משנה כלים כח א
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת כלים · פרק כח · משנה א | >>
שלש על שלש שנתנה בכדור, או שעשאה כדור בפני עצמה, טהורה.
אבל שלשה על שלשה שנתנו בכדור, טמא.
עשאו כדור בפני עצמו, טהור, מפני שהתפר ממעטו.
שָׁלֹֹשׁ עַל שָׁלֹֹשׁ
- שֶׁנְּתָנָהּ בְּכַדּוּר,
- אוֹ שֶׁעֲשָׂאָהּ כַּדּוּר בִּפְנֵי עַצְמָהּ,
- טְהוֹרָה.
- אֲבָל שְׁלֹשָׁה עַל שְׁלֹשָׁה שֶׁנְּתָנוֹ בְּכַדּוּר,
- טָמֵא.
- עֲשָׂאוֹ כַּדּוּר בִּפְנֵי עַצְמוֹ,
- טָהוֹר,
- מִפְּנֵי שֶׁהַתֶּפֶר מְמַעֲטוֹ:
שלש על שלש שנתנה בכדור,
- או שעשאה כדור בפני עצמה - טהורה.
- אבל שלשה על שלשה שנתנו בכדור - טמא.
- עשאו כדור בפני עצמו - טהור,
- מפני שהתפר ממעטו.
כבר קדם לך ששלש על שלש לא יטמא במדרס, ואמנם יטמא במת ובשאר טומאות לפי שהוא חשוב.
אבל אם שם אותו בתוך הכדור או הקיפו על הכדור הנה כבר בטלו, ועל זה טהור. אולם שלשה על שלשה שנתנו בתוך כדור וישב הזב על הכדור הנה הוא טמא מדרס, אבל לא אם נתנו על הכדור לפי שכבר נתמעט בחיבור החוט בעת התפירה. וכבר ביארו בתלמוד ששלש על שלש לא חזי אלא לעניים, ושלשה על שלשה חזי בין לעניים בין לעשירים:
טהורה. דנתבטלה כיון דנתנה בכדור וכל שכן אם עשה ממנה כדור שלקח הבגד וכרכו עגול כמין כדור כמו שהנשים עושות לתינוקות לשחק בו ותופרות מעט על פיו שהתפירה מבטלתו משלש על שלש אבל שלשה על שלשה לא מיבטיל בנתינה בכדור אלא שמור שם:
שהתפירה ממעטו. וטהור ממדרס אבל טמא בכל הטומאות כדתנן לעיל פרק שבעה ועשרים ומיהו טהור משמע לגמרי מכל הטומאות ולא (צ"ל דמי) כמו לשלשה על שלשה דנתמעט דכאן התפירה והכריכה ממעטתו ומבטלתו מתורת בגד:
שלש על שלש שנתנה בכדור - בגד של שלש אצבעות על שלש אצבעות שנתנה בתוך כדור, פלוט"א בלע"ז:
או שעשאה כדור - שלקח הבגד וכרכו עגול כמין כדור, כמו שעושים לתינוקות ותפרו:
טהורה - שנתבטלה כשנתנה בכדור, וכל שכן כשעשאה כדור בפני עצמה א שנתבטלה בתפירה:
אבל שלשה על שלשה - לא מבטלה בנתינתה לתוך הכדור, לפי שהיא שמורה שם. אבל אם עשאה כדור בפני עצמה ; טהורה, לפי שהתפירה ממעטה, וטהורה ממדרס, אבל טמאה בכל שאר טומאות כדין כל שלשה על שלשה שנתמעט:
או שעשאה כדור בפני עצמה. כתב הר"ב וכ"ש כשעשאה וכו'. וכן כתב מהר"ם. ומסיים ונ"ל דמשום סיפא נקט ברישא לתרווייהו. ע"כ:
(א) (על הברטנורא) ומשום סיפא נקט ברישא לתרווייהו. מהר"מ:
בסוף פי' ר"ע ז"ל כדין כל שלשה על שלשה שנתמעט דתנן לה לעיל פכ"ז סי' ח'. ומיהו טהור משמע לגמרי מכל הטומאות ול"ד לשלשה על שלשה שנתמעט דכאן התפירה והכריכה ממעטתו ומבטלתו מתורת בגד. הר"ש ז"ל:
יכין
שלש על שלש: ר"ל מטלית שרחב גע"ג אצבעות שנטמא בשרץ וכדומה:
שנתנה בכדור: באלל בל"א שמשחקין בו:
או שעשאה כדור בפני עצמה: שקיפל המטלית יחד ועשאו עגול ככדור:
טהורה: נטהר מטומאה דמעיקרא מדנתבטל צורתו. ונ"ל דעכ"פ מק"ט להבא ככל כדור [לעיל רפכ"ג]:
אבל שלשה על שלשה: מטלית שהוא גע"ג טפחים שנטמא במדרס:
טמא: ר"ל נשאר בטומאתו דמעיקרא. דדוקא בפחות מגע"ג אצבעות כשעשאו כדור או שמו בכדור מתבטל חשיבותי' זוטא במעשה כל דהו. אבל גע"ג טפחים מדחשיב טפי. להכי כשנתנו בכדור הו"ל כמונח בקופסא סגורה. ולהכי נשאר בו טומאתו דמעיקרא. [כך נ"ל טעם הרמב"ם. רק במ"ש עוד הרמב"ם [פכ"ב הכ"ז] דגם מק"ט מדרס להבא. תמוה הרי א"ל עונמ"ל וצ"ע. ולהראב"ד שם נדתבטל ממנו טומאה דמעיקרא לגמרי ורק מק"ט שרץ להבא [נ"ל דר"ל כשאר כדור דמק"ט וכמש"ל. ולא אמרינן כיון שמק"ט להבא. נהוי השתא כאילו נגע הכדור בהמטלית הטמא. ליתא. דהרי קיי"ל כר' יוסי [לעיל פכ"ז מ"ט] דמטהר בסדין שעשאו ווילון וה"נ במטלית שעשאו כדור דאע"ג ששניהן מק"ט. אפ"ה כששינה מא' לחבירו פרחה טומאה דמעיקרא מיניה וטהור]:
טהור: ר"ל נטהר מטומאות מדרס דמעיקרא ודלהבא. אבל עכ"פ מק"ט משאר טומאות. ככל כדור וכמש"ל. [ולהראב"ד הנ"ל טהור לגמרי דהו"ל כהתקינו לפוק בו מרחץ ולא זכיתי להבין דהכא שאני דעשאו כדור שמק"ט]:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת