משנה כלים כד ב
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת כלים · פרק כד · משנה ב | >>
משנה מנוקדת
שָׁלֹשׁ עֲגָלוֹת הֵם:
- הָעֲשׂוּיָה כְּקַתֶּדְרָא,
- טְמֵאָה מִדְרָס;
- כְּמִטָּה,
- טְמֵאָה טְמֵא מֵת;
- וְשֶׁל אֲבָנִים,
- טְהוֹרָה מִכְּלוּם:
- הָעֲשׂוּיָה כְּקַתֶּדְרָא,
נוסח הרמב"ם
שלש עגלות הן -
- העשויה כקתדרה - טמאה מדרס.
- כמיטה - טמאה טמא מת.
- ושל אבנים - טהורה מכלום.
פירוש הרמב"ם
זה מבואר. וכבר הקדמתי שורשו וביאור אלו השמות כבר קדמו גם כן:
פירוש רבינו שמשון
כקתדרא. קצרה ומוקפת משלשה צדדין:
טמאה. של ישיבה מיוחדת כמטה שהיא ארוכה ומתחתיה מקבלת:
כמטה. של עור ולישיבה אינה מיוחדת אלא טוענין בה פרקמטיא ואומרים לו עמוד ונעשה מלאכתינו. ושל אבנים העשויה להוליך בה אבנים טהורה מכלום שפרוצה מתחתיה נקבים גדולים ובשבת פ' אר"ע (דף פד.) אמר רבי יוחנן אם יש בה בית קיבול רמונים טמאה והוה ליה למתני עגלה של קטן דתנן פ"ג דביצה (דף כג:) דטמאה מדרס ובפרק במה אשה (דף סו.) מפרש טעמא משום דסמיך עילויה אלא אין חוששין כאן כי אם למצוא שלש עגלות שיש להם שלש מינין ואינו יורד למנות כל העגלות:
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
כקתדרא - שהיא קצרה ומוקפת משלש רוחות:
טמאה מדרס - דמיוחדת לישיבה:
כמטה - שהיא ארוכה ומיוחדת להניח בה פרקמטיא, והשוכב בה אומרים לו עמוד ונעשה מלאכתנו:
ושל אבנים - העשויה להוליך בה אבנים:
טהורה מכלום - לפי שפרוצה מתחתיתה נקבים גדולים כמוציא רמון:
פירוש תוספות יום טוב
העשויה כקתדרא. פירשו הר"ב במשנה ג' פ"ד [*ועיין מ"ש שם בס"ד]. וכתב הר"ש דה"ל למתני עגלה של קטן דתנן בספ"ב דביצה דטמאה מדרס [אלא] אין חושבין כאן כ"א למנות ג' עגלות שיש להן ג' מינין ואינו יורד למנות כל העגלות. ע"כ:
פירוש עיקר תוספות יום טוב
(ב) (על המשנה) ג' כו'. והא דלא חשיב עגלה של קטן, דאין חושבין כאן כי אם למנות ג' עגלות שיש להם ג' מינין, ואינו יורד למנות כל העגלות. הר"ש:
מלאכת שלמה (שלמה עדני)
טמאה מדרס: דמיוחדת לישיבה שבה הולכין בני אדם:
תפארת ישראל
יכין
העשויה כקתררא: היא עגלה קצרה שאינה עשויה למשא ואינה רק רחבה כמושב איש מוקפ' דפנות כשאר כסא. ונ"ל דהא דלא חשיב נמי עגלה של קטן דג"כ מטמא מדרס [כספ"ב דביצה] ה"ט משום דגם הוא עשוי כקתדרא. ועוד נ"ל דה"ה באינו עשוי כקתדרא רק כמטה. וכעין עגלות שלנו. ויחדום לישיבה מק"ט מדרס. רק דבזמן חכמי המשנה לא נהגו לעשותו לישיבה רק בתמונת קתדרא:
כמטה: שארוכה ורחבה ביותר. ומיוחדת למלאות פרקמטיא. וא"ל להיושב בה עמונמ"ל:
ושל אבנים: שעשוי להוליך בה אבנים גדולים. ונקובה בשוליה ובדפנותיה נקבים שגדולים טפי ממוציא רמון:
טהורה מכלום: דאע"ג דכלי העשוי לדברים שגדולים מרימון. שיעור נקיבתן כפי שהן [כפי"ז מ"א וג'] עכ"פ בנקוב כך רובו. נתבטל ממנו שם כלי [כרמב"ם פ"ו מכלים ה"ג] ונ"ל ראיה לדברי רבינו משבת [צה"ב ולפי הגי' שהי' לרבינו שם ועי' רמב"ם פכ"ב ה"ב מטו"מ] וא"כ הכא דכולה נקובה כך אמק"ט כלל:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת