משנה טהרות ט ד
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת טהרות · פרק ט · משנה ד | >>
הגומר את זיתיו ושייר קופה אחת, יתננה לעני הכהן, דברי רבי מאיר.
רבי יהודה אומר, יוליך את המפתח מיד.
רבי שמעון אומר, מעת לעת.
הגומר את זיתיו, ושייר קופה אחת -
- יתננה לעני הכוהן - דברי רבי מאיר.
- רבי יהודה אומר: יוליך לו את המפתח מיד.
- רבי שמעון אומר: מעת לעת.
זאת ההלכה כבר נתבארה במסכת חגיגה (דף כה.). וזה שהעיקר אצלנו שטהרת יין ושמן של תרומה לא יאמינו עליהן האנשים כולן אלא בשעת הגתות והבדים, ואפילו עם הארץ נאמן אם אמר זה השמן או זה הפרי תרומה טהורה, לפי שהאנשים כולן בשעת הגתות והבדים נזהרים ונשמרים לבצור בצירם בטהרה. ואם נשלם שעת הגתות והבדים, ולא נשאר מי שידרוך אלא אחדים ומעטים, והבדים גם כן אשר ידרכו מעטי השיעור, יזלזלו בהן ויפול ההתערבות וההמזגה בהשתמשות, ויזלזלו בטהרה, ולכן לא יאמינו אז עמי הארץ על טהרת יין ושמן של תרומה, ואם הביאה אל הכהן לא יקבלנה מהן לפי שלפעמים היא תרומה.
ולכן אם נשלם שעת הגתות ונשאר לאדם שארית מן הזיתים, אין רשאי לסוחטן ולהוציא מהן תרומת שמן, לפי שאינו נאמן על טהרתה ולא תלקח ממנו כמו שנתבאר בחגיגה (שם), ואמנם יטול מהן תרומה בעודם זיתים ואחר ישאנה לכהן. ואמרו לעני הכהן, ולא אמר "לכהן", לפי שברוב [שהזיתים] ינתנו לעני למיעוטן, ושמן הזית ינתן אפילו לעשיר.
ואמר רבי יהודה, שהוא ישא המפתח לכהן בעת השלמת הגתות והבדים ויתננו לו תכף, כדי להשאיר כל מה שבזה הגת או בבית הבד בחזקת טהרה, ויבא אל הכהן ויסחטם נגדו ויקח ממנו תרומת שמן בטהרה.
ורבי שמעון אומר, שאם נשארו אחר השלמת הגתות מעת לעת, ובעת ההיא נשא אליו המפתח, בית הבד או הגת בחזקת טהרה.
והלכה כרבי יהודה:
שייר קופה אחת. להפריש ממנה תרומה ומעשר בטהרה:
לעיני הכהן. שהכהן עצמו יראה שגמר עכשיו את זיתיו:
יוליך לו את המפתח. ומהמנינן ליה במאי דקאמר שעתה גמר זיתיו:
רבי שמעון אומר מעת לעת. של גמר הביא לו את המפתח שפיר דמי ובפ' בתרא דחגיגה (דף כה.) פריך מהכא אהא דתנן התם דנאמנים בשעת הגיתות והבדים אף על התרומה ומשני הא בחרפי הא באפלי: תניא בתוספתא [שם] העוטן זיתיו בפני עם הארץ ונעל וחתם אינו חושש שמא יש שם מפתח אחר וחותם אחר ואע״פ שבא ומצא מפתח פתוח וחותם מקולקל טהור חותם שאמרו אפילו טיט ואפילו קיסם היו שם חורין וסדקין אינו חושש שמא מושיט את הקנה ומסיטן היו שם חלונות של ארבעה טפחים נדונות כפתחים העוטן זיתיו בתוך ביתו עושה להן מחיצה מן הארץ עד הקורות ובלבד שלא יהו ניסוטין מחמת המחיצה רבן שמעון בן גמליאל אומר אם היתה גבוהה מן הארץ עשרה טפחים שאינה מגעת לקורות טהורה והעוטן בבית הבד כעוטן בתוך ביתו מי שגמר את זיתיו ישייר קופה אחת ויתננה לכהן ויוליך לו המפתח ביד דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר כל אותו היום ר' שמעון אומר מעת לעת יתר על כן אמר רבי שמעון אפילו גמר את זיתיו בשש שעות בערב שבת יוליך לו המפתח מיד ולמוצאי שבת בשש שעות. פירוש שלא יהו ניסוטין מחמת מחיצה כגון סדינים פרושין או מחצלת פרוסה. ויוליך לו המפתח. כלומר או יוליך לו המפתח. ביד כמו מיד ותרי תנאי אליבא דרבי מאיר (צ״ל דבמתני'.) במתני' לעיני כהן קאמר: רבי יהודה אומר כל אותו היום והא דקאמר רבי יהודה במתני' מיד כל אותו היום מיד קרי ליה. מיד ולמוצאי שבת כלומר למוצאי שבת לאחר שש שעות מיד:
הגומר את זיתיו - לאחר שעבר זמן הגתות והבדים. דבשעת הגתות והבדים הא תנן בחגיגה שהכל נאמנים על התרומה בשעת הגתות והבדים:
ושייר [צ"ל ישייר וכן הוא בס"י] קופה אחת - כדי שיפריש ממנה תרומה ומעשר בטהרה ויתננה [לעיני הכהן, שהכהן] עצמו יראה שגמר עתה את זיתיו, שאם לא יתננה לעיני הכהן, הוא אינו נאמן לומר ששמרן בטהרה, כיון שעבר זמן הגתות והבדים. ואית ספרים דגרסי לעני הכהן, משום דתרומה מועטת כזו שמפרישים לאחר הגתות והבדים אין רגילין לתת אותה אלא לכהן עני ד משום הכי תני כהן עני, והוא הדין דמצי לתת אותה לכהן עשיר:
יוליך לו את המפתח מיד - ומהימנינן ליה במאי דאמר שעתה גמר זיתיו:
ר' שמעון אומר מעת לעת - של גמר לקיטת הזיתים, אם הביא לו את המפתח, מהימנינן ליה. והלכה כר' יהודה. ובתוספתא (פרק י) משמע דמיד דקאמר ר' יהודה, היינו כל אותו היום:
ושייר קופה אחת יתננה כו' והר"ב העתיק [צ"ל ישייר] ושייר קופה אחת ויתננה כו' וה"ג לה בגמרא פ"ג דחגיגה דף כ"ה: . ושייר קופה אחת יתננה כו' והר"ב העתיק [צ"ל ישייר] ושייר קופה אחת ויתננה כו' וה"ג לה בגמרא פ"ג דחגיגה דף כ"ה:
לעני הכהן. פי' הר"ב דתרומה מועטת כזו כו' אין רגילים לתת אותה אלא לכהן עני. משום דלמשחה בהם כתיב. ואין זה דרך גדולה לעשיר. ומ"מ קשיא אמאי מהמנינן ליה. ובתוס' דחגיגה כתבו דהגורס לעני כהן שבוש הוא בידו. ע"כ. והרמב"ם כתב וז"ל אם נשלם שעת הגתות ונשאר לאדם שארית מן הזיתים אינו רשאי לסוחטן ולהוציא מהן תרומה שמן. לפי שאינו נאמן על טהרתה ולא (תלקח) ממנו כמו שנתבאר בחגיגה. ואמנם יטול מהן התרומה בעודם זיתים (וישאנה) לכהן. ואמרו לעני הכהן ולא אמר לכהן לפי שברוב (שהזיתים) ינתנו לעני למעוטם. ושמן הזית ינתן אפילו לעשיר. ע"כ. והכי מסתברא דמיירי במפריש מן הזיתים מדתנן ושייר קופה. ואין הקופה מחזקת שמן. כדפירש הר"ב בריש פירקין. והיינו נמי דפירש הר"ב בדרש"א מעל"ע של גמר לקיטת הזיתים. דמידי איריא אלא בזיתים ולא בשמן. ובדר"י נמי מפרש הרמב"ם דיוליך לו המפתח מיד. ויבא הכהן ויסחטם נגדו. ויקח ממנו תרומת שמן בטהרה:
(ד) (על הברטנורא) משום דלמשחה כתיב, ואין זה דרך גדולה לעשיר. ומכל מקום קשה, אמאי מהימנינן ליה. ומסתברא כמו שכתב הר"מ דמפריש בעודם זיתים, מדתני ושייר קופה. וכן משמע לשון הר"ב בדר' שמעון. וכן כתב עוד הר"מ ביוליך לו המפתח. יבוא הכהן ויסחטם נגדו ויקח ממנו תרומת שמן בטהרה:
בפי' רעז"ל ישייר קופה אחת וכו'. אמר המלקט מתוך פי' הרמב"ם ז"ל נראה דגרסינן ושייר בוי"ו:
עוד בפירושו של ר"ע ז"ל ויתננה לעיני הכהן. אמר המלקט כן הוא גירסת הערוך. ועיין בתוס' שם פ' חומר בקדש:
עוד בפירושו ז"ל אלא לכהן עני. אמר המלקט כי כהן עשיר לא ישתדל בדריכתם למיעוטם. ור' יהודה אומר יוליך מפתח לכהן ויבא הכהן שם בשעת הדריכה ויקח תרומת שמן. ור"ש סבר אף בתוך מעת לעת. והיא גירסת הרמב"ם ז"ל ופירושו. ובתוספתא קאמר ר' מאיר יוליך לו את המפתח כלומר תיכף ומיד ותרי תנאי אליבא דר"מ. וביד פי"א דהלכות מטמאי משכב ומושב סימן ג' ושם כתוב כך וז"ל עם הארץ שנפל בית בדו או גתו בשעה שגמרו העם לדרוך והוליך את המפתח מיד לכהן אע"פ ששהה כמה ימים אחר שעברו הגתות הרי הכהן בא ופותח בפניו ומטבילו ודורך ונוטל תרומה בטהרה ואם לא עשה כן לא יטול תרומה מע"ה אלא זיתים וענבים שאינם מוכשרים שאינם מקבלין טומאה. ע"כ:
יכין
הגומר את זיתיו: ר"ל ע"ה שגמר למסוק זיתיו. ורוצה לכנסן בבית הבד. לאחר שכבר עבר זמן הגתות. והרי אם יגע בהן אז. לא יהי' יכול להפריש תרומתן בטהרה. מדכבר הוכשרו בבית הבד. ולא יהא נאמן ששמרן בטהרה. מדכבר עבר זמן הגתות [כחגיגה כד"ב]:
ושייר קופה אחת: ר"ל מדחשש כנ"ל. להכי כשהביא זיתיו מהשדה לתתן לתוך המעטן שייר קופה א' שלא נתנה להמעטן. כדי ליתן הקופה להכהן. דמדלא הוכשרו זיתים שבה. יוכל הכהן לכבשן בטהרה ויפרוש משמן זה תרומה על השמן שבבית הבד. ואף דאין תורמין מהטהור על הטמא [כרפ"ב דתרומות]. י"ל התם בוודאי טמא. אבל הכא טומאת ע"ה רק ספק הוא. א"נ הכא מדא"א באופן אחר כל שעת הדחק כדיעבד דמי. והרי בדיעבד תרומתו תרומה:
יתננה לעני הכהן: ר"ל הקופה שרוצה להפריש בטהרה מהזיתים שהביא מהשדה אותו שיעור יתנוהו לתוך הקופה לעיני הכהן. דאל"כ חיישינן שיטול הקופה מהזיתים שכבר הזיעו והוכשרו. ופליגי תו ר"י ור"ש מתי ימסור המפתח להכהן מאותה קופה. ונמצא דתרווייהו לא פליגי אר"מ. ומיירי בשא"א שימסור להכהן המפתח מכל המעטן. אולם להרמב"ם ה"ג מפריש קופה א' ויתננה לעני הכהן. ר"ל מדהוא ע"ה לא יפריש תרומתו שמן. דהאי יטמא התרומה. אלא יפריש קופה א' לתרומה בעוד שלא הוכשרו הזיתים. אבל משום שכשיפריש תרומתו זיתים. לא ירצה כהן עשיר לקבלו. משום שיצטרך להטריח א"ע עם מעט הזיתים שיקבל לתרומה. להכי עצה טובה קמ"ל. שיתנם לכהן עני שלא יחוש לטרחתו בהן:
ר' יהודה אומר יוליך את המפתח מיד: דס"ל דמיד שלקח הזיתים שלא הוכשרו. צריך למסור להכהן המפתח מאותה קופה. דשמא יזיעו ויוכשרו הזיתים שבקופה ביני ביני. וימשמש בהן הע"ה קודם שיעצרם בטהרה. ובתוספתא מוכח דמיד דקאמר ר' יהודה לאו דוקא. אלא כל היום נאמן. דיום א' מצי הבעה"ב הע"ה ליזהר בטהרתן. ולרמב"ם הנ"ל ודאי פליגי ר"י ור"ש אדר"מ. וס"ל שלא יפריש מדבר שלא נגמרה מלאכתו שלא כדין. אלא צריך למסור המפתח להכהן מכל בית הבד קודם שיזיעו הזיתים במעטן. כדי שכשיגיע זמנן לכבשן. יעצור כל הבית הבד בטהרה. ויפריש תרומתו שמן ובטהרה כדינו:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת