולא כלתו של אב היא, אלא אשת חורגו ומותרת לו.
ואם תאמר, ומאי איסור מוסיף איכא בבת בתו כשעבר אביו ונשאה דקא מחייבת ליה נמי משום אשת אב. הא מלתא בעו לה בגמרא, ותירצו, כגון דאיכא ברא לסבא כ ואחיו של זה הוא, דמגו דאתוסף בה איסורא גבי ההוא ברא משום אשת אב, אתוסף נמי גבי דידיה:
וכן הבא על בת אשתו - חייב עליה משום כל אלו שחייב בבתו:
ועל בת בת אשתו - חייב משום כל אלו שחייב על בת בתו. ובת אשתו שהיא אחותו משכחת לה, כגון שאביו אנס או פתה אשה והוליד ממנה בת, ואח"כ נשא הוא אנוסת אביו או מפותת אביו שהיא מותרת לו, הרי אותה הבת אחותו ובת אשתו. ובת בת אשתו ואחות אשתו משכחת לה, כגון שבא אבי אשתו על בת אשתו והוליד ממנה בת, אותה הבת היא בת בת אשתו ואחות אשתו:
ואשת אחיו. פי' הר"ב שנשאת לו קודם לכן ומת. וה"ה אם גירשה כדלקמן. וחד מתרתי נסיב. ומ"ש הר"ב ואע"פ שהיא ממזרת כו' קדושין תופסים כו' א"נ אם היו אחי אביה ממזרים כו' וכ"כ הרמב"ם [בפי']. אבל התוס' כתבו וז"ל וא"ת והא ממזרת היא. וא"כ היאך אסורה לאחיו משום אשת אח איך חל איסור אשת אח על איסור ממזרת. וי"ל דמיירי דאחיו נמי ממזר. וא"כ ליכא איסור ממזרת [דהוא] עצמו כמו כן ממזר. [ועי"ל] איסור חמור חל שפיר על איסור קל. ע"כ. ותרוצא בתרא אין נראה מדברי הרמב"ם והר"ב. וא"כ קשה קושיית התוס' לפירוש קמא שכתבו דטעמא משום דקדושין תופסים. ויראה לי די"ל דאע"ג דזה שנשאה וגם זה עצמו אינם ממזרים. אבל מיירי שיש כאן אח שהוא ג"כ ממזר שהיתה מותרת לו ועכשיו כשנשאה זה נאסרת על אותו האח. משום אשת אח. ובמגו נאסרה ג"כ על זה. ולשון הרמב"ם דייק הכי דכתב וז"ל והבת הזו אפשר לה להנשא לכל א' מאחי ראובן. שאע"פ שהיא ממזרת כבר ידעת שקדושין תופסים בחייבי לאוין ואפשר שהיו אחי ראובן ממזרים ותהיה הבת מותרת להם לכתחלה. הרי בשעה שנשאה שמעון. ד"מ. נאסרה על כל האחים שהיתה מותרת להם מגו וכו'. ע"כ. הניח בתחלה שממזרת אע"פ שאסורה לבא בקהל הקדושין תופסין בה ונעשית אשתו. ואח"כ אמר שאפשר שיהיו אחי ראובן ממזרים ואז כשיהיה הנדון כך. נאסרה עליהם עכשיו בנישואי שמעון ואע"פ שהוא אינו ממזר. משום דקדושין תופסין ונעשים עליהם אשת אח. ולא דק הר"ב במ"ש א"נ ומחלק לעשות בזה שני פרושים. כי אין הדבר אמור בלשון הרמב"ם. אלא שיהא פירוש א' והא בלא הא לא סגי:
ואשת איש. לשון הר"ב הויא לה א"א. כלומר שמת זה ונשאת לאחר וכן ל' הרמב"ם בהדיא. גם במתני' דלקמן כתב הר"ב כן בהדיא. ובחנם נדחקו לפרש כן דהא איסור אשת איש חייל בבת אחת עם אסור אשת אחי אביו כמו בתו ואחותו. וכן לקמן באם [עבר] הזקן. פי' הרמב"ם. דאיסור אשת אב ואסור אשת איש הם שני איסורים הבאים כאחד. וע"ש לקמן:
