משנה כריתות ב ניקוד


פרק ב

משניות: א ב ג ד ה ו

עריכה

(א) אַרְבָּעָה מְחֻסְּרֵי כִּפּוּרִים;
וְאַרְבָּעָה מְבִיאִין עַל הַזָּדוֹן כִּשְׁגָגָה.
אֵלּוּ הֵן מְחֻסְּרֵי כִּפּוּרִים:
הַזָּב, וְהַזָּבָה,
וְהַיּוֹלֶדֶת, וְהַמְּצֹרָע.
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר:
גֵּר מְחֻסַּר כַּפָּרָה,
עַד שֶׁיִּזָרֵק עָלָיו הַדָּם.
וְנָזִיר,
לְיֵינוֹ וְתִגְלַחְתּוֹ וְטֻמְאָתוֹ:
(ב) אֵלּוּ מְבִיאִין עַל הַזָּדוֹן כִּשְׁגָגָה:
הַבָּא עַל הַשִּׁפְחָה,
וְנָזִיר שֶׁנִּטְמָא,
וְעַל שְׁבוּעַת הָעֵדוּת,
וְעַל שְׁבוּעַת הַפִּקָּדוֹן:
(ג) חֲמִשָּׁה מְבִיאִין קָרְבָּן אֶחָד עַל עֲבֵרוֹת הַרְבֵּה;
וַחֲמִשָּׁה מְבִיאִים קָרְבָּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד.
אֵלּוּ מְבִיאִין קָרְבָּן אֶחָד עַל עֲבֵרוֹת הַרְבֵּה:
הַבָּא עַל הַשִּׁפְחָה בִּיאוֹת הַרְבֵּה,
וְנָזִיר שֶׁנִּטְמָא טֻמְאוֹת הַרְבֵּה,
וְהַמְּקַנֵּא לְאִשְׁתּוֹ עַל יְדֵי אֲנָשִׁים הַרְבֵּה,
וּמְצֹרָע שֶׁנִּתְנַגַּע נְגָעִים הַרְבֵּה.
הֵבִיא צִפֳּרָיו וְנִתְנַגַּע,
לֹא עָלוּ לוֹ,
עַד שֶׁיָּבִיא אֶת חַטָּאתוֹ.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
עַד שֶׁיָּבִיא אֶת אֲשָׁמוֹ:
(ד) הָאִשָּׁה שֶׁיָּלְדָה וְלָדוֹת הַרְבֵּה,
הִפִּילָה בְּתוֹךְ שְׁמוֹנִים נְקֵבָה,
וְחָזְרָה וְהִפִּילָה בְּתוֹךְ שְׁמוֹנִים נְקֵבָה,
וְהַמַּפֶּלֶת תְּאוֹמִים–
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
מְבִיאָה עַל הָרִאשׁוֹן,
וְאֵינָהּ מְבִיאָה עַל הַשֵּׁנִי;
מְבִיאָה עַל הַשְּׁלִישִׁי,
וְאֵינָהּ מְבִיאָה עַל הָרְבִיעִי.

אֵלּוּ מְבִיאִין קָרְבָּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד:

עַל שְׁמִיעַת הַקּוֹל,
וְעַל בִּטּוּי שְׂפָתַיִם,
וְעַל טֻמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו,
וְהַיּוֹלֶדֶת,
וְהַמְּצֹרָע.

וּמַה בֵּין הַשִּׁפְחָה לְבֵין כָּל הָעֲרָיוֹת?

שֶׁלֹּא שָׁוְתָה לָהֶן,
לֹא בָּעֹנֶשׁ וְלֹא בַּקָּרְבָּן.
שֶׁכָּל הָעֲרָיוֹת בְּחַטָּאת,
וְהַשִּׁפְחָה בְּאָשָׁם;
כָּל הָעֲרָיוֹת בִּנְקֵבָה,
וְשִׁפְחָה בְּזָכָר.
כָּל הָעֲרָיוֹת,
אֶחָד הָאִישׁ וְאֶחָד הָאִשָּׁה
שָׁוִין בְּמַכּוֹת וּבְקָרְבָּן,
וּבְשִׁפְחָה
לֹא הִשְׁוָה אֶת הָאִישׁ לָאִשָּׁה בְּמַכּוֹת,
וְלֹא אֶת הָאִשָּׁה לָאִישׁ בְּקָרְבָּן.
כָּל הָעֲרָיוֹת
עָשָׂה בָּהֶן אֶת הַמְּעָרֶה כַּגּוֹמֵר,
וְחַיָּב עַל כָּל בִּיאָה וּבִיאָה.
זֶה חֹמֶר הֶחְמִיר בַּשִּׁפְחָה,
שֶׁעָשָׂה בָּהּ אֶת הַמֵּזִיד כְּשׁוֹגֵג:
(ה) אֵיזוֹ הִיא שִׁפְחָה?
כֹּל שֶׁחֶצְיָהּ שִׁפְחָה וְחֶצְיָהּ בַּת חוֹרִין,
שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יט, כ): "וְהָפְדֵּה לֹא נִפְדָּתָה",
דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא.
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר:
זוֹ הִיא שִׁפְחָה וַדָּאִית.
רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר:
כָּל הָעֲרָיוֹת מְפֹרָשׁוֹת,
וּמַה שִּׁיּוּר?
אֵין לָנוּ אֶלָּא שֶׁחֶצְיָהּ שִׁפְחָה וְחֶצְיָהּ בַּת חוֹרִין:
(ו) כָּל הָעֲרָיוֹת,
אֶחָד גָּדוֹל וְאֶחָד קָטָן,
הַקָּטָן פָּטוּר;
אֶחָד עֵר וְאֶחָד יָשֵׁן,
הַיָּשֵׁן פָּטוּר;
אֶחָד שׁוֹגֵג וְאֶחָד מֵזִיד,
הַשּׁוֹגֵג בְּחַטָּאת, וְהַמֵּזִיד בְּהִכָּרֵת: