משנה כלים טו רמבם

נוסח הרמב"ם

עריכה

(א) כלי עץ, כלי עור, כלי עצם, וכלי זכוכית -

פשוטיהן - טהורין,
ומקבליהן - טמאין.
נשברו - טהרו.
חזר ועשה מהן כלים - מקבלין טומאה מכאן ולהבא.
השידה, והתיבה, והמגדל,
כוורת הקש, וכוורת הקנים, ובור ספינה אלכסנדרית,
שיש להן שוליים,
והן מחזיקין ארבעים סאה בלח, שהן כוריים ביבש - הרי אלו טהורין.
ושאר כל הכלים -
בין מקבלין, בין שאינן מקבלין - טמאין,
דברי רבי מאיר.
רבי יהודה אומר:
דרדור עגלה, וקוסטת המלכים, ועריבת העבדנין,
ובור ספינה קטנה, והארון -
אף על פי שהם מקבלין - טמאין,
שאינן עשויין להיטלטל - אלא במה שבתוכן.
ושאר כל הכלים -
המקבלין - טהורין,
ושאינן מקבלין - טמאין.
אין בין דברי רבי מאיר, לדברי רבי יהודה - אלא עריבת בעל הבית.


(ב) ארוכות -

של נחתומין - טמאות.
ושל בעלי בתים - טהורות.
סירקן, או כירכמן - טמאות.
דף של נחתומין שקבעו בכותל -
רבי אליעזר - מטהר.
וחכמים - מטמאין.
סרוד -
של נחתומין - טמא.
ושל בעלי בתים - טהור.
גיפפו מארבע רוחותיו - טמא.
נפרץ מרוח אחת - טהור.
רבי שמעון אומר:
אם התקינו להיות קורץ עליו - טמא.
וכן המערוך - טמא.


(ג) ים נפה -

של סלתין - טמא.
ושל בעלי בתים - טהור.
רבי יהודה אומר:
אף של גודלת טמא מושב - מפני שהבנות יושבות בתוכו וגודלות.


(ד) כל התלויין - טמאין,

חוץ מתלויי נפה וכברה של בעל הבית - דברי רבי מאיר.
וחכמים אומרין:
כולן טהורין - חוץ מתלויי נפה של סלתין,
ותלוי כברת גרנות, ותלוי מגל יד,
ותלוי מקל הבלשין - מפני שהן מסייעין בשעת מלאכה.
זה הכלל -
העשוי לסייע בשעת מלאכה - טמא,
העשוי לתלוי - טהור.


(ה) רחת הגרוסות - טמאה,

ושל אוצרות - טהורה.
של גיתות - טמאה.
ושל גרנות - טהורה.
זה הכלל -
העשוי לקבלה - טמא,
לכנוס - טהור.


(ו) נבלי השרה - טמאין,

ונבלי בני לוי - טהורין.
כל המשקין - טמאין,
ומשקי בית מטבחיא - טהורין.
כל הספרים - מטמאין את הידים,
חוץ מספר העזרה.
המרכוף - טהור.
הבטנון, והנקטמון, והאירוס - הרי אלו טמאין.
רבי יהודה אומר:
האירוס טמא מושב - מפני שהאלית יושבת עליו.
מצודת החולדה - טמאה,
ושל עכברין - טהורה.


הדף הראשי של משנה כלים טו