הבא על בת בתו. הקשה רבינו ברוך [בתוס' ד"ה הבא] אמאי לא חשיב בהדייהו בת בנה כגון שניסת בתו לבן אשתו וילדה לו בת דהויא בת [בתו] ובת בנה בבת אחת וגם בסיפא קשה אמאי לא תני [בת] בנה ובת *) [בתו] דמשכחת לה ביעקב שנשא רחל ולאה שאינם אחיות ויש לה בן לרחל מאדם אחר ונשא בת לאה שהיתה לה מיעקב וילדה בת לאה בת. ובא יעקב עליה. הרי היא בת בן אשתו ובת בתו. [ולפי] מה שפירש לקמן דמתני' לא מיירי רק באיסור מוסיף ניחא שפיר. ע"כ. והיינו בבבא זו ודבתרה. אבל בבבא הקודמת הא תנן בתו ואחותו דאסורי בת אחת. ועוד עיין לקמן:
וכלתו. לשון הר"ב כגון שנשאה בנו. וז"ל הרמב"ם. נשא אותה בנו נאסרה על יתר אחיו איתוסף בה נמי ליעקב איסור כלתו. ע"כ. ועיין לקמן בדבור רי"א אם עבר הזקן:
ואחות אשתו. פירש הר"ב שהיה נשוי את בת חתנו. שהיא אחות בת בתו מן האב. כגון שהיתה לו בת מאשה אחרת ונשאה זה האב חמיו של בעל בתו וכשבא זה על [אחות] בתו של חותנו. שהיא לו בת בתו היתה אחות אשתו. רש"י. ומסיימי התוס' וחיילא אסור אחות אשתו באסור כולל מיגו דמתסר בשאר אחיות משום אחות אשה אתסר נמי בבת דינה. משום אחות אשה. וכתבו עוד דאומר הר"י דלא גרס ליה דא"כ שבע הוו. ואדתני לעיל שש. ליתני שבע. וא"ת וליתני שבע. י"ל דלא נחית למתני במתני' רק איסור מוסיף. וא"ת מ"מ אמאי לא תני אחות אשתו ובבת אחת. כגון שיעקב נשא [בת איש ואותו האיש נשא] דינה בת יעקב [מאשה אחרת] וילדה לו בת השתא הויא אותה בת של דינה בת בתו של יעקב ואחות אשתו וי"ל דבאיסורא שחל ע"י קדושין לא תנא. אלא אותה שחל האיסור מיד בשעת קדושין. והשתא מיד שנשא יעקב בת האיש לא היה שום איסור עד שנולדה [בת] דינה מאותו האיש אז חל איסור אחות אשתו עם איסור בת בתו. ע"כ. ולרווחא דמלתא תירצו כך. דהא לעיל תירצו. דאפילו באסור בת אחת נמי לא מיירי. ומ"מ הרמב"ם גריס ליה נמי לאחות אשתו. ומפרש לה באיסור בת אחת. וכתב שיהא חייב שבע חטאות ובדר"י שמונה חטאות ומעתה לא קשיא קושיית התוס' דאדתני שש לתני שבע. דאה"נ דתני שבע אלא דמוסיף והולך מעיקרא תני שש והדר שבע ור"י מוסיף שמונה. והא לא קשיא אמאי לא תנן בהדיא מספר שבע דממילא משמע כשתעמוד למנין. והתנה עוד הרמב"ם שתהיה אשתו קיימת. וזה פשוט. שאין איסור אחות אשה לאחר מיתה כדכתיב בחייה. ולענין קושיית התוס' דלעיל בשם רבינו ברוך. י"ל דכיון דאשכח ליה שבע. כך לי בכגון ההיא דתני לה בכגון ההיא דה"מ למתני ולמחשב נמי בת בנה ולית קפידא. ולמתני תרתי גווני ודאי דלא קשיא דלא נ"מ מידי דלא בעי לאשמעינן. אלא דמשכחת להו שבע. והא דבמתני' דלקמן הדר ותני שבע איידי דר"י בן נורי:
רבי יוסי אומר אם עבר הזקן ונשאה חייב עליה משום אשת האב. [עיין במשנה ד' פ"ט דסנהדרין] כתב הר"ב. וא"ת ומאי איסור מוסיף איכא כו'. הא מלתא בעו לה בגמ' ותירצו כגון דאיכא ברא לסבא. ותמיהני דכי נמי לית ליה ברא. ואית ליה אחי. איכא מגו. דמיגו דאתסרה לגבי אחי משום אשת אח אתוסף נמי לגבי זה איסור אשת אב. דהא גבי כלתו אין כאן מגו אלא בכהאי גוונא. וכמו שכתבתי שם בשם הרמב"ם. וכי תימא דאין ה"נ אלא דנקט מיגו רווחא טפי. דמ"מ קשיא מאי קבעי לה בגמרא. דהא כולהו מתני' מיירי בכה"ג במגו דאחין. וכי היכי דאינך מיירי בדאיכא אחין. ה"נ דכוותה. ומאי קא בעי לה. והרמב"ם בפירושו יש לו גירסא אחרת. כגון דאתיליד לו בן קטן לזקן. וכתב שהוא מאמר קשה להבין. ופירשו דלכשיגדיל חל עליו איסור אשת אחי אביו ואיסור אשת אביו בבת אחת ומגו כו' ובודאי שעם פירושו אכתי קשיא למאי נ"מ מצריכים שיהא בן קטן. ובנא"י כתוב וז"ל והקרוב אצלי שהדבר הזה פירוש ואולי הוא לרבנן סבוראי. וכבר טרחנו פעמים בביאור זה המאמר. והוא אצלי כולו חטא. אבל האמת שיאמר הואיל ואתוסף בשרה אשת אח לגבי אחי יצחק כולם. אתוסף נמי ליעקב איסור זאת האשה והיא איסור אשת אביו. וזהו הדעת האמתי ההולך על העיקרים. ע"כ. וכן כתב בחבורו פ"ד מהל' שגגות. ומ"מ כתב שם גם בפירושו בנא"י שכל אלו שתאסר הערוה זו עליהן באיסור מוסיף. צריך שיהיו האנשים האחרים מצויין בעולם כדי שתאסר עליהם. ומתוך שתאסר עליהם יתוסף איסור אחר לזה. אבל אם אינם מצויין אין אומרים הואיל אם היה כו'. וכתב הכסף משנה שנלמד מדתירצו בגמ'. כגון דאיכא ברא לסבא. ע"כ. ולא קשיא דהא הרמב"ם דחאו לפירוש זה שם בחבורו. דע"כ לא דחאו אלא דלא אצטריך ליה אבל מ"מ הואיל ונפק מפומייהו דרבנן סבוראי שמעינן דסברא זו אית להו לרבנן סבוראי. שצריך שיהיו הנאסרים מצויין בעולם ומסברא ?זו לא בעי למדחי:
משום אשת האב. לשון הרמב"ם דאתוסף בה [איסור] אשת אב ואיסור א"א והם שני איסורים הבאים כאחד בין שהיה הזקן חי או מת. כמו שנתבאר בשביעי מסנהדרין כשאומר הבא על אשת אב חייב משום אשת אב ומשום אשת איש בין בחיי אביו בין לאחר מיתת אביו. עכ"ל. וכל זה מבין שהיה הזקן חי כו' נמחק בנא"י ואח"כ כשכתב שגג בה יעקב מוגה בחיי יצחק. וכן כתב בחבורו פ"ד מהלכות שגגות. וכן עיקר. דכיון דנתחייב איסור א"א מחמת נישואי הזקן צריך שיהא הוא בחיים דאין איסור א"א לאחר מיתה. וההיא דסנהדרין משום אשת אב נקט לאחר מיתה. וכמ"ש שם בשם רש"י. וכן מבואר עוד בחיבורו ריש פ"ה מהלכות אסורי ביאה:
(טז) (על הברטנורא) וה"ה אם גירשה כדלק' וחדא מתרתי נסיב:
(יז) (על הברטנורא) והתוס' כ' וא"ת והא ממזרת היא וא"כ היאך אסורה לאחיו משום אשת אח איך חל איסור אשת אח על איסור ממזרות וי"ל דמיירי דאחיו נמי ממזר כו' ועי"ל איסור חמור על איסור קל חל. ותי' בתרא אין נראה מדברי הר"ב וא"כ לפי' קמא ק' קושית התוס'. וי"ל דמיירי שיש כאן אח א' שהוא ממזר שהיתה מותרת לו ועכשיו בשנשאה זה נאסרה על אותו האח משום אשת אח ובמגו נאסר ג"כ על זה. ועתוי"ט:
