משנה טהרות ה ג

אלו ואלו תלויות. אע״פ שבשנים שהלכו מטהרינן ומוקמינן כל חד וחד אחזקת טהרה כדאמרינן בסמוך הכא גבי חד בתרי זימני לא שייך לטהר בקיימות דאפי' בשנים כשבאו לישאל בבת אחת טמאין וחד אפילו בזה אחר זה כבת אחת דמי:

והשניות ישרפו. דודאי טמא היה כשנעשו: תניא בתוספתא [שם] זה הכלל אדם באדם טהרות בטהרות אדם בטהרות וטהרות באדם הרי אלו מוכיחות נאכלו ראשונות נטמאו או שאבדו עד שלא נעשו שניות שניות טהורות משנעשו שניות שניות תלויות שני שבילין אחד טמא ואחד טהור הלך באחד מהן ועשה טהרות טהורו' בשני ועשה טהרות ישרפו בראשון ולא עשה בשני ועשה ישרפו בראשון ועשה בשני ועשה אלו ואלו מונחות ראשונות טהורות ושניות ישרפו. פי' אדם באדם טהרות בטהרות היינו אדם אחד שהלך בזה ובזה וטבל בינתים ובכל פעם עשה טהרות דדמי כשנים שהלכו. וטהרות באדם כדי נסבה דאי אפשר לטהרות בלא אדם אלא איידי דנקט אדם בטהרות נקט נמי טהרות באדם: הרי אלו מוכיחות היינו כששתיהן קיימות שאין לו במה לתלות:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

[עריכה]

הזה ושנה - הזה בשלישי, ושנה בשביעי:

אלו ואלו תלויות - אע"ג דבשנים שהלכו מוקמינן כל חד בחזקת טהרה, כדתנן לקמן, הכא גבי חד בתרי זימני לא שייך לטהר בקיימות, דאפילו בשנים כשבאו לישאל בבת אחת, טמאין. וחד אפילו בזה אחר זה כבת אחת דמי:

והשניות ישרפו - דודאי טמא היה כשנעשו:

פירוש תוספות יום טוב

[עריכה]

שני שבילים. ברה"ר. הר"ש:

וטהר. כך העתיק הרמב"ם ברפי"ט מהא"ה. כלומר שטהר בהערב שמש. ולענין תרומה. דטבול יום פוסל התרומה מדאורייתא. כדפירש הר"ב בסוף זבים. ובס"א ל"ג כלל ובמשנה בגמ' הגירסא טהור]:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

[עריכה]

(ג) (על המשנה) וטהר. פירוש, בהערב שמש. ולענין תרוטה, דטבול יום פוסל בה מדאורייתא:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

[עריכה]

שני שבילים בר"ה: ואיתא בירושלמי ר"פ ידיעות ברייתא קרובה ללשון משנתנו גם שם בבבלי סוף הפרק ברייתא בפלוגתא. וז"ל הברייתא דבירושלמי שני שבילין אחד טהור ואחד טמא הלך באחד מהם ונכנס למקדש בראשון והוזה ושנה וטבל בשני ונכנס חייב ר"ש פוטר בזה ר"ש בן יהודה פוטר בכולן משום ר"ש ע"כ:

הזה ושנה וכו': בשביל לא שייך רק טומאת מת לזה אמר הזה ושנה וטבל. הרמב"ם ז"ל.

הזה ושנה וטבל טהור והלך וכו': צריך למחוק מלת טהור. ואית דגרסי וטהר והלך:

הרי אלו טהורות: דכיון דנאכלו הראשונות מוקמי' להו לשניות אחזקתייהו ומטהרינן להו כדין ספק טומאה בר"ה אבל אם הראשונות קיימות אי אפשר לטהר את שתיהן שהרי אחת מהן ודאי טמאה ושמא יאכל אדם אחד את שתיהן או יגעו שתיהן בתרומה ולכך אמרו אלו ואלו תלויות:

הראשונות: אע"ג דשניות עומדות לישרף ולהתבער מן העולם לא מוקמינן לקמייתא אחזקתייהו כיון דהשתא מיהא איתנהו לשניות וכל זמן ששתיהן בעולם אי אפשר לטהר את שום אחת מהן. הרא"ש ז"ל:

תפארת ישראל

יכין

[עריכה]

שני שבילים: ר"ה הן:

ואחד טהור: ואין ידוע איזה מהן טמא:

ועשה טהרות: ר"ל נגע בטהרות:

הזה: ביום ג' להילוכו בשביל. או אח"כ:

ושנה: ביום ז' להילוכו או אח"כ:

וטבל וטהר: בהערב שמש. דבתרומה קמיירי שצריך הע"ש. מדמסיים תלויות. ואע"ג שלא היה צריך להתטהר כלל. דהרי סט"ו בר"ה הוא וטהור. אפ"ה הוא עשה כן מדעת עצמו. אי נמי מיירי שנטמא בינתיים בטומאה וודאית אחר שהלך בא' משבילי' הנ"ל. ולהכי הזה וטבל והתטהר:

הרי אלו טהורות: דכיון דהתטהר בינתיים. הו"ל ב' הספיקות כב' ספיקות של ב' בנ"א שהלך כל א' מהן בא' מב' השבילין. וכשנאכלו הראשונים הרי לא בא לשאל רק על ההילוך בהשני. והו"ל סט"ו בר"ה וטהור:

אלו ואלו תלויות: דמדשניהן קיימות. אפילו בא לשאל על כל א' בפ"ע. אפ"ה כיון שהב' הספיקות אירעו ע"י אדם א' א"א למטהרינהו לשניהן. דהרי א' מהן ודאי טמא. ושמא יאכל אדם א' את שניהן. או יגעו שניהן בתרומה אחת, ותתטמא ממ"נ. ונמצא שטהרנו את הוודאי טמא. להכי שניהן תלויות:

הראשונות תלויות: ורב"א גרס טהורות. דהרי כיון דהשניות נשרפות מכח ממ"נ א"כ אין כאן שום חשש בשנטהר הראשונות. וכן איתא בתוספתא דפרקין. [וזה דלא כשיטתינו לעיל סי' ט"ו]. אולם בתוספות חדשים מקיים גירסת המשנה תלויות. דדוקא כשלא הלך בהב'. הרי הראשונות טהורות מכח סט"ו בר"ה. אבל כשהלך גם בהב'. שאז ע"כ השניות ישרפו מצד ממ"נ. אז אי נטהר הראשונות. יש לחוש שיטעו לומר שנודע לנו שהשני ודאי טמא. א"כ הראשון ודאי טהור. ויעשו להבא טהרות בהראשון לכתחלה וישרפו בהשנייה. להכי אידי ואידי תלויות:

והשניות ישרפו: דכיון שלא נטהר בינתיים. הרי טמא ממ"נ בשעה שעסק אח"כ בטהרות:

בועז

[עריכה]

פירושים נוספים

כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
מהדורת ויקיטקסט המבוארת