(יח) (על הברטנורא) כלו' שמת זה ונשאת לאחר וכ"כ הר"מ בהדיא וב"כ הר"ב בהדיא במתני' דלק'. ובחנם נדחקו לפ' כן דהא איסור א"א חייל בב"א עם איסור אשת אחי אביו במו בתו ואחותו וכן לק' באם עבר הזקן פי' הר"מ דאיסור אשת אב ואיסור אשת איש הם שני אסורים הבאים באחד:
(יט) (על הברטנורא) כגון שהיתה לו בת מאשה אחרת ונשאה זה האב חמיו של בעל בתו וכשבא זה על אחות בתו של חתנו. שהי' "לו בת בתו היתה אחות אשתו. רש"י. ועתוי"ט כמה מציאות שיהא חייב יותר והתנא לא חש למתנינהו דממילא משמע כשתעמוד למנין:
(כ) (על הברטנורא) עתוי"ט עוד מציאות אחר ע"ז ומסיק בשם הר"מ. דכל אלו שאסורן משום איסור מוסיף צריך שיהיו האנשים הנאסרים בעולה אבל אם אינם בעולם אין אומרים הואיל אם היו כו':
בפירוש רעז"ל מת אחיו ונשאת לאחי אבי אביה מגו דאתוסף בה איסורא לגבי שאר אתי אביו איתוסף וכו' אמר המלקט גירסת רש"י ז"ל הכא בגמרא הכי מת אחיו ונשאת לאחי אביו מגו דאיתוסף איסורא לגבי בני אחי אביו איתוסף וכו':
וחייב עליה שש חטאות: הבא על בתו. פירוש שבא על אמו והוליד ממנה בת ובא על אותה בת וא"ת וליחשוב עוד אם חמותו כגון שנשא בת בת בתו דהשתא הויא זו שבא עליה אם חמותו ומיחייב באיסור כולל דמגו דאתסר בקרובות אשתו כגון אחותה ובתה אתסר נמי באם אמה משום אם חמותו ואע"ג דכבר אסורה עליו ועוד קשה אמאי לא חשיב אם חמיו שנשא בת בן בתו באיסור כולל דהא מתניתין כר"מ אתיא כדאיתא בגמרא ור"מ ס"ל איסור כולל במתניתין דלעיל דיש אוכל אכילה אחת וי"ל דמתניתין לא מיירי בנושא נשים בעבירה ואם תמותו ואם חמיו לא משכחת לה רק בנושא נשים בעבירה שנשא שניה ולא תנא אחות אביו וברשיעא בר רשיעא דא"כ אשת אחיו לא משכחת לה תוס' כתיבת יד. פי' רשיעא בר רשיעא מפורש בדברי רעז"ל לקמן בסימן ז'. והבא על בת בתו וכו' ואחות אשתו שהיה נשוי את בת חתנו שהיא אחות בת בתו מן האב כגון שהיתה לו בת מאשה אחרת ונשאה זה האב חמיו של בעל בתו ונשבא זה על בתו של חתנו שהיא לו בת בתו היתה אחות אשתו. ואומר הר"י ז"ל דלא גרס אחות אשתו דא"כ שבע הוו ואדתני לעיל שש ליתני שבע וא"ת וליתני שבע וליחשוב אחות אשתו וכגון וכו' ותירץ הר"י ז"ל בגליון דלא תני איסור הבא ע"י קדושין שעושה הבוטל רק בקדושין שעושין אחרים כמו קדושי אחין ותוס' ז"ל תרצו דלא נחת למיתני במתניתין רק איסור מוסיף ואחות אשתו לא משכחת לה רק באיסור כולל. עוד הקשו תוס' ז"ל הבא על בת בתו אמאי לא תני בהדייהו בת בנה כגיון וכו' וגם בסיפא קשה אמאי לא תני בהדי בתה ובת בתה נמי בת בנה דמשכתת לה וכו' ולפי מה שפירשתי דלא מיירי רק באיסור מוסיף ניחא שפיר. עוד ה"שו אמאי לא תני תמותו כגון שנשא בת בת בתו דבת בתו היא חמותו וי"ל דת"ק לא מיירי בעבד איסורא ומהאי טעמא לא תני אש חמותו ואם חמיו דשניות הן ואפילו לר' יוסי נמי דמיירי בעבר זקן ונשאה י"ל להכי לא תנא להו דלית להו איסור כולל ואפילו לר' חייא דאמר בפ"ד אחין לר' יוסי מחייב תרתי משום איסור כולל היינו באיסור כולל משום שם אחד אבל בשני שמות לא ומש"ה ניחא לדידיה גבי א"א ונעשית חמותו דלא אמר נידון בחמותו משום דשני שמות הן ע"כ:
ואשת אחיו: היינו אשת אחיו מאמו דאי מאביו היאך נשאה זקן והלא לא תפסי בה קדושין דהויא כלתו ומכאן משמע דאשת אחיו מאמו בכרת מדחייב עליה חטאת והא דממעט ליה בת"כ היינו מערירי אבל כרת איכא תוס' ז"ל. בפירוש רעז"ל ותרצו כגון דאיכא ברא לסבא ואחיו וכו'. אמר המלקט דוק בהרמב"ם ז"ל במה שפירש בזה התירוץ וזה קיצור לשונו כי זו הבת בתו אלמלא לא נשאת לסבא היתה אסורה על הקטן הזה משום אשת אחי אביו וכשייבם אותה יצחק הסבא יהיו אשת אחי אביו ואשת אביו שני האיסורין באין כאחד ומגו דאיתוסף בה איסורא גבי ההוא ברא וכו'. וז"ל תוס' כתבי יד דאית ליה ברא לסבא פירש הקונטרס ברא לזקן דמתניתין מגו דאיתוסף איסור לגבי בריה דזקן משום אשת אב איתוסף נמי איסורא לגבי האי בועל משום אשת אב. וקשה שהרי לאחיו של בועל נמי אסורה כבר משום אשת אחי אביו ואיך מיתסרא עליה משום אשת אב. לכך פירש ר"י ז"ל דסבא דהכא היינו אבי הזקן דמתניתין דהיינו אבי אביו של בועל וה"ק מגו דאיתוסף עלה איסורא לגבי ברא דסבא דהיינו אחי הזקן דמתניתין ואסורה לו משום אשת אחיו כשנשאה הזקן דמעיקרא קורם שנשאת ונפלה לפניהם ליבום שריא לתרויהו וכאשר נשאה הזקן אסורה לאחיו משום אשת אח איתוסף נמי איסורא עלה לגבי בועל שהוא חייב עליה משום אשת אב וכה"ג מיקרי מוסיף ואע"ג דשני שמות הן ובאיסור כולל לא חייל באיסור מוסיף חייל שהרי כלתו דמתניתין לא משכחת איסור מוסיף אלא בשני שמות דמגו דאיתוסף עלה איסורא לגבי אחי בעלה ובן בעלה נוסף נמי עלה איסורא לגבי חמיה משום כלתו ע"כ:
ואשת אחיו: כגון שנשאת לאחיו אחר מיתת בנו ואח"כ אחי אביו וכו':
ר' יוסי אומר אם עבר וכו': ירושלמי פ' שני דיבמות:
וכן הבא על בת אשתו: חייב עליה בכל השמות הללו משום בת אשתו וכלתו ואחות אשתו כגון שהיתה לבת אשתו אחות מאביה מאם אחרת ונשאה בעל אמה:
וכן הבא על בת בת אשתו: חייב עליה משום בת בת אשתי ובכל השמות הללו והה"נ בבא על בת בנה שיש בה חמשה שמות הללו אלא קתני בת בתי וה"ה לבת בנה הרגמ"ה ז"ל. בפירוש רעז"ל בסופו ובת בת אשתו ואחות אשתו משכחת לה כגון שבא אבי אשתו על בתו והוליד ממנה בת אותה הבת היא בת בת אשתו ואחות אשתו ע"כ. אמר המלקט הוא פירוש הרמב"ם ז"ל. פורוש לפירושו ז"ל המשל כגון אשר שהיה נשוי עם דינה בת לבן וילדה לו בת ובא לבן על אותה הבת שהיא בת בתו וילדה ממנו בת נמצא שזו הבת הממזרת היא בת בת אשתו של אשר והיא ג"כ אחות אשתו שהרי חמיו לבן אבי דינה אשתו של אשר ואבי הבת הממזרת נמצאת הממזרת אתות דינה אשת אשר ובת בתה ולאשר בעלה היא ג"כ בת בת אשתו ואחות אשתו:
יכין
ונדה: יעקב בא על אמו והולידה בת, הרי הבת הזאת בתו, ואחותו מאמו, וב' האיסורין באין כא' כשנולדה. נשאה אחיו, [אב"י, מאב, דאי מאם, הרי הבת הזאת אחותו מאם, ואין קדושין תופסין בה] דאע"פ שהיא ממזרת, אפ"ה קדושין תופסין בה, ולהכי חזרה ונאסרה על יעקב משום אשת אחיו אף לאחר שיפקע ממנה איסור א"א מדהו"ל איסור מוסיף, דמתחלה לא היתה אסורה רק על יעקב, והשתא שנשאת לאחיו נאסרה גם לשאר אחיו. ואי"ל הרי מתחלה ג"כ היתה אסורה לכל אחיו של יעקב משום ממזרת. ואע"ג דממזרת רק בלאו, והשתא נאסרה לאחיו משום אשת אח שהיא בכרת. עכ"פ הרי קיי"ל דגם חמור לא חל על הקל. י"ל דמיירי שיש ליעקב אח ממזר, שהיתה מותרת לו בתחלה, והשתא ע"י שנשאה אחי יעקב נאסרה גם להממזר. מת אחיו שנשאה, או גרשה, ונשאה אחי אביו של יעקב, הרי איסור אשת אחי אביו ואיסור אשת איש באין כאחת. ושניהן איסור מוסיף על האיסורין הקודמין, דאיסור אשת איש מוסיף, שנאסרה אכ"ע ע"י נשואין אלו כל ימי חיי בעלה. ואיסור אשת אחי אביו מוסיף, שנאסרה השתא לעולם ע"י נשואין אלו גם על אחי בעלה שהיתה מותרת להן בתחלה. חזרה ופרסה נדה, חל איסור נדה על כל האיסורין הקודמין ע"י איסור מוסיף, מדנאסרה השתא גם על בעלה. ולהכי כשבעל אותה יעקב אביה בנדתה בשגגת כולן, חייב ו' חטאות. אבל טפי מהנך ו' חטאות לא משכח"ל [מיהו כשבעלה במזיד והתראה אפשר שיתחייב שבע מלקיות, מדהיתה ג"כ ממזרת]:
ואשת איש ונדה: יעקב היה לו בת ושמה דינה, ולבן היה לו בת ושמה לאה. נשא לבן את דינה, ויעקב נשא לאה, והוליד לבן מדינה בת יעקב בת, ושמה רחל. נשא ראובן בן יעקב את רחל, בת דינה אחותו, שהיא נכד יעקב. מת ראובן או גרשה, ונשאה אחיו של יעקב. חזר ומת אחיו של יעקב או גרשה, ונשאה אחי אביו של יעקב. חזרה רחל ופרסה נדה. א"כ כשבא עליה יעקב אז, חייב עליה ז' חטאות:
- (א) משום בת בתו,
- (ב) משום אחות אשתו, דהרי רחל ולאה אשתו, שתיהן הן בנות לבן, וכשנולדה רחל חלו ב' האיסורים כא' על יעקב,
- (ג) ומשום איסור כלתו דאתוסף עלה איסור קרובות לגבי כל אחי ראובן ע"י נשואין הללו,
- (ד) ואיסור אשת אחיו,
- (ה) ואיסור אשת אחי אביו,
- (ו) וא"א [שג"כ חלו ב' אלו כאחד],
- (ז) איסור נדה.
וכל א' מאלו הז' האיסורים, מוסיף איסור עליה מבני אדם שהיתה מותרת להן תחלה קודם שחל האיסור ההוא כלעיל סי' כ"ח:
אם עבר הזקן: אביו של יעקב, שבת בת בנו אסורה לו רק מדרבנן ותפסו קדושין:
ונשאה: אחר שמת אחי אביו של יעקב:
חייב עליה: יעקב:
משום אשת אב: דמדאתוסף ברחל איסור להבן האחר של הזקן כשנשאה הזקן, נאסרה ג"כ על יעקב משום אשת אב. ואת"ל עכ"פ מה עדיף אותו בן של הזקן מיעקב, כמו דביעקב אי אפשר שיחול איסור אשת אב עליו מדכבר היתה אסורה עליו משום אשת אחי אביו גם קודם שנשאה הזקן, כמו כן אותו הבן של זקן כבר היתה האשה זאת אסורה עליו משום אשת אחי אביו גם קודם שנשאה הזקן, ואיך יחול על הבן ההוא איסור אשת אב בזאת האשה. נ"ל דמה"ט באמת הטעים הרמב"ם בפירושו וכתב כגון דאתיליד ליה בן קטן לסבא וכו'. ור"ל שנולד להזקן אותו בן, אחר מיתת אחי אביו. וא"כ תיכף כשיגדל זה הבן הקטן יחול עליו איסור אשת אחי אביו, ואיסור אשת אביו, ואיסור אשת איש בבת אחת. ואת"ל האיך יתחייב בה יעקב משום אשת אביו, הרי לא תפסי בה קידושין של אביו, מדהיתה אשת אחיו של הזקן, דהרי מחייבת ליעקב משום אשת אחי אביו. י"ל דמיירי שנפלה לפני הזקן ביבום. ואת"ל א"כ מותרת היא לזקן, ולמה תני עבר הזקן. י"ל דאף שמותר מדאורייתא ליבמה, עכ"פ אסורה לזקן מדרבנן מדהיא בת בת בנו, וגם מדהיא כלת בנו, מדנשאה ראובן בן יעקב. ואת"ל עכ"פ גם כלתו ממש היא להזקן, דהרי מחייבת ליעקב משום אשת אח, ולא תפסו בה קדושין להזקן. י"ל דמיירי שנשאת לאחיו של יעקב מאם ולא מאב, דאז אינה כלתו של זקן, רק אשת בן אשתו, ומותרת להזקן:
ועל בת בת אשתו: דבבת אשתו אפשר שיתחייב ו' חטאות כמו שחייב לעיל בבתו. ובבת בת אשתו אפשר שיתחייב ז' חטאות כמו שחייב לעיל בבת בתו. כיצד?
בת אשתו אפשר שתהיה אחותו. כגון שאביו של יעקב אנס או פתה אשה, וילדה לו רחל, ונשא יעקב אנוסת או מפותת אביו שמותרת לו [כאה"ע ט"ו ס"ה]. והרי רחל שילדתה האנוסה לאביו, היא (א) בת אשתו של יעקב. (ב) ואחיתו. (ג) חזר אחיו של יעקב מצד אם ונשא את רחל, הרי היא גם אשת אחיו. (ד) גרשה האח של יעקב או מת, ונשאה אחי אביו של יעקב, הרי נעשת גם אשת אחי אביו. (ה) וגם אשת איש. (ו) וכשפרסה נדה אסור ג"כ משום נדה, וכולן מוסיף, או בת א'. ונמצא כשבא אז יעקב עליה בשוגג חייב ו' חטאות.
וכן בבת בת אשתו, משכחת לה שתהיה אחות אשתו. כגון לבן שבא על בת לאה בתו, והוליד רחל. ונשא יעקב את לאה, נמצאת רחל (א) בת בת אשתו של יעקב. (ב) ואחות אשתו של יעקב. (ג) נשא בנו של יעקב מאשה אחרת את רחל, הרי היא ג"כ כלתו. (ד) מת בנו אי גרשה, ונשאה אחי יעקב. (ה) חזר גם זה ומת או גרשה, ונשאה אחי אביו של יעקב. (ו) והרי היא אשת איש. (ז) ונדה. נמצא כשבא יעקב עליה אז בשוגג, חייב ז' חטאות כמו בבת בתו לעיל.
[ונ"ל דה"ה דהוה מצי למנקט כל הנך ז' חטאות בבת אשתו, כגון לבן שבא על לאה בתו והוליד רחל, ונשא יעקב את לאה, נמצאת רחל (א) בת אשתו (ב) ואחות אשתו של יעקב. (ג) נשא בנו של יעקב מאשה אחרת את רחל, הרי היא וכו', הכל כמו שזכרנו אצל בת בת אשתו. אלא דניחא ליה לתנא למנקט הז' חטאות אלו בבת בת אשתו, כדי שיהיה דוגמת ז' חטאות דלעיל. דלא משכח"ל רק בבת בתו, כמו שבארנו, ה"נ נקט דוגמתן בבת בת אשתו]:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת